גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק שלישי – בכל מערבין · דף מ:
מתוך שכולל לשחרית וערבית מסייע לי' לה"ר אלחנן דאמר הרא"ש בברכות בשלשה שאכלו משמי' דלא מתפללין במוספין בר"ח ובחולו של מועד שחל להיות בחול שמנה עשרה של חול ולכלול של ר"ח או של חולו של מועד דאי איתא האי מתוך שכולל לשחרית וערבית לשחרית וערבית ומוספין בחול מיבעי' ליה דכי היכי דלא פליגי ב"ש אשחרית וערבית דחול ה"נ לא פליגי אמוספין דחול. ותו מדתניא תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי הפסח וכו'. ואמרינן עלה לברכה מאי ברכה איכא בז' ימי הפסח לאו מקדש ישראל והזמנים במוסף מכלל דאפילו בחולו של מועד מתפללין במוסף ברכה של חג. ותו אי בחול לא הוי לי' לר"ח ברכה לעצמו בשבת נמי לא אמר ב"ש לברוכי שמונה כדארש"י בשחרית וערבית:
והלכתא אומר זמן בר"ה וביוה"כ. חובה דאי רשות הא לא קמיבעיא לי' והלכת' ל"ל. וכ"ת הלכתא דלא כמאן דרב ושמואל הא אמרי אין אומר זמן ורב חסדא נמי אימא רשות ס"ל כדבריך ר"י אקרא חדתא. תריץ מדחזיי' רב חסדא לרב יימר ובעי לאורויי הלכתא אלמא חובה אורי לי' דאי רשות מיפשיט פשיטא להו:
וכ"ת רב חסדא היכי פליג ארב ושמואל אימא מתניתא לזמן משמע ליה דאי לברכה ליחשב נמי ר"ח דאיכא ברכה במוסף כי היכא דאיתא בחולו של מועד א"נ הכי קיבלה:
אמר רבא נחזי כו' רבא פשוט מדעולא דאמר הלכה כר' יוסי ומתנינן ותניא ואמר עולא והא דמייתי ברייתא קמייתא לאורויי לן דאיכא ברייתא דקתני בה כר' יודא א"נ הואיל ופריש בה טעמא כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה והיינו דאהדר להו ר' יוסי מ"ל ליכנס בה כשהוא מעונה מ"ל לצאת ממנה כשהוא מעונה. והא דמר זוטרא משמי' דרב הונא לא שמיע לי' ודרב יודא אמר רב דאמ' אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים לא פסיקא לי' אימא אחנוכה ופורים כרב יוסף: