אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק רביעי – מי שהוציאוהו › דף מב.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק רביעי – מי שהוציאוהו · דף מב.

פרק רביעי – מי שהוציאוהו

והא מדקתני סיפא כו' פירש"י דאי ת"ק בשוגג שלא במקומן לחוד הוא דפליג הו"ל למיתני כדתנא בקמייתא במקומן יאכלו כולי ואנא ידענא דאשוגג כו' והא דאמרינן מאי במקומן אילימא במזיד והא קתני בהדיא כו' מכלל דאי לאו דתנא הכא עד שיחזרו למקומן שוגגין לא הוה שמעינן מהא דבמקומן יאכלו דאשוגג קאי איכא למימר לרווחא דמילתא קאמר איידי דאיתא ברייתא בהדיא דקתני בה שוגגין וה"ה דבלאו הא מתניתא מגופא משמע דאשוגג דת"ק קאמר ר"נ במקומן הוא דשרי. מדקתני במקומן יאכלו ברישא משמע דאיאכלו דת"ק קאי דקאמר בשוגג יאכלו אתא ר"נ ואמר במקומן דוקא דאי אמזיד הול"ל שלא במקומן לא יאכלו ברישא והריטב"א אמר דאיבעי ליה למיתני לעולם הן אסורין עד שיחזרו למקומן ואנא ידענא דאשוגג דת"ק קאמרי שוגגין דקתני ל"ל והשתא האי לישנא משמע טפי דאשוגג דת"ק קאי. דהא דאמרינן אילימא במזיד דר"נ לאקולי קאמר דת"ק דקאמר במזיד לא יאכלו קסבר בשוגג אפי' שלא במקומן יאכלו ובמזיד אפילו חזרו למקומן לא יאכלו ואתא ר"נ והאמר במזיד נמי במקומן יאכלו אבל הכא דקתני לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן דלמיסר שלא במקומן קאתי ואי אמזיד מזיד שלא במקומן ת"ק נמי מיסר קאסר ועוד אי אמזיד לחודא מאי לעולם ובנוסחי דידן והא מדקתני סיפא מכלל דחדא מתניתא היא וכן לעיל והא קתני בהדיא משמע דבהאי מתניתא גופא קתני בהדיא מדלא קאמר והתניא וקתני בהך מתניתא תרתי רנ"א שלא במקומן לא יאכלו לאפוקי שוגג שלא במקומן דת"ק והדר תנא עד שיחזרו למקומן שוגגין לאפוקי חזרו במזיד דלת"ק שרי והיינו דדייקינן אבל רש"י והריטב"א ס"ל דמתניתא אחריתי היא ולא מתנו הכא סיפא:

והלכתא כת"ק בבמקומן במזיד דקאי רב פפא כותי' ואפי' לעצמו שרי ואיכא דאסרי למי שהוציאו במזיד ובשלא במקומן בשוגג רש"י ורבותינו בעלי התוס' אמרי בהא נמי הלכה כת"ק דשרי וכן אמר הרא"ש ובמזיד שלא במקומן אמר הרא"ש אסור לכל אדם ובהגהות דלא אסור אלא לדידי' אבל לאחרים שרי וכן אמר ה"ר מרדכי משמי' דהר"מ ולדידי' במקומן אפי' לעצמו שרי ובמזיד למאן דשרי ל אחרים אם הוציאן לעיר המוקפת שרי לאחרים לטלטלינהו בכל העיר כדאמרינן בדכרי דמברכתא ואע"ג דיצאו לדעת הא פירות אנוסין נינהו והרשב"א אמר בשלא במקומן הלכתא כראב"י ואפי' בשוגג אסור לכ"א והריא"פ לא מייתי אלא דרב פפא מכלל דשלא במקומן בכ"מ אסור והא דדייקי בתוס' מדקא אמרינן במזיד במקומן כ"ע ל"פ כו' אי משום הא לא אריא דאיכא סברא דמזיד חמירא ואפי' במקומן ואיכא סברא דשלא במקומן חמירא ואפ' בשוגג ומדלא אשכחן לת"ק דפליג אלא אשוגג שלא במקומן מזיד במקומן לא שמעינן מיני' דפליג:

ומטלטל בכולה ע"י זריקה. אמר ר"י תוך אלפים נמי ע"י זריקה דלגבי כי אורחי' הו"ל נפרצה במלואה כו'. והא דאמרינן לר"ה באלפים מיהת לטלטל כי אורחי' מקמי דידע מנפרצה במלואה וקס"ד לר"נ באלפים מטלטל כי אורחי' והשתא דאמר לר"ה דהוי נפרצה במלואה כו'. לרב נחמן נמי אפי' באלפים ע"י זריקה ופליגא דרש"י וכוותי' דרש"י מסתברא דלר"נ באלפים מטלטל כי אורחי' ולא הוי נפרצה במלואה למקום האסור דחוץ לאלפים נמי לאו מקום האסו' הוא כיון דע"י זריקה שרי כי אורחי' נמי שרי דלא שנא אלא דלא אפש' כיון דלא מצי מהלך התם:

בתוס' וכן אמר הרא"ש דמוקי בירושלמי כר"י אבל הריטב"א אמר משמי' דירושלמי הוינן בעי' מימר כר"ע ור"י ברם לר"ג וראב"ע לא פליגין ואפי' כר"ג וראב"ע פליגין קל הוא שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה וכ"ה נוסחא דקמן והיינו דרש"י והא דרב הונא ברי' דרב נתן מסייע לי' לרש"י כדבעינן למימ' קמן והרמב"ם אמר בהוליכוהו חוץ לתחום נמי אם נעשית לו מחיצה בשבת אינו מהלך אלא אלפים דלא עדיף משבת ואח"כ הקיפוה מחיצה בשבת והראב"ד והרשב"א פליגי עלי' והרמב"ם שמיע לי' הא מירוש' והכי מתרגם לה ואפי' כר"ג וראב"ע פליגין משום דמחיצ' העשוי בשבת לא אמרי' כולה כד"א ודירושלמי כרש"י ולא מטעמו דטעמו דרש"י משום דאית לי' אלפים ולדידי' הוליכוהו חוץ לתחום ועשו לו מחיצה בשבת מהלך את כולה דאי לא יהבת לי' כולה לית לי' אלא ד"א וקל הוא שלא קנה לו שביתה ואלו לירושלמי משום דמחיצה העשוי' בשבת לא יהבנין לי' אלא אלפים וקל הוא שקנה לו שביתה. והיינו דהרמב"ם ולירושלמי קשיא מודד דמחיצה שנעשית בחוץ הוא ואי כלתה לו מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר וצ"ל מודד דמעקרא לא קאי בגוה דמחיצות ובתחומי' הוא דהוה לא יהבינן לתחומי' אלא עד חצי העיר וכי הדר נמי ואתי לגוה לא פקע מיני' מילתי' קמייתא ובדוכתא קאי הוליכוהו נכרים דמעקרא לית לי' בהנהו מחיצות כלום והשתא הוא דיהבת לי' השתא קאי בגווה דמחיצות ויהבינן לי' כולה. א"נ מחיצות דבמקום דקנה שביתה קל הוא דמי שלא קנה לו שביתה ואם מחיצה העשוי' בשבת במקום שקנה לו שביתה אין לו אלא אלפים במקום שלא קנה לו שביתה מיבעיא אבל מחיצות דבמקום תחומי' ולא במקום שביתתי' חמירי ממחיצות דלאו במקום תחומי' דהתם אית לי' אלפים ותו לא יהבינן לי' אבל הכא דקא יהבת לי' השתא יהבינן לי' כולה וקאמ' קל הוא שקנה לו שביתה כו' קל הוא לדינא למימ' דאם מודה ר"ג וראב"ע במחיצה העשוי' בשבת דלא כולה כד"א בקנה לו שביתה ק"ו ללא קנה לו שביתה והקיפו מחיצה בשבת דלית לי' אלא אלפים. בירושלמי דחייא בר רב אמר מהלך ומטלטל באלפים ופליג ארב הונא והתם פרישן לה. עוד אמרו נתנו על פתח הדיר על דעתי' דר' ישוע ור"ע נותנין לו שתי אמות מבפנים וב"א מבחוץ ע"ד דר"ג וראב"ע אין נותנין לו כו' שאם אומ' את ליתן לו ב"א מבפנים וב"א מבחוץ אף הוא מטלטל בכל הדיר כולו. שמעינן מהאי דירושלמי אפי' למאן דא"ל לי' הבלעה דתחומין הבלעה דדיר וסה' לית לי' ולא עוד אלא נתנוהו מחוץ להם נותנין לו ד"א מבחוץ ובדיר וסהר לא יכנס אפי' פסיעה אחת ועובדא דנחמי' ורב חסדא נחמי' בתוך מחיצת בני אדם הוה. ומסתברא מי שיצא חוץ לתחום במזיד דאמרינן אפי' אמה אחת לא יכנס נותנין לו ד"א מחוץ לתחום אבל בתוך התחום לא יכנס כלל שאם אומ' את יכנס אף הוא מהלך בכל תחומו ואל תשיבני יצא ברשות לרב נחמן דלית לי' הבלעה ואלפים יכנס טפי לא. יצא ברשות שאני דלא גזו' בי' כדאקילו בי' באלפים ולישנא דלא יכנס כוותין דייקא:

הוציאוהו נכרים באותו היקף חוץ לאלפים מסתברא כיון דהשת' הוא מחוץ לתחום מהלך את כולה וכיון דעל לתחומי' הרי אית לי' תחומי' ומהלך אלפים אמה כאלו לא הוציאוהו וכן בכלתה לו עדתו בחצי העי' והוציאוהו לחציו השני על לתחומי' ופליגא דהריטב"א וצ"ת הוציאוהו לעי' אחרת כולה חוץ לתחומי' אפי' גדולה כנינוה מהלך את כולה ומשתכ' ביציאתו הקיפוהו נכרים מחיצה בשבת פחות מאלפים או שהקיפו חוץ למקום שביתתי' וכל ההיקף מובלע בתוך תחומי'. לא אמרינן כולה כד"א. אע"ג דבעלמא היכא דמובלע בתוך תחומי' אמרינן כולה כד"א ואע"ג דלא שבת באויר מחיצתו התם בשעה שקנה שביתה כולה כד"א הכא בשעה שקנה שביתה לא הוי האי היקף ולא הוי כד"א בשבת לא אתעבידא לי' תחום:

אימא מטלטל בארבע פריש הריטב"א מאי מטלטל באלפים דקאמ' מטלטל בהם בתוך ד' ולאפוקי חוץ לאלפים דלא מטלטל כלל ע"כ. דאפי' בתוך ד"א אסי' חוץ לאלפים שמא ימשך. ולגבי ד"א דבתוך אלפים לא אמרינן נפרצה במלואה דא"כ ד"א דגמירי דאפי' ברה"ר מטלטלינן היכי משכחת לי'.

אמר הריטב"א ביו"ט מודי רב הונא דשרי לטלטולי בכל אלפים וטעמי' דביו"ט אפי' בבקעה דליכא מחיצות כלל כל מקום שמות' לילך מות' לטלטל ואע"ג דפרוץ כולה דנפרץ במלואו משום איסו' טלטול נגע בי' ובי"ט דליכא איסו' טלטול כי נפרץ מאי הוי ואע"ג דחוץ לאלפי' אסור לטלטלו משום שמא ימשך אחר חפצו בתוך אלפים דליכא גזירה נפרץ במלואו לא אסו' ביו"ט:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה