אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק רביעי – מי שהוציאוהו › דף מט:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק רביעי – מי שהוציאוהו · דף מט:

דף מט.

הלכה כר"ש ושלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר וכן חצר שבין ב' מבואות וערבו שתים עם האמצעית אם הניחו עירובן באמצעית בבית א' ובכלי אחד או בשני כלים ומלאוהו לכלי ונותר כולן מותרות זו עם זו. ואם נתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו או שנתנוהו שתי החיצונות באמצעית בשני בתים או בבית א' וחלקוה לדעת בשני כלים היא מותרת עמהן והן מותרות עמה וחיצונות אסורות זו עם זו ובמקפיד אמרו הלכה כשמואל ואינו עירוב לבר מהרז"ה דאמר כר' חנינא:

מתני': היה מכיר. לא תימא ראהו ומכירו אלא יודעו אע"ג דלא חזי ליה ממאי מדקתני סיפא מי שיצא לילך כו' וכ' בני העיר אסורין ואוקימנא משום דעשירי נינהו הא עני אע"ג דיתיב בביתי' ולא חזי לדוכתא דשביתה כיון די"ע לי' להאי דוכתא קני לי' והיינו עובדא דרבה ורב יוסף דא"ל רב יוסף לא ידענא לי' וא"ל רבה סמוך עלי כדתניא הא ידע לי' רב יוסף ואע"ג דלא חזי ליה דסגי נהור הוה הוי קני:

ואמר שביתתי במקומי. הא דאמרו בתוס' קתני אמר אגב סיפא דעשיר אפי' אמר לא מהני כרב נחמן אבל לרב חסדא דאמר שביתתי במקומי ד"ה אחד עני וא' עשיר הכא אפילו עשי' נמי אלא קתני איידי דרישא. והא דהר"י לא נצרכא אלא לרבנן אבל אנן דקי"ל כריב"נ דאפי' ישן בדרך דלא מצי אמר קני ניעור ולא אמר מיבעיא. ותו דטעמא דידן משום הואיל וניעור קנה כדפרישו התם בתוס' אלמא ניעו' אע"ג דלא אמר קני. והרא"ש וה"ר מרדכי ובעל הג"מ דמייתי לדהר"י דלא תימא ניעור ולא אמר גרע מישן:

וזוהו שאמרו העני כו'. מצינו לפרושי לד"ה ובין לר"מ ובין לר"י אמרו חכמים הראשונים העני מערב ברגליו אלא לר"מ אמרו עני אבל עשי' לא מערב אלא בפת ולר"י אמרו עני דעשיר מערב בין ברגליו בין בפת אבל עני אין לו אלא רגליו אלא דבשמעתין אוקמוה לרבי מאיר דמשמע ליה עיקר עירוב בפת וקולא הוא דאקילו לעני:

גמרא: דאפי' לתחתיו כו' הא דאקשו בתוס' מנתגלגל חוץ לתחום הזה מאבד ונשרף וכו' והאי לשמואל נמי קשיא עד כאן לא קאמר שמואל הכא אלא דקסבר לא סיים קני שביתה אבל בכולהו בבא דהתם אי מבעוד יום לא קני ומודי לי' לרב כדאוקימנא בשמעתא דאי מקנה תחתיו לבר מתחומי' מודי לי' שמואל לרב:

ושמואל אמר כו' הא דאמר רש"י דהא ביתו רחוק מעיקרו אלפים כדקתני במתני' מעקרו ועד ביתו אלפים ושמא בחר לו ד"א ראשונות כו' ומשם עד ביתו יותר כו' אי משום הא לא אריא הא קתני נמי ממקום רגליו ועד עקרו אלפים ושמא בחר לו ד"א אחרונות דאיכא טפי מאלפים ממקום רגליו אלא רישא לאו דומיא דסיפא וקתני רישא בכל גוונא וכגון דממקום רגליו עד ביתו ד' אלפים ואי בגוונא דסיפא לא אמר כלום כל עקר ואי כל תחתיו בתוך אלפים ממקום רגליו ומד"א אחרונות עד ביתו אלפים לא אמר כלום לביתו דאימא אד' ראשונות אמר:

הא דאדחי רש"י ללישנא אחרינא דמ"ט דשמואל הו"ל לשיולי' כיון דאמר בהדיא דהכא לא ניחא לי' דליקני היכי קני הא לא קשיא דתנן נתגלגל חוץ לתחום או אבד או נשרף וכו' ספק מבעוד יום ספק משחשיכה ה"ז חמר גמל. אלמא כל היכא דלא קני עירובי' דעתי' אביתי' וה"נ אימא דעתי' אדוכתי' אלא אי קשיא הא קשיא מ"ש דאמר רבה מ"ט דרב טפי מטעמא דשמואל הא כל דלרב ודאי לא קני לשמואל ספק קני הכא ספק לא קני הכא אלא במקום רגליו ואיצטריך נמי האי טעמא לשמואל ספק לא קני הכא מ"ט ואהא דפליגי רב ושמואל דרב סבר במקום רגליו נמי ודאי לא קני דעקר דעתי' מיני' ושמואל סבר אי לא קני הכא קני התם. אהא לא מהדר רבה אטעמא דרב דאמר עקר דלא הוה משני מידי ואינך קושי' דרש"י ודאי קשיא. ותו קשיא הא דאוקי לברייתא לשמואל כגון דאיכא ממקום רגליו ועד עקרו תרי אלפי וארבע גרמידי דאי מוקמת לי' באידך גיסא דאילן קם לי' לבר מתחומי' כו' כי קם לי' לבר מתחומי' מאי הוי הא לבר מתחומי' לא קני התם וכי לא קני התם קני הכא ואכתי אית לי' אלפים ממקומו ועד עקרו ממ"נ וכ"ת ה"ק מאי לא יזוז ממקומו לא יזוז מעקרו כי מוקמת לה נמי בכולי' תוך תחומי' אימא לא יזוז מתחתיו:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה