אור ברסלב
גבורות שלמה פרשת וילך

גבורות שלמה· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

פרשת וילך

פרשת נצבים

בפסוק ואמר על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה וכו' כי פנה אל אלהים אחרים ותמהו הכל איך אחרי שישיבו בתשובה ויחודו על עונם ויאמרו על כי אין אלוהי בקרבי חזר ואמר ואנכי הסתר אסתיר ונ"ל ונקדים מ"ש הפריד בדרך עצת בגמ' ג' מפתחות בידו של הקב"ה והקשה הראב"ד מדוע לא חשיב כמי יפתח ד' את אוצרו ויוציא את כלי זעמו ותירץ הראב"ד משום דכשהפורעניות ע"י הקב"ה הוא חזק מאוד לכך לא יהי' הפורעניות ע"י הקב"ה רק לע"ל ובשביל שלא שכיח לא חשיב לי' והוציא מזה הפר"ד דע"י הקב"ה הוי פורעניות גדול וע"י שליח קל ובאמת צריך ביאור וכי ח"ו חשיד הקב"ה דעביד דינא בלא דינא וא"כ קשה איך משכחת לה ממ"נ אם ראוי לו עונש גדול לפי העבירה שעשה א"כ מ"ט יהי' ע"י שליח קל הא כל האומר הקב"ה וותרן יותרו מיעיהו ופירש המג"א בסי' תנ"ו שקאי על עונש העבירה ואם אינו ראוי לו רק עונש קל איך ע"י הקב"ה בעצמו יבוא עונש חמור אך הענין עפמשחז"ל. בסנהדרין פרעה שחירף בעצמו פרע לו הקב"ה בעצמו סנחרב שחירף ע"י שליח פרע לו הקב"ה ע"י שליח ופי' שם רש"י והראב"ד דע"י שליח הוי בזיון טפי וע"י הקב"ה הוי דרך כבוד ולפ"ז כתבו רש"י והראב"ד דבאמת העובר עבירה ראוי לעונש גדול רק שהקב"ה פורע לו ע"י שליח ויש לו בזיון שכל העולם מתנהג ע"י הקב"ה והוא ע"י שליח וזה הבושה נחשב לעונש חוץ העונש של היסורין אבל כשהקב"ה פורע בעצמו שא"ל בזיון צריכין היסורין להיות גדולים כנגד העבירה וזה פירש הפסוק נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם וכו' כי לקחה מיד ד' כפליים בכל חטאתי' ודקדקני וכי ח"ו יפרע הקב"ה יותר מן המגיע ולפי הנ"ל א"ש אם הי' הקב"ה מענישו ע"י שליח א"כ הבושה שהוא ע"י שליח עולה כמו העונש עצמו ואיני בא עליו רק חצי עונש וחצי השני' וניכה בעבור שהוא ע"י שליח אבל אם הוא ע"י הקב"ה בעצמו צריכין היסורין לבוא בשלימות א"כ באים היסורין כפליים כפי מה שהוא ע"י השליח והנה בש"ס אמרו שהמאנה את חבירו כביכול הקב"ה בעצמו נפרע ממנו שנאמר הנה ד' נצב של חומת אנך ובידו אנך הרי שלמד מלשון בידו שהקב"ה בעצמו נפרע וע"כ אמר כאן כי לקחה מיד ד' כפליים בכל חטאתי' שע"י שלקתה מיד ה' בעצמו ולא ע"י שליא והוא לכבודו של ישראל ע"כ הי' כפליים מאם הי' ע"י שליח והנה מה שע"י שליח הבזיון נחשב לעונש זה דוקא אם האדם מודה במציאות השם ונהי שעובר עבירה עכ"פ חפץ שיהי' הקב"ה בעצמו המנהיג בכל דרכי ואז אם הוא ע"י שליח נחשב לו לבזיון אבל אם אדם אינו מודה שהקב"ה מנהיג העולם רק ע"י אמצעי מתנהג העולם או שכופר ח"ו לגמרי במציאות השם אין לו בזיון כלל מה שהקב"ה פורע לו ע"י שליח כי לפי דעתו הנשחתה צ"ל כן שאין כבודו י"ת להשגיח על עולם השפל וכיון שאין לו בזיון מזה ושוב צריך העונש להיות ג"כ בפי העבירה והנה הרמב"ן כתב במעשה העגל כי לא הי' כוונתם לכפור לגמרי ח"ו בהקב"ה רק שאין כבוד הקב"ה להשגיח בתחתונים וסברו שהעגל יהי' אמצעי וע"י יהי' ההשפעה והוא יהי' המנהיג והנה כן נמי כ"ז שישראל עובדים ע"ז בודאי לא מפני שכפרו לגמרי ח"ו בהקב"ה רק כוונתם לעשות מנהיג שע"י יבוא ההשפעה וע"כ אמר הקב"ה לרבותא והסתרתי פני מהם והי' לאכול ומצאוהו צרות רבות כלומר שהקב"ה בעצמו לא יבוא עליהם הפורעניות בהשגחה רק יסתיר פניו מהם והרעה תבוא מצד אחר להם וא"כ לכאורה הי' ראוי הי' העונש קל אם הוא ע"י אחר ע"כ אמר שכאן לא יהי' כן רק אעפ"כ ומצאוהו צרות רבות ורעות ויהי' לפלא בעיני ישראל ואמרו על כי אין אלהי בקרבי והוא כמ"ש בפ' נצבים ואמר הדור האחרון כן נמי יהי' לתמוה בעיניהם והאי כי מלשון כאשר אין אלוה בקרבי והסתיר השגחתו ממני איך מצאוני הרעות האלה ממ"נ אם הרעה ע"י אחר ראוי להיות עונש קל ואם רצין ד' להביא עלינו רעה גדולה ראוי שיהי' ע"י עצמו ולזה השיב הקב"ה ואנכי הסהר וכו' כי פנה אל אלהים אחרים כלומר שעבדו ע"ז ורצו שיהי' אמצעי ולא שיהי' הקב"ה בעצמו המשפיע ע"כ גם אני הסתרתי פני ופרעתי להם ע"י אמר ואעפ"כ יהי' הרעה גדילה יען כי אין זה לבזיון בעיניהם מה שהוא ע"י שליח כי עבדו לעוז ולפי דעתם צריך באמת להיות כן וא"ש:

ובזה יש לפרש בפ' בראשית בפסוק ויאמר ד' אל קין אי הבל אחיך וכו' ויאמר קין אל ד' גדול עוני מנשוא הן גרשת אותי היום מעל האדמה ומפניך אסתר והי' כל מוצאי יהרגוני בפסוקים הללו יש לדקדק הרבה הרי הקב"ה יודע הכל ומה שאל לקין אי הבל אחיך ודברי חז"ל ידועים בזה גם מ"ש הן גרשת אותי היום ומפניך אסתר א"ל הבנה לכאורה וגם מ"ש לכן כל הורג קין האי לכן א"ל הבנה ואם נפרש לכן הואיל ועשה תשובה זה לא נזכר בקרא תשובתו ואדרבה מזה לא משמע שמתחרט על חטאיו רק כדואג שיש לו עונש גדול וזאת כל הרשעים רוצים ע"כ נ"ל לפמ"ש דאם הוא ע"י שליח העונש קל שינוכה גם הבאון לעונש ואם הוא ע"י הקב"ה העונש חמור וזאת הוא רק במי שמאמין בו ית' שמנהיג העולם כולו הוי לו לבזיון ע"כ העונש קל אבל בעי שאינו מאמין במציאת השם וא"ל בזיון מה שהוא ע"י של"ח הוא נענש בהסתרת פנים וגם העונש חמור והנה כבר כתבנו בחדושי פ' בא על מת שהכביד הקב"ה את לב פרעה הוא מפני שהיו גלוי לפניו ית' שאף שחוזר בו ואמר ה' הצדיק רק בשפתיו ולבו בל עמו ובנכרי הרי אמרו חכמינו ז"ל דהקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה למעשה רק אם הי' הקנ"ה מעניש אותו הי' חילול השם באמרם צדיק ורשע הוא מכלה כי אין העולם יודעים ממחשבתו ע"כ הכביד את לבו שיחזור מזה כדי שהכל ידעו שבדין הענישו כמו שפירשו חכמי קאשמלייא על פסוק לשמצה בקמיהם שהכונה כן להוציא מכח אל הפועל מה שבלבבם ע"ש ותבין ולפ"ז נמי בקין היו גלוי לפניו ית' שהוא כופר בעיקר שאינו משגיח כלל בתחתונים ולפ"ז הי' ראוי לעונש בהסתרת פנים ובעונש גדול מאוד רק שיהי' חילול השם בדבר לכך רצה הקב"ה להוציא מחשבתו לפועל לכך התחיל לשאול לו אי הבל אחיך ואילו ל"ה כופר בעיקר ה"ל להשיב ה' אתה ידעת אבל מחמת שהיה כופר התחיל לשמוח שעכשיו נתברר לו סברתו הנשחתה שבאמת אין הקב"ה יודע ואמר השומר אחי אנכי ולזה השיב לו הקב"ה כיון שאתה אומר כך לא תהיה נענש ע"י ממש רק אנכי אסתיר פני וממילא תהי' נענש ע"י האדמה וארור אתה מן האדמה לא הוסיף תת כחה לך ואעפ"כ לא תסתפק בזה לבד, רק והיית נע ונד בארץ ג"כ ושניהם יהי' ע"י שליח וגם עונש חמור לזה התחיל קין לקונן שגדול עונו מכל העונות שבכל העונות כשהוא בהסתרת פנים הוא בעונש קל ואם הוא בעונש חמור צ"ל בהשגחה אבל לי עשית כבי תרי הן גרשת אותי היום מפניך ומפניך אסתר שחרצתי משפטי שע"י האדמה יהי' עונשי ולא ע"י והי' ראוי שיהי' עונש קל ואעפ"כ והייתי נע ונד בארץ והי' כל מוצאי יהרגוני, ואם הוא בהסתר פנים א"צ להיות עונש חמור והשיב לו הקב"ה לכן כיון שאתה חושב זה לך לבזיון מה שהוא ע"י שליח וחזרת בך ע"כ יקל עונשך ויעלה לך זאת לבזיון גם כן כל הורג קין שבעתים יוקם ויהי' בנקל עונשך וא"ש בעזה"י וע"פ הנ"ל נ"ל ילקוט תמוה ברות בפסוק ישלם ד' פעלך ותהי משכורתך שלמה. וז"ל מי שעתיד לשלם שכר טוב לצדיקים הוא ישלם פעלך והוא תמוה אך נראה דהוי ק"ל מ"ש ותהי משכורתך שלמה וכי מה"ת הוי ס"ד לומר שלא יהי' שלם ומי יתן מגרעות משכרה שצריך לבשרה שיהי' שלם אך לפי הנ"ל א"ש דלפמ"ש דעונש הנעשה ע"י שליח הוי עונש קל מחמת הבזיון וע"י הקב"ה הוי עונש ש כיון דהוי דרך כבוד ולפ"ז הי' נראה דגם בשכר הוי כן ולהיפך דאם הוא ע"י שליח דהוי דרך בזיון יהיה שכר מרובה יותר ואם הוי ע"י הקב"ה דהוי דרך כבוד יהי' שכר מ עט כי ינוכה לו הכבוד שהוי ע"י הקב"ה בעצמו אך באמת לא כן הוא דמרה טובה, מרובה ממדת פורעניות ובטובה היו ע"י הקב"ה בעצמו ואעפ"כ עולה השכר כאילו היה ע"י שליח וזש"ה ישלם ד' פעלך שהקב"ה בעצמו ישלם פעלך ואעפ"כ לא ינוכה מהשכר רק ותהי משכורתך שלמה מעם ד' אלקי ישראל כאילו נעשה ע"י שלוח ובזה יובן הילקוט הנ"ל דהוי ק"ל זה גופא וכי משוא פנים יש ולמה לא יעלה הכבוד במקום שכר ומתרץ דבשלמא גבי עונש שאין הוא ית' חפץ בכך כמש"ה החפץ וכו' וכן אחז"ל דהקב"ה לא חדי במפלתן של רשעים ואם עושהו בעצמו הוי רק למען הנענש לכבודו וכי בלא"ה אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה וכיון דעושהו רק לכבוד הנענש לכך עונשו יותר וע"י שליח ענשו קל מחמת הבזיון אבל בטובה הוא ית' מתענג בעשיית הטובה לאדם וכמי האב הנותן לבנו אף שיש לו כמה שלוחים הוא חפץ בעצמו להטוב לבנו עבור שהיא מתענג בכך וא"כ בנותיו לאדם טובה להנאת עצמו מכיון לא לכבוד האדם לכך אינו עולה זה לשכר ולכך מקבל שכרו משלם וכיון דכתיב ד' אוהב צדיקים ד' שומר גרים מוכח דאהבה שייך רק בצדיקים ולא בגרים ובגרים ל"נ רק שמירה וכן נאמר אוהב גר לתת לו לחם ושמלה משמע הא כלליות אהבה ל"ש בגרים וא"כ הוי ס"ד דהגר אם יתן לו הקב"ה בעצמו כיון דל"ש בו אהבה שוב הוי לכבוד האדם ויעלה זה במקום שכר לכך אמר לא כן הוא רק ישלם ה' פעלך בעצמו ותהי משכורתך שלמה מעם ד' אלהי ישראל כאילו היית ישראל ממש ולזה אמר המדרש מי שישלם שכר טוב לצדיקים דייקא דבהם שייך אהבה כן אף שאתה גר יעשה לך כבי חרי וישלם לך בעצמו ואע"פכ יהי' בשלימות כאולי היו ע"י שליח והיינו כיון דהוגד היגד לי את אשר עשית את חמותך דהנה שני עניני גרים יש שיש מי שהיתה נשמתו נכרי וע"י הבחירה נעשה ישראל ויש גר שהיו נשמתו ישראל רק ע"י החטא נפל בקליפה ואח"כ חזרו לשרשן והנה מ"ש שאהבה ל"ש בגרים היינו בגד שרשמהו נכרי אבל מי שנשמתו ישראל רק שנפל בקליפה וחזר לשרשו ז"ה כדין ישראל ממש כיון ששורש נשמתו מישראל ושייך בו אהבה ג"כ ע"כ א"ל לנכות מהשכר אף שהקב"ה בעצמו נותן לו והנה בחבורי מ"נ הבאתי שם פסוק והגבעונים לא מב"י המה ופרשנו שם וכי עד הנה לא ידענו שהם גרים אך הכוונה דעד עתה לא ידענו אם נשמתם של גרים או אפשר שהיו בשום פעם נשמתן מישראל ועתה חזרו לשרשן אך כיון שאחז"ל דמי שאין בו ג' דברים הללו בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו ע"ה א"כ אם היו בשום פעם מב"י היו ראוי להיות בהם מדה הרחמים מזה נכר דהגבעונים לא מב"י המה ול"ה בשום פעם מישראל וז"ש בועז דודאי לשאר גרים כיון שאין בהם אהבה רק שמירה אין הקב"ה ניתן להם בעצמו ובשלימות אך כיון שהוגד הוגד לי את אשר עשית את חמותך א"כ ניכר דיש בך מדת הרחמים ונשמתך מישראל ושייך בך אהבה לכן ישלם ד' פעלך בעצמו ותהי משכורתך שלימה בשלימות מעם ד' אלהי ישראל דייקא וא"ש.

תוכן העניינים

גבורות שלמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה