אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק שישי - הדר › דף סב.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק שישי - הדר · דף סב.

פרק שישי - הדר

ראב"י סבר כו' מדקאמר חד לא שכיח משכח הוא דלא שכיח הא איסורא ליכא דאי אסור ובדעבד ועביד וכי עביד רבנן תיקנתא אעבריין כי היכי דעבר אהך עבר נמי אהא ולא מיגר נמי מנכרי אלא ודאי איסורא ליכא והתנן ולא יתיחד עמהן מפני שחשודין על שפיכות דמים (ריש פ"ב דע"א) ש"מ כי אסור רבנן יחוד עם הנכרי בביתא חדא אבל בחצר חדא לא אסרי אלא דלא שכיח דדייר דמסתפי מיני':

והא דאצרכוה רבנן בתרי לראב"י ולר"מ אפי' בחד למיגר מיני' משום דגזור שמא ילמוד ממעשיו ונכרי לא מוגר ונפיק מיני' אפוכי מטרתא ל"ל ליגזור דלא למידר בהדי נכרי בחצרי' שמא ילמד ממעשיו משום דזימנין דדחיקא לי' טובא ועל כורחי' הוא דייר בהדי' ובכי האי גוונא לא אסרוה רבנן משום שמא ילמד ולמיסר היכא דלא דחיקא לי' ולמישרי היכא דדחיקא לי' לא נתנו חכמים דבריהן לשיעורין להכי תקינו רבנן דליסר נכרי עלי' בשבתא עד דאגיר מיני' רשותא ונכרי לא מוגר וכי לא דחיקא לי' כולי האי נפיק מיני' וכי דחיקא לי' טובא דייר ובדחיקא לי' הא מישרא שרי והא דקאמר ונכרי לא מוגר לאו דלא מוגר כלל דא"כ אגורי דתקינו רבנן ל"ל לתקן דנכרי אוסר מ"מ אלא זימנין דמטרח בי' ישראל טובא ומוגיר וכי לא דחיקא לי' טובא כולי האי לא טרח וכן אמר רש"י הטריחוהו והפסידוהו כו' כדי שיקשה בעיניו כו' ויצא:

ואמרי רבנן כו' אבע"א ה"ק וכ"ת כי גזור רבנן בנכרי דליסר מאי הוי סוף סוף לא גרע מישראל דאסר ומאי רויחא לי' כי נפיק מיני' ודייר בהדי ישראל לא נכרי כי תקינו בי' דליסר אין עירוב מועיל ולא ביטול רשות מועיל במקום נכרי לא עירוב מועיל דהא אינו מודה בעירוב ולא ביטול רשות דהא אינו משמר שבתו בפרהסיא וישראל נמי בכה"ג לא מהני ובעינן בי' שישכיר ונכרי לא עובר ויצא אבע"א ה"ק דירתי' כדיר של בהמה אלא משום שמא ילמוד תקינו בי' רבנן דליסר ולא לועיל עירוב וביטול רשות עד שישכיר כי היכי דליפוק דנכרי לא מוגר והיינו דרבנן בעלי התוס' וכן אמר רש"י ומש"ה אמור רבנן אין עירוב מועיל כו':

והאי שמעתא קשיא לן אלא הא דמוקמת לה להא דתנו רבנן חצרו של נכרי כדיר של בהמה בדליתי' לנכרי ומשום דאי איתי' לא אסור אלא משום שמא ילמד כי איתי' אסר כי ליתי' לא אסר מ"ש איתי' מ"ש ליתי' אטו אנן משום האי שעתא לחוד הוא דגזרינן אנן מכל שעתא ושעתא גזרינן דכי דייר בהדי' דנכרי ילמוד ממעשיו ואסרינן לחצר עליו כי היכי דליקשי עליו למידר בהדי' ונפיק מיני' וכי ליתי' האידנא מאי הוי למחר אתי וילמוד ממעשיו הלכך חזינן אנן הכא לאו משום דליקשי עלי' וליפוק מיני' דישראל מישרא שרי למידר בחצרו וללמוד לא חיישינן דכל חד וחד בביתי' דייר אלא חשו רבנן כיון דתרוי' בחדא חצר משתמשין שמא ילמוד ממעשיו ומ"ש שבת בחול כל חד במלאכתו טריד אבל שבת דישראל פנוי הוא חשו אי משתמשי בהדדי אתי ללמוד ממעשיו להכי עבדוה רבנן לדירת נכרי דירה דליסר עד דאגיר ונכרי לא מוגר ולא משתמשו בהדי הדדי וכי טרח ישראל ומוגר לי' משום דצריכא לי' טובא בהא לא אסרי רבנן וכי ליתי' לנכרי תו ליכא למיגזר:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה