אור ברסלב

גבורות שמונים· רבי יוסף ענגיל

טז

טו

עי"ל דאפי' יסבור גם ראב"י דיש לסוטה חלק במנחה ואינה כמתכפר דעלמא בהקדש חבירו ג"כ לק"מ וזה דהרי בסוטה הבעל הוא שמביא המנחה וכמ"ש והביא את מנחתה וגו' וא"כ אף אם יש לסוטה חלק במנחה מגזה"כ מדקריי' רחמנא מנחתה מ"מ הרי זהו רק כאשר כבר הוא מנחה אבל לפני ההקדש הרי היתה המנחה של בעל לבד והנה כבר כתבתי כ"פ דק' בהא דבעלים מפגלין הא אא"א דשא"ש ונהי דילפי' לי' מקרא דוהקריב המקריב מ"מ טעמא בעי דהוא נגד הסברא שיוכל אדם לאסור דשא"ש ע"י מחשבתו:

ונראה דענין הגזה"כ הוא דלענין הפיגול נשאר זכות בעלים של המקדיש עוד מלפני ההקדש ושיור הוא בהקדש דלענין זה הוא עדיין שלו וה"ז כהך דתוס' מנחות (דף ע"א ע"ב) ד"ה ומתירין דכתבו דהא דהקדש שוה מנה שחיללו על ש"פ מחולל הוא רק בבעלים שהקדישו אבל לא באחר ע"ש וקשה ג"כ דמה טעם לחלק בין בעלים שהקדישו לאחר הא אחרי שהקדישו הוא ואחרים שוין בו וצ"ל ג"כ דהבנת התוס' דזכות הפדיון דשוה מנה על ש"פ שיור הוא בהקדש דלענין זה הוא שלו עדיין וע"כ נוהג זכות זה רק בבעלים שהי' ההקדש שלהם מתחלה אבל לא באחר וכמו שהארכתי כבר בזה במ"א בחידושי ולפי"ז תו לק"מ מהך דסוטה דשם אפי' יהי' שם שיור בהקדש לענין הפיגול מ"מ הרי מתחלה הי' של הבעל לגמרי וא"כ זה השיור הרי הוא של הבעל לבד דרק בההקדש הוא דיש חלק להאשה מדקריי' קרא מנחתה משא"כ השיור הרי הוא של בעל לבד כיון שלפני ההקדש הי' שלו לבד דו"ק מאוד ומפאת החלק אשר לה בההקדש הרי אין יכולה לפגל כלל דאין זה ענין בעלים דהוא קנין גבוה ושפיר אין הסוטה יכולה לפגל כלל ודו"ק היטב מאוד:

תוכן העניינים

גבורות שמונים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה