גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק תשיעי – כל גגות · דף צג:
הא דאיבעיא להו לרבנן דתוס' תל ברה"ר גבוה ה' ומחיצה ה'. לא ידענא מ"ש הזורק מרה"ר לתוכה דעקירה במקום שרואין פני העשרה והנחה במקום שאין רואין אלא פני חמשה ומ"ש הזורק מתוכה לרה"ר דעקירה במקום שאין רואין פני יו"ד והנחה במקום שרואין פני יו"ד אטו בגברא תליא דלהאי הויא מחיצה ולהאי לאו מחיצה אי מחיצה לכ"ע הוי מחיצה ואי לאו מחיצה לכ"ע לא הויא מחיצה אלא בדוכתא תליא מלתא לגבי דהאי דוכתא הויא מחיצה ולגבי דהאי דוכתא איסתם מחיצה:
ומודה רב חסדא בתחתונה כו' פירש הריטב"א דאי איכא גידוד יו"ד עליונה עומדת על שפתו ורואה פני יו"ד אבל הכא דליכא יו"ד כי שרית להו מימר אמרי מחיצה ה' סגיא הואיל ואין רואין פני עשרה ולדידי' מדרבנן הוא דלא מצטרפי דלמא אמרי מחיצה ה' סגי הא מדאורייתא מחיצה היא וליתא להא דאיבעיא להו לרבותינו בעלי התוס' בתל גבו' ה' ברה"ר:
כגון שהיתה עליונה מגופפת כו' וגידוד ה' ומחיצה ה' איו"ד אמות וה"ק או שיש בה בפתח העליונה גדוד ה' ומחיצה ה' אין מערבין א' דרך הפתח:
א"ל אביי לא תימא מר אימור וכו' דכותל שבין ב' חצירות שנפל דמי לעירב דרך הפתח ונסתם דתרויהו משום דיורין הוא ולא דמי לחצר שנפרצה לרה"ר כדפרישו רבנן דתוס' בפ"ק ואייתי לה הריטב"א הכא:
אין מטלטלין אלא בד"א פירש"י אף כלים ששבתו בחצר דרב לטעמי' דאמר עירבו לא יאמר הריטב"א אע"ג דהכא ליכא למיגזר כיון דלא אמרינן שבה הואיל והותרה הותרה לא אתי לאפוקי מאני מבתים לחצר הכא בשכבר הוציאו ואיכא מאני דבתים בחצר והא דלא פריך הריטב"א הואיל ומעיקרא הוו אסירי אפי' מאני דחצר לאפוקי לאידך חצר משום מאני דבתים השתא נמי אסירי והו"ל נפרץ למקום האסור לו משום דרב לית לי' הואיל והותרה הותרה לית לי' נמי הואיל ונאסרה נאסרה כדאמור בתוס' ואי ליכא מאני דבתים דמעיקרא שרינן השתא מאני דחצר ורבותינו בעלי התוס' אוקמו להא דרב בכלים ששבתו בבתים ולא אמרו כרש"י קסברי רב סתמא קאמר אע"ג דליכא מאני דבתים דמעיקרא ושרו מאני דחצר כהריטב"א: