אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק ראשון - מבוי › דף יז:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק ראשון - מבוי · דף יז:

דף יז.

אלא מעתה דכתיב אל תפנו אל האובות ואל הידעונים וכו' מסייע לי' לרש"י דאמ' בסנהדרין אזהרה דנשאל מאל תפנו דאי כרבנן דתוס' דאל תפנו אבעל אוב ונשאל מלא ימצא בך. הא הכא אנשאל הוא דאתקיף דבעל אוב במיתה ולא במלקות:

מי כתיב אל יוציא כו' מסתברא דר' יונתן הוא דאמ' הוצאה נמי מאל יצא אבל לרב אשי מדלא כתיב אל יוציא קרא לאו בהוצאה קמיירי אלא אתחומין לחודי':

קא אקשא בהזורק הוצאה גופא היכא כתיבא לר"ע קא אקשי וכדר' אשי דמוקים קרא אתחומין לחודי' א"נ לרבנן נמי מדלא כתיב אל יוציא קרא לאו אהוצאה קאמ' ולדרשא אחרית' קאתי וקא מהדר התם אקרא לכ"ע דדחיקא לן למימ' תרי קראי בהוצאה חד לעני וחד לעשי' ותו מדקאמ' הוצאה היכא כתיבא מכלל דלא כתיבא כלל:

והא דאמרי דבי ר' ינאי ל"ש אלא ע"ח אבל ע"ת חייבין כמ"ד תחומין דאורייתא ואנן דקי"ל ע"ת דרבנן אף ע"ת פטורין והרמב"ם אמר אבל ע"ת חייבין:

ואזדא לטעמי' דאמ' תחומי' י"ב מיל דאורייתא ומדאמ' רבינו עד י"ב מיל דרבנן וקאמ' ע"ת חייבין במחנה והיינו אלפים דמהני בי' עירוב ש"מ פרושי קא מפרש לשמעתין הואיל ותני ר' חייא לוקין על תחומי י"ב מיל אחמירו בהו רבנן באלפים ולא מתני ע"ת אלא תחום שבת כדאי כדאייתוה בירושלמי ואע"ג דהרמב"נ האי פרושא דחויא הא לי' וכן להריא"פ להרמב"ם ניחא לי' והא די"ב מיל דאורייתא הכי אסיק בירושלמי אמתני' דנתגלגל חוץ לתחום דבכל מערבין וכדאיית ניהלה הריא"פ. עוד אמרו בירושלמי התם א"ר חיננא כלום אינון פליגין תמן לא מדבריהן וכו' ועירוב ד"ת וס' ד"ת להחמי' ועירוב ד"ה ר' יונתן אמר קומי ר' חייא רובא בשם ר"ש בר' יוסי בן לקוניא לוקין על תחומי שבת ד"ת א"ל ר' חייא רובא והלא אין בשבת אלא סקילה וכרת א"ל והכתיב אל יצא כו' א"ל מה כתוב לא אל כתיב א"ל הא כתיב אל תאכלו ממנו נא וכו' א"ר יוסי ב' בון אעפ"כ זה עמד בשמועתו וזה עמד בשמועתו:

ומדשמעינן הכא דר' חייא הוא דאמ' לוקין ור' יונתן קשיא לי' והתם אפכא אתמר הלכך אמרינן דהאי אמר בתר ר' חייא רובא אתמ' והכי מתנינן ר' יונתן קומי ר' חייא רובא אמ' בשם ר"ש וכו' והאי אמ' אר' חייא קאי דר' יונתן יתיב קומי ר"ח רובא אמ' ר' חייא כו' לוקין א"ל יונתן והלא אין בשבת כו' א"ל ר"ח הכתיב אל יצא א"ל ר' יונתן מה כתיב לא ושבישו ספרי ואקדימו להאי אמ' ושמעינן קסב' ר' חיננא בין לר"ע בין לרבנן ד"ה ע"ת דאלפים אמה ד"ת אלא דר"ע גמר לה ממדותם חוץ לעי' אלפים באמה ורבנן דאמרי אלפים לשדות וכרמים נפקא להו מדכתיב אל יצא איש ממקומו וילפי מקום ממקום ומקום מניסה וכו' כדאמרו במי שהוציאוהו ור' חיננא שמיע לי' מדר"ח ור' יונתן ע"כ לא פליגי אלא במלקות אבל איסורא דאורייתא דכ"ע דאסי'. ור' חייא סבר לוקין מאל יצא וכל שבאל לוקין עליו כאן תאכלו ממנו נא ואי משום דאין בשבת אלא סקילה וכרת וליטעמך ר' יוסי דאמ' הבערה ללאו יצתה מא"ל אלא אפקי' רחמנא ללאו תחומין נמי אפקינהו רחמנ' ללאו ור' יונתן סבר כל לא למלקות ואל איכא הכי ואיכא הכי היכא דלא גלי בי' קרא למלקות והכא דגלי בי' קרא כל העושה מלאכה בשבת יומת ונכרתה אמרינן דהאי אל לאו למלקות וכדאמרו במחמ' במי שהחשיך משום דלא איהו עביד לאו בכלל דלא תעשה מלאכה. ה"נ נימא בתחומין דלאו מלאכה הא אלא מחוס' שביתה הוא וכדכתיב וישבתו העם ביום השביעי מכלל דמעקרא לא שבתו וכביטול עשה דתשבות הוא והיינו דאמ' ר' יוסי עמד בשמועתו:

ולמאי דאסיקו התם פליגי על דר' חיננא אלא עד י"ב מיל לרבנן דר"ע דרבנן וקרא דאל יצא אי"ב מיל והשתא דאמרת הכי ר' חייא נמי דאמ' לוקין על תחומי שבת תחומי י"ב מיל קאמ' ורב הושעיא נמי דאמ' הגיעוך סוף תחומי שבת אין מחוורין מדבר תורה תחומין דאתמ' בהו עירוב קאמ' דהוי אלפים ור"ח ורב הושעיא מר אמר חדא ומר אמה חדא ול"פ. והשתא דכ"ע אל יצא בתחומין ור' חיננא סבר אאלפים לד"ה ור' יונתן נמי מדאמ' התם אחר חזקות הלכו ש"מ כר' חיננא ס"ל וכדפרשינן התם ואייתינן הכא בבכל מערבין בשמעתא דנתגלגל סוף לתחום ואסיקו אל יצא י"ב מיל קאמ'. וכל היכא דמדאורייתא אסירא פליגי בה ר' חייא ור' יונתן לר"ח לוקין עלי' ולר' יונתן אסו' מן התורה ואין לוקין עלי':

ואנן למישוייא להנך תרי תלמודי דבבלי ודירושלמי אמרינן אי דבי ר ינאי נמי כדאסיקו בירושלמי ס"ל ור' חייא אתחומי י"ב מיל קאמ' ואמרי דבי ר' ינאי הואיל ועל י"ב מיל לוקין חמירא להו שבות דאלפים ולא פטרוה במחנה וכהרמב"ם. או דבי ר'ינאי כר' חיננא ס"ל ור' חייא אאלפים קאמר לוקין וד"ה היא דבין לר"ע ובין לרבנן תחומין דאלפים דאוריי' כדאמרן ואנן דאמרינן בעלמא תחומין דרבנן ואמרי' בתחומין ואליבא דר"ע לית לן דר' ינאי ורבנן פליגי עלי' דר"ע ובמחנה אפי' מע"ת פטורין ור' חייא אתחומין די"ב מיל אמר. ור' יונתן לוקין קשיא לי' וכי לוקין על לאו שבאל ול"ש אי ר' חייא אי"ב מיל קאמ' ל"ש אי ר' חייא אאלפים קאמ' ואפי' לר"ע הא מדותם עשה היא ומלקות מאל יצא נפקא לי' ואתקיף לה ר' אחא מאל תפנו ואמרינן ר' יונתן הכי קא קשיא לי' וכי לוקין על לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד דס"ד דקרא אהוצאה נמי כתיבא ורב אשי לאו לאפרוקי קושיא דר' יונתן אתא אלא לפרושי מלתי' דרייונתן קאתי דאמרת לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד קשיא לי' אמר רב אשי ומי מצית אמרת הכי מי כתיב אל יוציא אל יצא כתיב וקרא לאו הוצאה קאמ' אל יצא חוץ לתחום ומ"ד תחומין דאורייתא אל יצא חוץ לאלפים ומ"ד תחומין דרבנן אל יצא חוץ לי"ב מיל אלא ר' יונתן אל קא קשיא לי' כדאמרן מעקרא ולא טרח רב אשי לפרושי דר' יונתן דלא תקשי' עלי' מאל תפנו אל האובות ולר' אשי ר' יונתן שבת קא קשיא לי' משום דגלי בי' קרא כרת וסקילה וכדפרשינן מירושלמי וכדאמר ר' יוסי דהתם זה וזה עמדו בשמועתם והשתא דכ"ע אל יצא לאו אהוצאה והיינו דפריך בעלמא הוצאה היכא כתיבא דהאי שינויא דלאזהרת מיתת ב"ד לא קאי והרז"ה חמר אי ס"ד תחומין די"ב דאורייתא לימא אין רוכבין ע"ג בהמה שמא ילך חוץ לי"ב מיל ותו האמרינן בכלל גדול דידע לה בתחומין ואליבא דר"ע לימא חוץ לי"ב מיל ואליבא דכ"ע והרמב"נ אוסופי קא מוסיף עלי' מדאמרינן בבכל מערבין לר' יוסי שאני טומאה הואיל ויש לה עקר מן התורה ואי איתא תחומין נמי יש לה עקר מן התורה בי"ב מיל ואדרבה עקר דתחומין עדיפא דבתחומין גופי' יש להן עקר מן התורה ומאריך הרמב"נ ואולם להאי קושיא והריטב"א משמי' דהראב"ד דחיק התם לשנויי ולדעתין אי משום הא לא אריא למיפלג אדירושלמי ועוד דאל יצא בכלי נמי מוכחא דלאו אהוצאה חדא מדרב אשי ועוד מדפריך הוצאה היכא כתיבא והא דקשיא מאין רוכבין דלא גזור שמא ילך חוץ לי"ב מיל וכי לא סגי לך סייג דסייגי רבנן ואסרי אפי' טפי מאלפים אמה ואפי' בעירוב אסרו טפי מד' אלפים אמה וכי רכיב נמי טפי מאלפים הא אסיר והא דלא קאמר דידע לה בי"ב מיל ואליבא דכ"ע מי איכא מאן דלא שמע כל איסורי שבת דמדאורייתא נינהו ושמע להאי דכ"ע לא סגי חוץ לאלפים או חוץ לד' אלפים ע"י עירוב ואיהו שמע דכי אתרמי וסגי אינש חוץ לי"ב מיל עבר אדאורייתא והא דמחמר דאייתי הרמב"נ איידי דקאמר הבערה אליבא דר' יוסי אמר נמי תחומין ואליבא דר"ע והא דקשיא ליה להרמב"נ משאני טומאה הואיל ויש לו עקר מן התורה התם טומאה שאני דכי אקיל' בטבילה דטומאה דרבנן את לזלזולי בספק טבילה דטומאה דאורייתא כדא' רש"י התם והיינו מאן דחזי להאי טמא דאידכי בספק טבילה מי יימר דטמא דרבנן הוא אימא טמא דאורייתא הוא ואתי למישרי ספק טבילה בטמא דאורייתא והיינו דקאמר הואיל ויש לה עקר מן התורה דליטהר בטבילה דכוותי' אבל עירוב מאי אמרת כי אקילת בספק עירוב דאלפים אמה אתי לזלזולי בס' עירוב די"ב מיל. עירוב די"ב מיל מי איכא הא חוץ לאלפים לא הוי עירוב והא דפריך שבת נמי דאורייתא קס"ד תחומין דאלפים גופי דאורייתא כר"ע וכר' מאיר וכדאמר רש"י ומשני קסבר ר' יוסי תחומין דאלפים דרבנן ותו ליכא למיחש בי' מידי וה"ה אמר אתא דאמר הרמב"ם י"ב מיל דאורייתא וכן כתבו הגאונים:

סליק פירקא קדמאה

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה