גבורות שלמה· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
פרשת וארא
בגמ' דנדרים דף נ"א ע"ב רשב"א אומר דג שאני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים דגת שאני טועם אסור בקטנים ומיתר בגדולים והקשה בגמ' אלא והדגה אשר ביאור מתה קטנים מתו גדולים לא מתו אלא וכו' לכאורה יפלא למה הביא הש"ס הפירכא מסיפא מגוף המכה ולא הביא מקרא המוקדם בפ' זו מן האזהרה שאמר מ"ר והדגה אשר ביאור תמות והו"ל ג"כ להקשות קטנים ימותו וכו' כיון דאינו מקשה רק מכח סברא כמ"ש הר"ן בנדרים שם ונ"ל דהנה באזהרה נאמר ונהפכו המים אשר ביאור לדם ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור וכו' והנה אמר רק המים אשר ביאור ולא אמר כל המים גם אמר רק ונלאו מצרים דמשמע שבאמת יוכלו לשתות רק ביגיעת קשה ובמכה אמר ונהפכו כל המים ולא יכלו לשתות אמר כל המים גם אמר ולא יכלו דמשמע שלא יכלו בשום אופן לשתות הלא דבר הוא. ונראה דתחילת אזהרה הוי רק המים הסמוכים לשפת היאור הם יהפכו לדם אבל המים שבאמצע היאור המה לא יהפכו לדם וא"כ היו יכולין לשאוב מאמצע היאור רק שהוא יגיעה קשה מאוד לכך אמר ונלאו שבאמת היו יכולת בידם לשתות מצד הדוחק רק ע"י העבודה הקשה ונלאו ולפ"ז אם היו הדם רק על שפת היאור ממילא ליה מתים רק דגים קטנים שדרך דגים קטנים להיות על שפת הים אבל דגים גדולים ל"ה מתים כי הם הולכים באמצע הים כי כאיש גבורתם לכך ל"ה יכול להקשות מן האזהרה קטנים מתו גדולים לא מתו דבאמת לפי האזהרה כן הוא דרק הקטנים ימותו אבל אח"כ כיון שהם עמדו במרדם ולא שמעו לו נתחייבו עונש יותר חזק ונהפכו כל המים אף שבאמצע היאור לדם ולא יכלו בשום אופן לשתות מן היאור ולכך פריך שפיר כיון דכולו נהפך לדם אטו קטנים מתו גדולים לא מהו וזה היפך הסברא כמ"ש הר"ן וא"ש ודו"ק.