אור ברסלב
גבורות שלמה פרשת חיי שרה

גבורות שלמה· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

פרשת חיי שרה

פרשת וירא

בפסוק אלהי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום. במדרש איתא מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו מי בכם ירא ה' זה אברהם שומע בקול עבדו ששמע בקולו של עבדו אשר הלך חשכים שבא מאספמיא וכו' ואין נוגה להם ומי מאיר לו הקב"ה בכ"מ שהי' הולך הי' בוטח בה' וישען באלהיו ומצאת את לבבו נאמן לפניך ד"א מי בכם ירא ה' זה אליעזר שומע בקול עבדו ששמע בקול אברהם שהי' עבד להקב"ה יבטח בשם ד' וישען באלהיו ד' אלקי אדוני אברהם עכ"ל והנה להבין ב' לשונות הללו ובמה המה מחולקים ומאי בעי בזה והנה כבר מלתי אמורה בזה אך כעת אדבר יותר בעזה"י והוא בהקדם מה דפליגי ר"א ור"י בפ"ק דע"ז דר"א אמר דלעולם יבקש אדם צרכיו ואח"כ יתפלל ור"י סובר דמתפלל תחלה ויסדר שבחו ואח"כ יבקש צרכיו כדמצינו במשה רבינו ור"א שאני משה דרב גוברי' כו' והנה לקמן בפ' בשלח במדרש בפסוק מה תצעק אלי הה"ד והי' טרם יקראו ואני אענה כיון שאדם עומד ומכין את לבו לתפלה מיד הקב"ה שומעו הה"ד והי' טרם יקראו והוא תמות. ופרשנו הכוונה דהנה דבור נקרא השבח וקריאה הוי בקשת צרכיו והנה חז"ל אמרו במס' תענית ה"ד שבחא דצבורא אמר משיב הרוח ונשיב זיקא מוריד הגשם ואתא מטרא הרי דרך השלמים להיות נענים בהשבח טרם בקשת הדבר ולכן אמר והי' טרם יקראו ואני אענת רק עוד תם מדברים בשבח ואני אשמע ולכן הנה שם הוכחתי מן הש"ס ברכות דבלשון חז"ל יקרא השבח תפלה כמ"ש רנה זו תפלה תפלה זו בקשה ולכן אמר המדרש כאן דאדם עומד בתפלה ומכוון לבו דייקא מיד הקב"ה שומעו הה"ד והי' טרם יקראו רק הם מדברים ואני אשמע וז"ש הקב"ה מה תצעק אלי כבר עניתי בהשבח שאמרת ע"ש והנה זה הי' כוינת הכתוב שאמר מי בכם ירא ה' יבטח בשם ה' היינו בהזכירו שמו ית' כבר בטוח שנענה ולפ"ז מ"ש באליעזר אלהי אדוני אברהם י"ל בו ב' כוונות או זה הוא בקשה שבקש שבזכות אברהם יהי' נענה או זה הוא השבח כיון שאנו מתפללין בג' ראשונות אלהי אברהם כו' וזה יהי' תלוי בפלוגתא דר"א ור"י דלר"א דס"ל דאסור לסדר שבחו תחלה רק אם הוא רב גוברי' ואליעזר כיון דהוי רק עבד אברהם אינו רב גוברי' ובע"כ הוי זה גופא בקשה להיות נעוה בזכות אברהם אבל ר"י דס"ל דכל אדם יסדר השבח תחלה הוי זה הזכרת השם בלבד והבקשה מתחיל מן הקרה נא לפני היום וז"ש דדעה ראשונה ס"ל כר"א דאסור לסדר השבח תחלה וא"כ א"א לפרש מ"ש יבטח בשם ה' זה אליעזר דהיכן משכחת לה דהזכיר את השבח תחלה הרי אסור לסדר השבח תחילה לכן דרשו דזה קאי על אברהם והוא הי' מותר לסדר השבח תחלה וז"ש הה"ד ומצאת את לבבו והי' רב גוברי' לכן יבטח בשם ה' בהשבח ואידך לישנא ס"ל כדעת ר"י א"כ גם אליעזר הי' מותר לשבח קודם לכן דרש על אליעזר שיבטח בשם ה' בהזכרת השם יבטח שיהי' נענה ולדידי' הוי ה' אלהי אדוני אברהם רק שבח אבל בטחון אליעזר הוי בו ית' בהשבח שאומר אבל לל"ק ס"ל דמ"ש אלהי אדוני אברהם הוי תפלה א"כ בטחון בזכות אברהם לא בהשבח ולכן הביא זה המדרש כאן שמחולקים בפי' מאמר ה' אלהי אדוני אברהם מה הכוונה בזה וא"ש בעזה"י:

בפסוק ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה בתנחומא וז"ל זש"ה ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלותיך אמר ר"י כתיב לא ירבה לו נשים ושלמה, כשמלך אפי' אחד לא הי' לו אלא על הפרדה רכב והוסיף עוד וכו' ורבנן אמרי מדבר באברהם אמר אברהם לפני הקב"ה כך אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע הרי הוספת לי על ברכותיך ואני מוליד כמה בנים לכך נאמר ויוסף אברהם וכו' עכ"ל והנה להבין זה מ"ש בשלמה נראה כך דהנה הכתוב אומר ולא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרים למען הרבות סוס ויש לפרש בזה ב' פרושים א' כפשוטו כיון דשם שכיח סוסים והי' שולח לשם אנשים עבור סוסים והשנית י"ל דהנה בדרך הטבע עיקר נצחון המלחמה הוי בסוסים כמ"ש וראית סוס ורכב עם רב ממך וכן סוס מוכן למלחמה ולה' הישועה ולכך אם ירבה לו סוסים יהי' בוטח בסוסים ולא בו ית' ומתוך זה יבואו לידי חטאים עד שיבואו לקללה שנאמר והשיבך ד' מצרים באניות והוי הכוונה כך למען לא ישיב העם מצרימה והיינו למען הרבות סוס ויהי' בטוח בזה ויגרום החטא לשוב העם מצרימה והנה אם הי' שלמה מפרש כפי' הראשון קשה איך אמר אני ארבה ולא אשיב הרי אח"כ נאמר ותעל הרכב ממצרים ובשלמא גבי נשים אמר רק ויהי לעת זקנתו נשי' הטו את לבבו משמע לא מיד רק לעת זקנתו וגם הרי אחז"ל שלא חטא רק שלא מיחה בהם אך בסוסים משמע דמיד הי' כן ולא קיים דברו שאמר אני ארבה ולא אשיב ובע"כ שהי' מפרש כפי' הב' שהחשש בשביל ביטול בטחון בו ית' לכך אמר שפיר שהוא ירבה ולא יבא לידי חטאים ולא ישיב את העם וז"ש ואני תמיד איחל ולא אבטח בסוסים ולכך והוספתי על כל תהילותיך יכול להוסיף לו סוסים הרבה ואידך מפרש באברהם נראה כך דהנה קשה לו מ"ש ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה כיון דבאמת היתה הגר למה שינה כאן שמה גם מה לשון ויוסף אברהם דלא שייך רק בעושה דבר אחד ואח"כ שייך תוספת ובעושה ב' פעולות שאין שייך זל"ז לא שייך לשון תוספת ותא תחלה לא מיירי בלקיחת אשה לאברהם רק ליצחק זה הי' קשה להמדרש ומביא עליו הפ' אם יזקין בארץ שרשו כו' ומריח מים יפריח ומפרש לשון ויוסף תוספת כח שעד הנה הי' תש כח וזקן ועתה הוסיף כס יותר אך שוב הוי ק"ל מאי קמ"ל בזה ומאי נ"מ להודיע זה לכך מפרש התנחומא הנ"ל דדינא קמ"ל. ונקדים מ"ש הרמב"ם הל' מלכים בפ' י' ה' ח' אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבאו אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה וכו' והנה יש לדייק למה דדייק הרמב"ם לומר שבאו אחר ישמעאל ויצחק מי לא ידע כ"ז ודי לומר בני קטורה שהם זרעו של אברהם חייבין במילה אך נראה דכוונה גדולה כוון הנלמוד מזה עוד דין אחד דמה דקיי"ל הנודר מזרע אברהם דמותר בעשיו וישמעאל דע"מ בני קטורה אסורין לו דמשחז"ל ביצחק ולא כל יצחק אינו ממעט רק ישמעאל שהי' אז באותה שעה וכן חלק בניו של יצחק גופו אבל מה שנולדו לו אח"כ אינו מתמעט בזה והוא מוכרח מש"ס סנהדרין דף נ"ט דלמד שם עקרא דבני ישמעאל ועשיו אין חייבין בעילה אלא מעתה בני קטורה לא לחייבי ומשני אטר קרא את בריתי הפר לרבות בני קטורת וקשה מ"ט לא פריך הש"ס מה ראית למעט מלזרעך ישמעאל ועשיו ובריתי הפר לרבות בני קטורה דלמה להיפך דבריתי הפר לרבות עשיו וישמעאל ולזרעך ממעט בני קטורה וא"ל דלזרעך ממעט עשיו וישמעאל וא"א לרבות מאת בריתי תפר דא"כ בני קטורת היכי מרבינן להו ובע"כ מוכח מזה דמלשון כי ביצחק יקרא לך זרע איכו ממעט רק עשיו וישמעאל אבל לא בני קטורת שלא תיו אז ולכך מרבה מאת בריתי בני קטורת וזה דדייק הרמב"ם וכ' דלכך מחויבין בני קטורת במילה מחוות שתם בני אברהם אחר שנולד ישמעאל ויצחק ולכך אינו בכלל כי ביצחק אך שוב הי' קשת להמדרש דמא חילוק יש בין הי' בעולם או לא סוף סוף הרי כתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ולזה מפרש המדרש כך דהנה מפורש בפ"ג דכתובות דהיכי דאשתני גופא אשתני דינא א"כ ה"נ כיון דאחר לידת יצחק הוליד בני קטורה ואשתני גופו דאברהם לכך אשתני דינא ולכן קמ"ל זה התורה ויוסף אברהם דהוסיף כח מחדש והוי אשתני גופא ממילא הבאים אח"כ הוי זרעו והנידר מזרע אברהם אסור בהם אך קשה מנ"ל דהדבר תלוי בו ולא תלוי בהאשה שרק זרע שרה נקרא זרעו ולא של הגר לכך עשה אברהם ונתן לה שינוי השם ומפורש בש"ס בפ"ז דב"ק דשינוי השם כשינוי מעשה דמי ובפ"ק דר"ה לענין קריעת גז"ד ולכך אמר ויוסף אברהם שהוסיף כח ולקח אשה ושינה שמה ובהצטרף כ"ז נחשבו אלו זרעו וז"ש המדרש זש"ה ואני תמיד איחל לו ית' ולכך נתחדש כנשר נעורי' ולכך והוספתי על כל תהילותיך דאמרת כי ביצחק ולא עשיו וישמעאל והוספתי לך בנים דגם הם נקראים זרעו וא"ש בעזה"י ונלמוד מזה חידוש דין.

תוכן העניינים

גבורות שלמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה