גבורות שמונים· רבי יוסף ענגיל
ז
עי"ל עפיד"ז בפשיטות טפי דאפי' נימא דגם אשה כשירה בבמה מ"מ כיון דמה שאנו מייחסים ההקרבה גם לבעלים הרי הוא רק עבור מה שמצינו ענין הקרבה בבעלים בבמה וא"כ י"ל דהתייחסות ההקרבה לבעלים הוא רק בקרבנות הקריבים בבמה וע"כ כיון דמצינו הקרבה בבעלים בקרבנות אלו בבמה לכן גם במקדש מתייחסת להם ההקרבה בצד מה היינו דהכהן הוא גם שליח שלהם וכנ"ל משא"כ מנחת סוטה דהיא מנחת חובה ואינה קריבה בבמה ואפי' מנחת נדבה יש מ"ד בזבחים (דף קי"ג ע"א) ועוד בכמה דוכתי דאין מנחה בבמה וא"כ כיון דאין קרבן זה קרב בבמה לכן שפיר אין ההקרבה מתייחסת בה לבעלים כלל ושפיר אין הסוטה יכולה לפגל אפילו לראב"י. ועיין זבחים (דף ס"ט ע"א) דמבואר שם דעבודת זר אם עלתה לא תרד מפאת דזר כשר בבמה משא"כ קמיצת זר אם עלתה תרד משום דקמיצה היא במנחה ואין מנחה בבמה ע"ש והוא ממש סברא הנ"ל דנהי דזר פסול לעבודה מ"מ עדיין יש בו ענין ראויות לעבודה בצד מה שבעבורו הוא כשר בבמה וע"כ גם בפנים חשיבא עבודתו נמי עבודה ויש לה קדושה מה לענין זה עכ"פ שאם עלתה לא תרד משא"כ מנחה דליתה בבמה ואין אל הזר ראויות ושייכות לעבודתה בשום פעם ולכן אין עבודתו בה חשיבא כלל ואין לה קדושה כלל ואפי' אם עלתה תרד וע"כ לענייננו ג"כ רק בזבחים שישנן בבמה ויש לזר ראויות ושייכות לעבודתם בצד מה וע"כ אותו ענין הראויות לעבודה אשר לבעלים בם הנה הכהן הוא שליח של ענין הראויות ההוא וע"כ יש לבעלים שם מקריב מפאת זה ויכולין לפגל משא"כ מנחה דליתה בבמה ואין לזר שום ראויות ושייכות לעבודתה כלל דמה"ט קמיצת זר אם עלתה תרד ולכן ג"כ אין הכהן שלוחו כלל ושפיר אין יכול לפגל ודו"ק היטב מאוד כי נכון הוא בעזה"י]: