אור ברסלב
גבורות שלמה פרשת ויחי

גבורות שלמה· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

פרשת ויחי

פרשת ויגש

ויחי יעקב וכו' ויהי יעקב שני חייו וכו' ויקרבו ימי ישראל למות להבין המשך הפסוקים זל"ז נ"ל עפמ"ש בחוברי מ"נ על הא דאיתא בנדה דף ס"ה כיון שנתקו שיניו של אדם נתמעטו מזונותיו ופרשנו שם דהיינו דוקא בבינונים שהם קיימים עפ"י המזל ודה"ט וגם צריכין לקבל ממנו י"ת דרך הלואה אבל צדיקים גדולים הנזונים משלהם דהעולם שלהם נזונים עפ"י השגחה פרטית אז הוי להיפך כ"מ שמזקינין זוכין לתוספת ברכה דכ"ה דרך צדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה ואדרבה כ"מ שהזקין יותר מתברך יותר ויש עוד טעם בדבר דאדם שהולך למות א"כ כל מה שחי יותר הולך ונתקרב למיתה ולכך נתמעטו מזונותי' נמי אבל הצדיק שבמיתתו נקרא חי א"כ כ"מ שהזקן קרוב יותר לחיים וא"כ לפ"ז מפרנסתו של אדם בעת זקנתו יש להוכיח מה יהיו בעוה"ב אם נתרבה פרנסתו הולך לחיים ואם נתמעטה פרנסתו הולך למיתה וז"ש עולמך תראה בחייך היינו כמו שיתנהג הפרנסה בעה"ז בזקנותו יבין חלקו לעה"ב והנה איתא במפ' בפסוק ויקרבו ימי ישראל למות דלכך תלה הכתוב המיתה בימים דהצדיק עצמו אינו מת ובפרט יעקב אבינו לא מת ולא נאמר בו מיתה רק בימים ולכך אמר ויקרבו ימי ישראל למות ע"ש בזוה"ק ובזה כבין הביאור על נכון דהכתוב בא להוכיח שמעוה"ז של יעקב ניכר חלקו בעוה"ב ושהוא הולך לחיים וראי' לזה שהרי ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה שאז הוי חיים שלו חיים טובים כידוע והרי באמת כל ימי יעקב היו קמ"ז שנה ומוכח דאלו י"ז שנה היו האחרונים לכל ימיו והרי כיון דנתקו שיני' ש"א נתמעטו מזונותיו ולמה נוסף ליעקב מזונות בע"כ מוכח דיעקב לא מת והלך לחיים לכך נוסף לו יותר חיים א"כ מזה מוכח ויקרבו ימי ישראל למות דימיו קרבו למות אבל הוא לא מת וראה עולמו בחייו והבן.

בפסוק אבי השביעני לאמור בקברי אשר כריתי לי וכו' הנה חז"ל דרשו שעשה כרי מכסף וזהב ונתנו לעשו. ולהבין למה רימז זה דוקא באמרו לפרעה כן ומה נ"מ בהודעה זו לפרעה אך נראה שיהי' מזה הוכתה לדינא דהנה הרמ"א ביו"ד סי' קל"ב סעיף ט"ו פסק דאם נשבע ואירע לו אונס והי' אפשר לסלקו ע"י ממון הוי אונס והב' חולק עליו והט"ז והש"ך מתרצים עליו דשאני שבועה דאמרינן דאדעתא דהכי לא נשבע ע"ש ולפ"ז הרי עיקר כוונת יעקב במה שהשביע ליוסף כי חשש שפרעה לא יניחנו רק אם השביעו אז אם יאמר ליתשל אתשיל נמי אדידי' והנה לכאורא יהי' לפרעה טענה דשאני ושאני כיון דפרעה אמר ליוסף כי טוב ארץ מצרים לכם הוא והי' אוכלין משל פרעה וקיי"ל באומר לחבירו אכול עמי צריך לשלם לו ול"א במתנה יהיב לי' א"כ ה"נ יוכל פרעה לתבוע תשלומין מהם רק תשלומין ממש אינו יכול לתבוע דא"כ ל"ה צריך לאמור להם כן דבעד כסף יהי' מוכרין לכל אך יוכל פרעה לאמור דנתי דאינו מבקש כסף הי' כוונתו שיעקב יקבר שם ואדעתא דהכי וויתר להם אבל אם לא הוי נקבר שם יתבע מהם סך רב וא"כ שוב יהי' להם אונס ממון ואונס ממון פטור משבועה וא"כ שאני ושאני דעל שבועה שלו ליכא אונס ממון ועל של יעקב איכא אונס ממון לכך התחכם יוסף לומר כך הרי באמת אונס ממון ל"מ לעבור על ל"ת כמ"ש הב"ח רק הט"ז והש"ך מתרצין דשבועה זו יש אומדנא דאדעתא דהכי לא נשבע להפסיד ממון כזה א"כ תינח היכי דליכא אומדנא להיפך אבל היכי דהוי אומדנא להיפך דנשבע גם ע"ד ממון רב וודאי ל"מ אונס ממון ולכך שלח לו יוסף דיעקב אמר בקברי אשר כריתי לי שנתן כרי של כסף וזהב בעדה א"כ דנתן לו הרבה כסף דכל הון לא ישוה לו שוב כ"מ אונס ממון לפטור משבועה וא"ש בעזה"י:

וימת יוסף בן מאה ועשר שנים לנעוץ סוף הס' לתחילתו כדרבי בע"ה נ"ל בקיצר דבר נחמד עפ"י משחז"ל דבשביל שני דברים נענש יוסף שמת קודם לאחיו א' בשביל ששמע מאחיו שאמרו עבדך אבינו והב' בשביל שחנט את אביו ולכאורה יפלא דבשביל עבירות קלות כאלו יתחייב מיתה אך הרי ידוע מאמר חז"ל שמתחילה ברא הקב"ה העולם במה"ד שנאמר בראשית ברא אלקים בשם אלקים ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדה"ר למדה"ד וזה רק אצל אנשים בינונים שאינם יכולים להתקיים במה"ד לבד אבל אצל צדיקים נשאר באמת מה"ד כמו שברא בתחילה כמ"ש וסביביו נשערה מאוד והנה ידוע משאחז"ל בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית דכתיב קודש ישראל לד' היינו אם קודש ישראל לד' אז ראשית תבואתו נקראו בשם ראשית וז"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית היינו הגדולים ברא אלקים במה"ד וזה המשך הכתובים וימת יוסף בן מאה ועשר שנים וקשה למה מת קודם לאחיו וצ"ל שנענש בשביל תרי חטאים הנ"ל וקשה וכי בשביל חטאים קטנים כאלו יתחייב עונש חמור כזאת הלא הקב"ה מתנהג במדה"ר ע"ז אמר בראשית דבאמת בשביל ישראל הגדולים שנקראו ראשית ברא אלקים במה"ד דלצדיקים נשאר באמת מה"ד כמו שברא מתחלה ודוק היטב (כת"י).

ספר שמות

תוכן העניינים

גבורות שלמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה