אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק תשיעי – כל גגות › דף פט.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק תשיעי – כל גגות · דף פט.

פרק תשיעי – כל גגות

מתני': גבוה יו"ד או נמוך יו"ד אי האי גבוה אידך נמוך אלא ה"ק ובלבד שלא יהא גג גבוה יו"ד מכולן אי נמוך יו"ד מכולן דאסו' מהאי גג לכולהי והיינו דאמר רש"י דאם חלוק מהן בגובה יו"ד אסו' לטלטל ממנו לגגין:

והא דאמר רש"י וכלים ששבתו בגג זה מות' להוציאן לזה לאפוקי כלים ששבתו בבית דכ"ע דאסירי דר"ש דאמר ולא לכלים ששבתו בתוך הבית לאו לאחמורי אדידהו אתי אלא ר"ש לא קולי קאתי בכלים ששבתו בתוכן ובסבתו בבית דכ"ע מודי דאסירי וכדתניא כלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר בגגין מותר לטלטלן בגגין דר"מ:

רש"א כו' פירש רש"י ולית לי' לר"ש עירובי חצרות אלא משום הית' כלי הבית וה"ה לר"מ ורבנן אלא רבנן כלי הגג ככלי הבית חשבי להו ואינך דאסירי עירוב לא מהניא להו דאפי' דחד גברא אסירי כדפי' רש"י בשמעתין:

פשיטא בכלים ששבתו בבית של ראובן והוציאם דרך מלבוש לחצר ולא עירבו א"נ הוציאם לחצר של שמעון אסו' להוציאם לחצר של לוי. אע"ג דבחצר של שמעון גופי' שרי לטלטולה בכולה כדאמרינן בריש ר"א דמילה בחצר שלא עירבו והכא הא בחצר דלאו במקום שביתתו קיימו וחצרות כולן רשות אחת מ"מ כיון דבתר שביתה אזלינן כמאן דמפיק להו מביתו דראובן לחצר של לוי דמי כלים ששבתו בבית של ראובן והוציאם דרך מלביש לחצר של שמעון שעירבה עם הבתים שלה מהו להכניסם לבתים שלה כיון דעירבה חצר ובתים חדא נינהו וכמאן דמטלטל להו בחצר גופה דמי ושרי או דלמא מ"מ חלוק תשמישתי' דהא כלים ששבתו בבתים אסירי לחצר דידהו דלא עירבו א"נ לחצר אחרת ואלו כלים ששבתו בחצר לשמואל ור' יוחנן אע"ג דעירבה שרי לחצר אחרת ולרב נמי דאסר עד כאן לא קאמר אלא משום גזירה הא לאו הכי שריא ולא אמרינן כמאן דשבתו בבתים:

הא דאזלינן בתר שביתה לחומרא אבל לקולא לא כגון כלים ששבתו בחצר שלא עירבו להכניסם דרך מלבוש לבית אסו' להוציאם מבית לחצר א"נ כלים ששבתו בבית והוציאם לחצר אסו' להחזירם לבית מחצר שלא עירבו:

גמרא: אומר הי' ר"מ כו' פירש"י עמוד שהוא בחצר אבל בבית לא גזור דאמרינן ביתא כמאן דמליא דמי כדאמרינן בריש חלון וכן אמר הריטב"א דבית שהוא מקורה לא דמי לרה"ר שאינו מקורה ע"כ. וכ"ת נגזור משום תל ברה"ר מקורה הא לא שכיחא ותו רה"ר מקורה ליכא חיובא כדאמרינן בהזורק המעביר ד"א ברה"ר מקורה פטו':

ואמר הריטב"א לא גזר ר"מ אלא בעמוד שאינו רשות חשוב לתשמיש כו'. כשם שזה מתבטל ברה"י שעומד בו אבל עלי' שבחצר שחשוב לתשמיש לא גזר ולדעתן עלי' שאני שמחיצותי' גמורות ניכרות דאי לא תימא הכי בית שבחצר נגזר אטו בית שברה"ר אלא לאו בית שברה"ר שמחיצותי' גמורות וניכרות לא אתו למישרי עלי' נמי כי גבוהה יו"ד מאי הוי הא כי הואי שוה לחצר לא גזר. דכולהי בתי דחצ' הא שריין וכי נמי גבוה מחצ' אטו משום דגביהא נמי יו"ד מגרע גרע ולא דמיא לגג וכותל דלית להו למעלה מחיצות גמורות ניכרות וכ"ת מאי עלי' נמי דקאמר רבינו ע"ג עלי' היינו גג ואסור ואיכא למימ' היינו דקאמ' רבינו חשוב לתשמיש דמ"ש מחיצות מגוד אסיק אלא משום דמחיצות גמורות חשיבי לתשמיש הא עמוד לא חשיב תשמיש הואיל ומגולה ובהכי ניחא הא דאקשי הריטב"א היכי מטלטלינן ספרים מן התיבה לחוצה לה דהאי תיבה היכי דמי אי דלית לה מחיצות יו"ד ברה"ר נמי ליכא איסורא דאורייתא ואי דאית לה מחיצות יו"ד הא מחיצותי' ניכרות וכן הא דאקשי מבור בור נמי מחיצותיו ניכרות והריטב"א דאמר בור משום דבור ברה"ר לא שכיחא לרווחא קאמ' עוד אתחזיא לן ר"מ דקאמ' שתי רשויות שתי מיני רשויות כגון עמוד ברה"י סרה"י מוקף מחיצות ועמוד אין בו מחיצות אלא אמרינן גוד אסיק מחיצתא והן רשות אחד שם אחד והן זה רה"י וזה רה"י אסור לכתף עליו משום תל ברה"ר דעימר אמר הכא שתי רשויות והכא שתי רשויות כי היכי דשרי הכא שרי הכא אבל בית או עלי' דתרוי' חדא מינא האי מוקף מחיצות והאי מוקף מחיצות לא דמי לתל ברה"ר דתרי מיני נינהי:

ואמר הריטב"א משמי' דרבותינו בעמוד נמי לא גזר אלא היכא דחצר ועמוד דשנים ולא עירבו אבל דחד גברא א"נ דרבים ועירבו לא דמי דהכא מרשותו לרשותו ובתל מרשות לרשות קא משתמש אבל רש"י ומקצת רבותינו בעלי התוס' אמרי דאפי' תרוי' דחד גברא גזר ולדעתן כוותי' מסתברא דאי משום דהכא מרשותו לרשותו התם נמי משום רשויות מחולקות ליכא דהאי תל הא לית להו בעלים וה"ר יונתן אמר אמתני' דר"מ בחצר שלא עירבה משום דמיחלפא ברה"ר כיון דמבתים לחצר אסו' ואדרב יודא פי' דר"ע אפי' בשל איש אחד אמר מגג לחצר לא גזירה כו' וכ"ש של שנים:

כל מקום דאמר ר"מ לאיתויי כל דקביעא כגון אמת הרחיים וגג וכותל:

הא דבתוספות וכותל שרי ר' יוחנן בריש חלון ולקמן בפירקין לקמן בפירקין ניחא אבל בריש חלון לאו דוקא ר' יוחנן דר' יוחנן באין בו ד' הוא דאמר אלא כולהי סוגיא דהתם דאמר אם מיעט מלמטה במשך ד"ט שרי לאשתמושי מחצר בכולהי כותל ור' יוחנן עד כאן לא קאמר אין בו ד' דאי אית בי' ד' אסרי חצרות אהדדי ואביי דשרי התם בסולם מהאי גיסא ומהאי גיסא וכותל ד' ביניהן וכן כולה סוגיא דמרפסת:

הא דכתיב' בפירושי רש"י דחצרות רשות שותפות וקרפף רה"י ט"ס דאפי' מחצר של רבים לחצר של יחיד נמי שרי וקרפף אפי' מחצר של יחיד לקרפף אסו' וגדולה מזו אמר רש"י גופי' בפירקין דאפי' תרוי' דחד גברא אסירי:

דשרי לטלטולי דרך כותל. והא דתנן בפ' חלון ובלבד שלא יורידו למטה. הא אוקימנא לה לבתים:

אתמר רב אמר כו'. הא דאמור רבנן דתוס' נ"מ לדידן בגגין יתרין מבית סאתים לא ידענא הא לרב אישתרי במחיצות החיצונות דהו"ל מוקף לדירה ולשמואל לר"ש דאמר כולן רשות אחד הן לא אמרינן בהו גוד אסיק מחיצתא והו"ל יתר מבית סאתים ואסירי ופלוגתא דהכא מאי אהניא התם. ואלא כגון שמחיצות החיצונות נמי אין ניכרות ולא תימא כרש"י דלר"מ לא אמרינן גוד אסיק אלא לר"מ נמי אמרינן לשמואל גוד אסיק וה"נ לר"ש ולרב אסיר ולשמואל שרי שום מחיצות שביניהן אי באין החיצונות ניכרות בבית סאתים נמי נ"מ לשמואל הוי רה"י ולרב הוי כרמלית להר"י ולירושלמי מקום פטור:

הא דאמר הר"י בגגין שלנו משום דלא אמרינן בבליטה פי תקרה ולא גוד אחית כל הגג פרוץ במלואו לאותו בליטה ש"ע דהגג עצמו אע"ג דליכא גוד אסיק א"נ האי בליטה איהו אמרינן בי' פי תקרה או גוד אחית הוה למעלה רה"י כיון דלמטה רה"י עולה עד לרקיע אע"ג דהיתר מבית סאתים הוי כרמלית משום דהיקף לדירה בעי אבל עד בית סאתים רה"י היא מכל מקום והא דסייעוהו מקשיא דרב אדרב התם נמי ס"ד בבליטה וע"כ בבליטה רחב ד' דאין כרמלית פחות מד' וצ"ת:

אתמר רב אמר כו'. רבותינו בעלי התוס' דייקי ואשכחי דאיכא בין רב לשמואל אפי' לדידן דקי"ל כר"ש ואנן אשכחן נמי לזרוק מרה"ר לתוכו וכגון דגג בולט אפי' חוץ למחיצות הבתים החיצונות וכדאמרו דכי מכסיא בגג הו"ל מחיצות שאינן ניכרות וא"ב לרב הזורק פטו' דלא הויא לא רה"י דלית לה מחיצות ולא רה"ר דלמעלה מיו"ד היא ואפי' למטה מיו"ד גבוה ג' לא הוי רה"ר ולשמואל דאמר גוד אסיק חייב ולענין טלטול נמי א"ב להר"י דאמר כל שאין לו מחיצות ורחב ד' כרמלית לרב אפי' לר"ש אין מטלטלין בו אלא בד"א דהויא כרמלית ולשמואל מות' לטלטל בכולו דרה"י היא ולירושלמי דהוי מקום פטו' לרב מקום פטו' הוא ומות' לבני רה"י ובני רה"ר לכתף עליו ולשמואל רה"י היא ובני רה"י שרו אבל בני רה"ר אסירי וחייבין חטאת והא דקמיפלגי רב ושמואל אליבא דרבנן להר"י כגון שמחיצותיהן שמבחוץ ניכרות ובאמצען כולן מחוברות ואינן ניכרות וכי הא דגג גדול הסמוך לקטן דאוקימנא לרב במחיצות ניכרות והיכא דסמיכי לא מינכר דאי מבחוץ נמי לא ניכרית לר"מ ולר"ש נמי כרמלית נינהו:

הא דאמרי רבנן דתוס' אע"ג דלכלים ששבתו בתוכן נפרץ למקום המות' לגבי כלי בית הוי נפרץ למקום האסו' על כורחך צריך אתה לומ' כן אמתניתין דחצר קטנה שנפרצה לגדולה דקטנה אסורה:

אין מטלטלין בו אלא בד"א קסבר לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא וכ"ת כיון דליכת מחיצות מפסיקות ליהוי כחמשה ששבתו בטרקלין דא"צ לערב דביתא חדא הוא ה"נ כולהי חדא נג הויא ובמקום אחד דרשות שניהם שולטת בו שריין כדתנן בכותל שבין ב' חצרות אלו עולין מכאן ואוכלין כו' תריץ הואיל וחלוקין דיורין למטה וכ"ת א"ה הא דאמרינן לר"מ גגין רשות לעצמן חצרות רשות לעצמן מנא לן דלמא עד כאן לא קאמר ר"מ כל גגות רשות אחד הן אלא בדליכא מחיצות מפסיקות הא חצרות דאיכא מחיצות מפסיקות אימא לא הא לא קשיא חדא מתני' סתמא קתני ור"מ אפי' במחיצות ניכרות ביניהן אמר כל גגות רשות אחד הן וכדקתני כל גגות העי' ובעי' איכא הכי ואיכא הכי ורבנן אפי' באין ניכרות קאמרי כל אחד רשות לעצמו ורב ושמואל היא דפליגי באינן ניכרות ועוד אפושי פלוגתא לא מפשינן ודכ"ע אית להו הא דר"ש דשינוי בעלים ליכא אלא בבתים דקביעי תשמישתי' כי פליגי בגגין לרבנן משום דחלוקין דיורין למטה או גג וחצר לר"מ משום תל ברה"ר או חצר וקרפף משום דלא שוו תשמישתי' ואפי' גג וחצר שרי רבנן וכדאמרינן בשמעתין ועוד תניא בהדיא וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר דברי ר"מ וכ"ת תרצת חצרות בגגין אימא בניכרות מודי להו לרבנן הואיל וחלוקין למטה. תריץ מדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה יו"ד גבוה יו"ד דאיכא משום תל הוא דלא הא מחיצות שוות כגון שעשו כל אחד עליות על גגו אין מחיצות ניכרות רשות אחד הן ועוד מדתניא לכלים ששבתו בחצר מות' לטלטלן בחצ' בגגין מות' לטלטלן בגגין גגין דומיא דחצר מה חצר ניכרין בין זו לזו אף גגין ניכרין בין זה לזה:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה