אור ברסלב

גבורות שמונים· רבי יוסף ענגיל

מה

מד

עי"ל עד"ז דאפי' נימא דאכילת בשר נמי חשיבי בי' הבעלים בעלים מפאת דכ"ו דאיתי' עכ"פ מעכב הכפרה וממילא ה"ה דחשיבי בעלים נמי של הקטרת אימורים מפאת דכ"ז דאיתנהו מעכבי מ"מ י"ל לפמ"ש באות מ' דאין בעלים יכולים לפגל גם לראב"י רק בזריקה מפאת דלא חשיבי בעלים רק בזריקה דמכפרת דאין להם בקרבן רק הכפרה והריצוי דמה"ט אין מחשבת שינוי בעלים רק בזריקה וגם צריך שיהי' מחשבת הפיגול על דבר שהם בעלים בו היינו הדבר שחושבים עליו שיעשה חוץ לזמנו ג"כ יהי' בעלים בו דאל"כ אין למחשבתם לתפוס אחרי שכל ענין כח מחשבתם רק מפאת בעלים עש"ה ולדברינו כאן הנה שפיר יכולים לחשוב בזריקה על שפיכת שירים והקטרת אימורים ואכילת בשר חוץ לזמנן כיון דכלהו כ"ז דאיתנהו מעכבי הכפרה ולכן הם בעלים בם מפאת זה וכנ"ל [ע' זבחים (דף י"ג ע"א) דמשמע דגם שפיכת שירים מעכבת כ"ז דאיתנהו כהקטרת אימורין ומש"ה קרינן להו דברים המביאין לידי אכילה כלהקטרת אימורין עש"ה וכן משמע בכמה דוכתי והארכתי במ"א]:

ואולם באמת ז"א דהרי כשמחשב על אכילת בשר למחר [בזבחים הנאכלין ליום ולילה] א"כ אילו היה נעשה כמחשבתם שהי' הבשר נאכל למחר א"כ כיון שיושאר הבשר עד המחר א"כ מיד בעמוד השחר הרי יופסל בלינה וא"כ כיון שנפסל הבשר שוב הרי חשוב דליתי' לבשר כיון דפסול הוא כמבואר בתוס' פסחים שם ע"ש ושוב הרי אין אכילת הבשר מעכב עוד הכפרה דבליתי' לבשר הרי אין מעכב וא"כ שוב אינם בעלים של האכילה עוד וא"כ מה שחושבים שיתאכל הבשר אחרי עמוד השחר ביום ההוא א"כ אכילה זאת שמחשבים עלי' הרי אינם עוד בעלים בה ושוב אין מחשבתם תופסת כלל וא"ל דעי"ז גופי' יהי' פיגול במה שחושבים שיושאר עד למחר ויופסל בלינה דעד היותו נפסל הרי הם בעלים בו כיון דכ"ז דאיתי' מעכב וא"כ הרי יכולים לחשב על הפסול עצמו שיפסל בלינה בהשארתו עד למחר דז"א דזה הא הוי רק מחשבת הינוח והא לא קיי"ל כר' יהודה דס"ל בזבחים (דף ל"ה ע"ב) דמחשבת הינוח פוסל רק בעי' מחשבת אכילה למחר ובהאכילה למחר הרי שפיר אינן בעלים עוד כיון שנפסל הבשר כבר בעמוד השחר ולא מעכב עוד וע"כ אין מחשבתם ואת תופסת כלל דו"ק היטב מאוד:

וא"כ לא יהי' לראב"י לפי"ז פיגול לבעלים רק בזבחים הנאכלין לב' ימים ולילה אחד דבם יוכלו לחשב על הקטרת אימורים למחר דעדיין הם בעלים בקרבן מפאת דיש למחר עדיין אכילת בשר עד הלילה וגם היא מעכבת כ"ז דאיתי' לבשר וע"כ מכח האכילה דזמנה גם למחר עד הלילה הם בעלים גם כל יום המחר כיון שיש בו עדיין דבר השייך לבעלים בקרבן וע"כ יכולים לחשב אז ג"כ על האימורים ואולם קשה לומר דראב"י אשלמים ובכור ומעשר לחוד הוא דקאי דאכילתם לב' ימים ולילה אחד וע"כ נראה ג"כ דראב"י ס"ל דשירים מעכבין דלמ"ד דשירים מעכבין דינם כזריקה וצריך להיות שפיכת השירים ביום כזריקה ע' זבחים (דף ל"ח ע"ב) וע"כ יכול לחשב ג"כ לשפוך השירים בלילה וכן בפסח לראב"ע דזמן אכילתו עד חצות יכולים לחשב על אכילת הבשר אחר חצות (אי נימא דהוא פיגול לראב"ע במחשב לאכול הבשר אחר חצות ע' לקח טוב כלל ד' והארכתי גם ברשימותי] אחרי שיש עדיין זמן הקטרת אימורים עד הבוקר דג"כ כ"ז דאיתנהו מעכבי והוא עדיין בעלים מכח זה עד הבוקר וכן במנחה שיש בה קומץ ולבונה יכולים לחשב בהקטרת קומץ על הקטרת לבונה למ"ד דהקטרה מפגלת הקטרה וכמ"ש כבר באות מ' משא"כ במנחת סוטה דאפשר שתחשב רק בשעת הקטרת הקומץ שיתאכלו השירי מנחה למחר ואילו למחר בעמוד השחר הרי כבר יופסלו וליתנהו ולא מעכבי וכבר נשלם כפרת ופעולת ההקטרה באין מעכב עוד ע"כ שפיר אינה עוד בעלים כלל למחר וא"א לה לחשב על האכילה של מחר כלל ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

גבורות שמונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה