אור ברסלב

גבורות שמונים· רבי יוסף ענגיל

מד

מג

עי"ל דכבר כתבתי כ"פ דקשה הא דבעלים מפגלין לראב"י הלא אינו שלו רק של גבוה וא"א אדשא"ש וצ"ל דס"ל לראב"י דכיון דקני לי לכפרה כדידי' דמיא ומה שיש לו בקרבן תועלת הכפרה וההרצאה זהו ענין בעלים שלו ויכול לפגל מחמתו וכמ"ש באות ג' ועוד בכמה אותיות בארוכה. ולפי"ז לכאורה עדיין יש לעיין דכיון דלא מיקבע פיגול אלא בזריקה והיינו משום דפיגול צריך הרצאה תחלה [אם תחלה בזמן בפועל או תחלה בסבה ע' לעיל אות ל"ח בארוכה עש"ה] ועל ההרצאה הוא שחל הפיגול וע"כ לא מיקבע פיגול אלא בזריקה דאז הוא ההרצאה וכמ"ש לעיל בארוכה באות ל"ח הנ"ל:

וא"כ עדיין קשה דכיון דכל ענין בעלים בקרבן הוא רק ההרצאה שיש לו בו דאילו גוף הקרבן הרי אינו שלו רק של גבוה וא"כ אחרי שנעשית ההרצאה הרי כבר קיבלו הבעלים את שלהם ואין להם עוד בהקרבן דבר וא"כ איך חל פיגול הבעלים על ההרצאה והרי זה כאוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו דעד כאן לא איבעי' לן בנדרים (דף מ"ו ע"א) אי אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו ופשטינן דאוסר רק באומר לחבירו קונם שאתה נכנס לבית זה דהנדר חל מיד ואח"כ מכרו או נתנו במתנה לאחר דאז גם אח"כ אסור אבל אם יאמר קונם לבית זה שאתה נכנס לאחר שאמכרנו או אתננו הא ודאי דאין אוסר וא"כ ה"נ איך הבעלים יכולין לחשב מחשבת פיגול בקרבן אחרי, שחלות של הפיגול הוא רק לאחר ההרצאה ואז כבר אינם בעלים עוד שכבר קיבלו חלקם בההרצאה ודו"ק היטב וצ"ל דס"ל לראב"י כמ"ד דשירים מעכבין וע"כ כיון דכ"ז שלא היה שפיכת שירים עדיין לא נשלמה ההרצאה שאם יאבד הדם ולא יושפך על היסוד כדינו הרי לא יהי' להם הרצאה וע"כ הם בעלים שפיר עד אחר שפיכת שירים וע"כ שפיר גם אחר ההרצאה שבזריקה שפיר הם בעלים עדיין וחל שפיר הפיגול שלהם וא"ל דהא אי שירים מעכבין שוב הא גוף ההרצאה רק בגמר שפיכת שירים הוא דמרצה וא"א שיחול הפיגול איפוא ג"כ רק עד אחר ההרצאה ההוא ואכתי אז אינן בעלים תו שהרי נשלמה ההרצאה וכמו לדידן דנשלם בזריקה כיון דשירים אין מעכבין ה"ה למ"ד דשירים מעכבין הרי נשלם רק בשפיכת שירים ומה הועלנו בזה דס"ל לראב"י דשירים מעכבין דז"א דמבואר בזבחים (דף נ"א ע"א) בברייתא א"ר ישמעאל ק"ו ומה שירים שאין מכפרין טעונין יסוד תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה יסוד אר"ע ומה שירים שאין מכפרין ואין באין לכפרה טעונין יסוד תחלת עולה שמכפרת ובאה לכפרה אינו דין שטעונה יסוד כו' ובגמ' שם (דף נ"ב ע"א) מאי בינייהו א"ר אדא בר אהבה שירים מעכבים איכא בינייהו כו' וברש"י ר' ישמעאל סבר כפרה הוא דלא מכפרי אבל עכובי מעכבי ר"ע דמוסיף ואין באין לכפרה אשמעי' דאין מתן דמים של מתנות תלוי בהן דלא מעכבי להו שירים להזאות עכ"ל:

ומבואר דאפי' למ"ד דשירים מעכבין מ"מ אין השירים מכפרין ואין עושים פעולת הכפרה ורק ההזאה והזריקה היא שעושה פעולת הכפרה והשירים רק מעכבים בכפרת ההזאה והזריקה שאם לא נשפכו השירים ליסוד בטלה לה למפרע כפרת ההזאה והזריקה ואם נשפכו אגמ"ל דכיפרה ההזאה והזריקה כדינה וא"כ שוב שפיר אם הי' שפיכת שירים הרי אגמ"ל דהיתה הרצאה בזריקה ושהי' שם שפיר גם חלות פיגול הבעלים על ההרצאה שבזריקה דנהי דהיתה הרצאה עכ"ז הא לא נסתלק אז עדיין ענין הבעלים כיון דהי' אפשריות שיאבדו השירים ולא יושפכו ותיבטל ההרצאה של הזריקה ונמצא שלא קיבלו עדיין הבעלים חלקם היינו ההרצאה וע"כ עדיין היו אז בעלים מפאת אפשריות הזה ושפיר תפס אז הפיגול שלהם כיון דבאמת נשפכו השירים כדינן והיתה הרצאה בזריקה וע"כ שפיר יש הרצאה בזריקה ויש אל הפיגול על מה לחול והבעלים עכ"ז עדיין הם בעלים מפאת האפשריות אשר ישנו עדיין שלא יושפכו השירים כדינן ותובטל ההרצאה למפרע וכשנשפכין השירים שפיר אגמ"ל דהיתה הרצאה בזריקה וגם פיגול עמה מפאת האפשריות אשר הי' שלא יושפכו ודו"ק היטב מאוד כי עמוק הוא:

ולפי"ז גם לראב"י לא שייך פיגול בבעלים רק בזבחים דיש שירים המעכבין [וכן בחטאת העוף למ"ד דמיצוי חטאת העוף מעכב] אבל במנחות דאין רק הקטרת הקומץ ונשלמת בו ההרצאה ואחריו אין עוד דבר המעכב על ההרצאה דאכילת שירי המנחה נהי דאמרי' בפסחים (דף נ"ט ע"ב) דאכילת בשר כ"ז דאיתי' מעכב ולא מיכפרי בעלים עד שיתאכל מ"מ כיון דאי נטמא או אבד ג"כ מיכפרי בעלים ע"ש בתוס' לכן אין ראוי שיוחשבו בעלים מפאת עיכוב זה כיון דאין צריכים לו עוד דממ"נ הם כבר מכופרים בהכרח שאם יהי' נאכל הרי טוב ואם לאו הרי הזריקה מכפרת בלעדי האכילה] וע"כ שפיר גם לראב"י אין הבעלים מפגלין כיון דחלות הפיגול רק אחרי ההרצאה שבהקטרה ואז כבר אינם בעלים עוד וכנ"ל:

תוכן העניינים

גבורות שמונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה