אור ברסלב
גבורות שלמה פרשת בא

גבורות שלמה· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

פרשת בא

פרשת וארא

בילקוט איתא וז"ל לקיחתן עמד להם בירדן ואכילתו עמדה להם בימי המן ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה ההוא נדדה שנת המלך עכ"ל ולכאורה א"ל הבנה אך נראה דהנה בגוף הפסוק יש לדקדק מ"ש בלילה ההוא נדדה שנת המלך והיו ראוי לומר בלילה נדדה שנת המלך מאי ההוא וי"ל בשום לב מה נשתנו ימי הפורים מימי הפסח דבימי הפסח קבע הקב"ה ביום הנס עצמו שיצאו ובפורים קבע היו"ט ביום שאחריו ולא בי"ג ביום הנס ואם כי אז לא נחו היו לתם להמתין עד שנה הבאה לקבוע ביום הנס ויובן נמי משחז"ל קימו וקבלו קיימו מה שקיבלו כבר עד עכשיו באונס ועכשיו ברצון למה עתה דוקא קבלוהו ברצון. אך נראה דמה דקבע המן הגזירה בי"ג באדר נהי דקודם מיתת מ"ר נתיירא לקבוע הגזירה עכ"פ מזיין אדר ואילך ה"ל לקבוע הגזירה אך הטעם בדבר שחשש שמא יגן עליהם ימי אבלו של מרע"ה כעין שיש במדרש גבי דור המבול שהמתין להם זיין ימים ימי אבלו של מתושלח ע"ש כן ה"נ חשש כן. כן עלה בדעתי וכמדומה שגם ביערות דבש כתב כן אך הרי באמת יום הי"ג הוי יום זיין ועדיין לא כלו לגמרי אך מקצת היום ככלו והנה מה דהוי מקצת היום ככלו היינו רק בישראל דהיום הולך אחר הלילה ולכך כיון דהוי כל הלילה ומקצת היום הרי יצא רוב היום והוי ככלו אבל בב"נ דהלילה הולך אחר היום א"כ בתחילה היום אינו רק מקצת והלילה כלל לא ל"ש מקצת היום ככלו כמו לדידן דאינו די במקצת הלילה רק בעינן כל לילה ומקצת היום ולפ"ז עד הנה לא רצו לטעון טענת מודעה רבה לבטל קבלת התורה אבל בימי מרדכי הוצרכו לכך כי אם יהיו קבלה התורה ברצון יהיו להם דין ישראל והיום הולך אחר הלילה ויום הי"ג מקצת היום ככלו וכלו ימי אבלו של מ"ר וא"ל מה להגן עליהם אך אם מבטלין קבלת התורה י"ל דין ב"נ והלילה הולך אחר היום ול"ה עדיין מקצת היום והוי עוד ימי אבלו ויגן עליהם ולכך ביטלו קבה"ת לכן הוצרכו אח"כ לקבל התורה ברצון מחדש וז"ש במגילה יום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם והכוונה דהיום אשר שברו הרשעים לשלוט בהם היינו משלהם דהוי אצלם מקצת היום ככלו ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים בשונאיה"ם בשל שונאיהם כי ישראל שלטו אז בשל נכרים דהוי להם חלילה אחר היום וליכא מקצת היום ככלו לכך לא היו יכולין לקבוע יום י"ג למשאת כיון דעיקר הצלתם ביום ההוא היו עבור שחשבוהו עדיין לימי אבלו של משה ואיך יקבעוהו למשתה ושמחה לכך קבעוהו בי"ד ואם המוקפין נמי יקבועוהו בי"ד במה יהיו היכר לא"י בין מוקפין לפרזים לכך קבעוהו הפרזים בט"ו וז"ש הכתוב דמסתמא סעודת אסתר היתה בט"ו כמשאחז"ל וכן עשיית העץ היו בט"ו וא"כ איך אמר בלילה ההוא דמשמע לילה של אותו היום הרי הלילה הוי שייך ליום מחר ואיך אמר ההיא אך כאן התחיל הישועה ורימז שישראל נדונו כב"נ דלילה הולך אחר היום ע"כ אמר בלילה ההיא של אותו היום לפניו שהיה משתה אסתר. והנה הפסח נאכל בלילה ואף דעשייתו הוי ביום מ"מ האכילה הוי בלילה והיינו מכח דבקדשים הלילה הולך אחר היום והנה בכל הקדשים אינו מוכת כ"כ דלילה הולך אחר היום דדילמא מצותו לאכול ביום ובלילה של יום הב' אך בפסח כיון דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה ומהו לשון הזה ע"כ הכוונה אותו יום הקרבתו א"כ מוכח דהלילה הולך אחר היום וז"ש בילקוט דאכילתו עמדה להם בימי המן ואכלו את הבשר בלילה הזה דמורה דלילה הולך אחר היום וכן בלילה ההוא נדדה שנת המלך דמלשון ההוא מורה דלילה הולך אחר היום וא"ש בעזה"י ודו"ק ובזה נבין מ"ש במגילה והחודש אשר נהפך להם מאבל לשמחה ומיגון ליו"ט והוא תמוה הרי החודש הזה אדר והרי אז מקודם נתבטל הגזירה ונודע להם זה מכבר וא"כ ל"ה בו אבל ויגון מעולם והול"ל החודש אשר היו ראוי ליגון ובמ"ש מיגון משמע דכבר היו בו יגון ולפמ"ש א"ש דהכוונה דיגון ואבל של מ"ר במה שהיו אז יגון ואבל עי"כ נהפך עתה לשמחה וא"ש.

תוכן העניינים

גבורות שלמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה