אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק ראשון - מבוי › דף טז:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק ראשון - מבוי · דף טז:

דף טז.

דאי רבנן כו' גי וד' חד הוא. ואי שרי בד' כנגד העומד דבכלאים העומד לא בטיל והויא הכירא בג' נמי שרי דכי נפקא מתורת לבוד מקום הוא ואי לא שרי בג' דבכלאים נמי כי בטיל מתורת מחיצה לאו כלום הוא בד' נמי לא תישתרי מה לי ג' מ"ל ד':

רבא אמר כו' ליכא למימר לרבא לרבנן אפי' בד' אסור אף כנגד העומד דהתנן (פ"ד דכלאים) ואם הפרוץ מרובה על העומד כנגד הפירצה אסו' הא כנגד העומד מותר אלא לרבנן בג' נמי שרי כנגד העומד. וכן אמר הריטב"א משמי' דהר"י והראב"ד וכן אמר הרז"ה בעל המאור לדידן ב' מידות ומג' עד יו"ד אמות כנגד העומד מותר. ואיכא למימ' דרבא ואביי מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי אהדדי ולרבא נמי מודו רבנן דלעישרא כנגדו בעינן ד' אלא אמר כרשב"ג נמי אתיא והיינו דהר"ש אמתניתין דכלאים כנגד העומד מותר אם הוא רחב ד' אבל פחות מד"ט אף כנגד העומד אסור:

מתני': בשיירה דברו כו' בהיקפוה כלי בהמה דכ"ע שיירה שנחתה בבקעה לא דברו אלא בהוה דאפי' יחיד בישוב נמי דהא פרוץ כעומד כמר ועומד מרובה למר מחיצה מעלייתא היא. כי פליגי בחבלים וקנים ר"י סבר שיירה דוקא ולא דמי להקיפוה כלי בהמה ושיירה שחנתה בבקעה שאמרו משום חבלים וקנים אמרו:

ורבנן דידי' סברי ה"נ לא דברו בשיירה אלא בהוה אבל בקעה מיהא דוקא ובקעה משום חבלים וקנים אמרו. ר'יוסי ב"ר יהודה סבר שיירה דוקא בחבלים למיהב להו בית שש ורבנן בתראי סברי שיירה ובקעה לא דברו אלא בהוה ול"ש כלי בהמה ל"ש חבלים וקנים אפי' כל אדם ולהריטב"א ולהרמב"ם פליגי נמי בהקיפה כלי בהמה כי היכי דפליגי בחבלים ולר"י התם נמי שיירה דוקא ולרבנן בקעה דוקא וכדבעינן למימר קמן:

גמרא: בערב מאי אע"ג דעומד מרובה על הפרוץ עדיפא ממחיצה של חבלים דחבלים פליגי בי' תנאי ולא שרינן בו כל צרכן ובעומד מרובה על הפרוץ דכ"ע שרי אפי' כל צרכו מ"מ אימא עומד מרובה בשתי דמיא לפתחים אבל בערב לא עבדי כה"ג:

אי מוקים לי' באמצעי. דכל דעומד מרובה ל"ש עומד מרובה מתתאי ל"ש עומד מרובה מעילאי קא מבטיל לי' לפרוץ ותו לא אתי אוירא דעלמא ומצטרף לי' בהדי האי פרוץ לבטולי לעומד דעילאי אע"ג דבציר מפרוץ דתותא מיני' דהא עומד דתותא מהאי פרוץ קא מבטל לי' להאי פרוץ וככולי' עומד דמי אלא בחבל משהו הוא דאמרינן אי מוקים לי' עילאי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא קמבטל לי' ואע"ג דתותי' דהאי פרוץ איכא עומד מרובה. אבל הכא דאיכא עומד ג' ע"י לבוד אי הוה עומד דתתאי נפיש מפרוץ פחות מד' דמצעי תו לא אתי אוירא דעלמא ואוירא פחות מד' ומבטל לי' הואיל ואיכא ג' אלא משום דעומד דתתאי זוטר מיני' והו"ל עומד מרובה מב' רוחות ובשתי רוחות אע"ג דאיכא בעומד טובא אמרינן אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא מבטל לי' כדאמרינן (ד' יו"ד ע"ב) במבוי רחב ט"ו אמה דאי עביד פס אמה ומחצה ומרחיק ב"א ועביד פס אמה ומחצה אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל לי'. והיינו דקאמר שמעת מינה עומד מרובה מב' רוחות בכה"ג הוי עומד ולא אתי אוירא ומבטל לי' ואנן הא אמרינן דבכה"ג לא הוי עומד דאוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא קמבטל לי' וש"מ מהא עומד ד' פחות משהו ולמעלה ממנו פרוץ ג' ומשהו ולמעלה ממנו עומד ג' בין ע"י לבוד בין עומד גמור ה"ז מחיצה ולא אמרי' אתי אוירא דאתי גיסא ודהאי גיסא ומבטל לי' הואיל ועומד דעילאיה ודתתאי נפיש קמיבטל לי' לפרוץ ג' ומשהו דבאמצעי והו"מ למוקמא דרב המנונא בהכי אלא דבעי לאוקמי' דליכא בעומד אלא ד' ומשהו ובחקק במחצלת דרויחא לי' אוקמתי':

אלא רב המנונא כו' מאחר דבערב איכא אוירא דעלמא רב המנונא דקמיבעיא לי' בעומד מרובה מעילאי קמיבעיא לי' וה"ה בעומד מרובה מתתאי ובדאיכא ג' עילאי כדאמרן ליתא לדאביי:

רב אשי אמר כו' לפרוקי דאביי קאתי דר' המנונא בעומד מרובה וליכא תלויה לא קמיבעיא לי' מ"ל בשתי מ"ל בערב עומד מרובה כל הפרוץ עומד היא. כי קמיבעיא לי' בפרוץ למטה ועומד מרובה א"נ במחיצה גמורה גבוהה יו"ד מי חיישינן תלויה או לא ופשטי' אביי ממתני' דלא סגי לי' בפחות מג' וחבל משהו ופחות מג' וחבל משהו ופחות מד' וחבל משהו ואוקים לי' תתאי מכלל דעומד מרובה ותלויה לאו כלום הוא וה"ה תלויה במחיצה גמורה ורב טבלא מחיצה גמורה קא מיבעיא לי' דאי ממתני' אימא לשוי' מחיצה לא אמרינן דגדיים מבטלי לעומד אבל במחיצה גמורה אימא לא מבטלי:

הא דפליגי הכא בחבלים אמר הריטב"א בעומד מרובה על הפרוץ נמי פליגי וחבלים עדיפי מיני' דככולי' עומד דמי וקתני בחבלים להודיעך כחן דר"י וברי' ובהא נמי הלכתא ליחיד בית סאתים ולשיירה כל צרכן וכן אמר הרשב"א (עה"ק שער ג, סי' ג') והשתא ר' יהודה ורבנן קיימי נמי אהקיפוה כלי בהמה דקתני ולא יהו פירצות יתירות על הבנין. ובתלמודין לא אשכחן אלא בחבלין. ובירושלמי נמי אמרו דר' יוסי בר' יהודה מודי בכל בהמה. ומייתי נמי בכלי עושין מחיצה ובספרי דשאר רבוותאי נמי לא אשכחן דליפלוג בעומד מרובה:

ואמר הריטב"א בקרפף שלא הוקף לדירה דקי"ל עד בית סאתים הנ"מ ליחיד אבל לשיירה נותנין להם כל צרכן לרבנן ולר"י בר' יהודה שש סאין. אלא דהתם אפי' רבנן מודו דליחיד ב"ס ותו לא דאי לא תימא הכי כל הני מתנייתא דתנינן בקרפף שלא הוקף לדירה יתר מבית סאתים אין מטלטלין בו אלא בד"א דלא כרבנן:

אלא לאו התם דלא הוקף לדירה רבנן נמי מודו דליחיד ב"ס ובחבלים הוא דסברי הואיל והוקף לדירה ליחיד נמי כל צרכו. וכן אמר הרשב"א דקרפף שלא הוקף לדיר' כחבלים ובשיירה כל צרכן וביחיד בית סאתים (עה"ק שער ג' סי' ב') ומהא דא"ר יהודה ג' קרפיפות זה בצד זה וכו' דאייתי לה בכל גגות אמתני' דחצר גבולה שנפרצ' לקטנה ש"מ כהריטב"א והרשב"א דקרפיפות נמי כחבלים וקנים דמיין ורש"י פי' התם מאי קרפיפות שהקיפוה לדירה בחבלים או קנים וכן פי' הריטב"א התם מיהא סתמא כהרשב"א והריטב"א משמע וכן הרמב"ם אמר ג' מקומות המוקפין שלא לשם דירה ותניא כוותי' דהריטב"א בתוספתא שיירה ששרתה בתל גבוה יו"ד טפחים ונקע עמוק י"ט ובגנה מוקפת גדר גבוה יו"ד טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שימצאו את כולה ולא שיירו בה ב"ס אם אין בכולה ב"ס מטלטלין בתוכה אע"פ שלא ימלאו את כולה קתני מיהת רישא ובלבד שימלאו את כולה ולא שיירו בה ב"ס אלמא בשיירה ב"ס מטלטלין בתוכה אע"פ שלא ימלאו את כולה. קתני מיהת רישא ובלבד שימלאו את כולה ולא שיירו בה ב"ס אלמא בשיירה נותנין להם כל צרכן ואפי' טובא אלא דלא ישיירו ב"ס פנוי וסיפא דקתני אם אין בכולה ב"ס ה"ה יש בכולה ב"ס דב"ס ודאי יהבינן אפי' ליחיד אלא אם אין בכולה יתר מב"ס ותנא לרווחא דמילתא נקט אין בכולה ב"ס. א"נ תריץ ואימא הכי אם אין בכולה יתר מב"ס או אם אין בכולה אלא ב"ס ולמאי דבעינן למימ' קמן בחבלים דשם סאין יהבינן להו מכ"מ אע"ג דלא צריכי על כרחן לא הוקף לדירה גרע דאי לא צריכי לא יהבינן להו אלא ב"ס. א"נ לית הלכתא כי האי מתניתא בהא אלא כי הא דתניא ומייתי לה בתלמודין ג' נותנין להם שש סאה ואע"ג דלא צריכי וכדבעינא למימר מהא דר' גידל אמר רב א"נ סמי מכאן בכולה ואימא הכי אם אין בה אלא בית סאתים ומאי ב"ס דקתני ב"ס לכל אחד ואחד א"נ ה"ק אם אין בכולה אלא בית סאתים מטלטלין בתוכה מ"מ ואפי' יחיד ותניא נמי התם אחד שיירה וא' יחיד עושין להן מחיצה ר' יהודה אומר לא ירבה ליחיד יותר מב"ס והאי לאו אריסא קאי דבתל ונקע וגינה הא אפי' רבנן מודו הואיל ולא הוקפו לדירה לא התירו ליחיד יתר מב"ס כדאמר הריטב"א אלא אמתניתין קאי ואחבלים והא דרמינן דר"י אדר' יהודה דקתני בשיירה אין ביחיד לא והתניא ר' יהודה אומר כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד יתר מב"ס האי מאי קושיא אימא התם במחיצות גמורות אלא שלא הוקפו לדירה ולא התירו ליחיד אלא ב"ס אבל בשיירה התירו כל צרכן. אבל הכא בחבלים וקנים דליכא אלא שתי בלא ערב א"נ ערב בלא שתי קסבר ר' יהודה דליחיד לא התירו כלל דגריעי ממחיצות גמורות שלא הוקפו לדירה ולרבנן הא עדיפא הואיל והוקף לדירה ואפי' ליחיד יהבינן לי' כל צרכו תריץ חדא הא בתוספתא פליגי רבנן עלי' דר' יהודה ואי במחיצות שלא הוקף לדירה לא הוו פליגי רבנן עלי' ועוד דעושין להן מחיצה לדירתן משמע ועלה קאי ר' יהודה. ועוד משום דר' יוסי ברי' דאחמור מיני וסתם ותני דאפי' לשיירה אינה מחיצה שמעינן לי' דשרי בחבלים ב"ס אפי' ליחיד ומתני' ליתן לו כל צרכו קתני לר' יהודה נמי אחבלים קאמר דהתירו ליחיד עד ב"ס וליתן לה כ"צ קאמר ומדהריא"פ והרא"ש דלא מפלגי בקרפף שלא היקף לדירה מידי ש"מ ס"ל התם לשיירה נמי לא הואיל ולא הוקף לדירה ורש"י נמי מדדחיק ופריש להא דג' קרפיפות דכל גגות שהוקפו לדירה בחבלים אלמא קסבר בלא הוקף לדירה אפי' שיירה נמי לא וסתמא דתלמודין דקרפף הכי משמע וכן הא דסלע שבים דפ' הדר נמי משמע דככרמלית גמורה היא ול"ש יחיד ל"ש שיירה ואין למידין הלכה מן התוספתא והרמב"ם מדאמר ג' מקומות המוקפות שלא לשם דירה וכו' אלמא כהרשב"א והריטב"א ס"ל ודר' יהודה דג' קרפיפות דהדר כוותי' אזדא וכן דירושלמי מסייעא להו חדא דמייתו להאי מתניתא דשיירה ששרתה בתל וגמר מינה שיעורא דמתניתין ועוד הא דאמרו התם כשם שחולקין כאן כך חולקין בכלאים אותבינן אנן עלה ומתנינן כך חולקין בקרפף כדפרישן התם ועוד אמרו בהדיא בעושין פסין אמתניתין דעוד א"ר יהודה בן בבא הגינה וכו' בקרפף הואיל וראוי להתיר ע"י שיירה:

והרמב"ם אמר יחיד ששבת בבקעה ועשה מחיצה סביב לו אם יש בה עד ב"ס מותר כו' ואם היתה יתר כו' אינו מטלטל כו' וכן אם היו שנים אבל ג' כו' הרי הן שיירה ומותר להם לטלטל בכל צרכן אפי' כמה מילין והוא שלא ישאר כו' ב"ס פנוי בלא כלים וכו' ואזיל ופריש הלכתי טובא והדר פריש שמעתי דמחיצה ודפרוץ מרובה ופרוץ כעומד ופירצה יתר על עשר אמה והדר אמר בד"א שפרוץ מרובה אינה מחיצה בזמן שהפירצות מג"ט ולמעלה אבל פחות מג' אע"פ שהפרוץ מרובה ה"ז מותר שכל פחות מג' כלבוד כיצד הרי שהקיף בקנים כו' או בחבלים כו' אע"פ שהיא שתי כו'. ולא מפליג בה מידי בין יחיד לשיירה ובין ב"ס ליתר מב"ס אלמא קסברו הרמב"ם הא דתנן בשיירה דברו דברי ר' יהודה וחכ"א כו' ארישא נמי קיימי דקתני שיירה שחנתה בבקעה והקיפוהו כלי בהמה מטלטלין בתוכה ואפי' מחיצה גמורה וכולה עומד אלא דלא עבידא לקביעותא אלא לשעה לאשתמושי בה בשבתא וחבלים נמי היינו טעמא משום דלשעה עבידא והיינו דקאמר יחיד ששבת בבקעה ועשה מחיצה סביב לו אפי' מחיצה גמורה אלא שאינה אלא לשבת זו ובהא הוא דקא מפליג בין יחיד לשיירה כדדריש רב נחמן והיינו דקאמר ר' יוסי בר' יהודה כל מחיצה שאינה של שתי וערב כו' ולא קאמר סתמא אינה מחיצה כדאקשי הריטב"א משום דר' יוסי בר"י בישוב קמיירי וקאמר שאינה של שתי וערב דסתמא לא עבידא אלא לעראי אינה מחיצה וחכ"א א' משני דברים ואמרינן בשמעתין יחיד בישוב איכא בינייהו דלרבנן בתר אי אפי' יחיד בישוב שרי מחיצות עראי מיהא מ"מ הא דסתם הרמב"ם בחבלים קשיא דהא ר' יוסי בר"י ורבנן בחבלים הוא דמפלגי ועלה הוא דדרש ר' נחמן ואפי' תימא טעמא דידהו משו' דסתמא לשעה עבידא הו"ל להרמב"ם נמי לאתויי ולאשמעינן דסתמא לשעה עבידא כדקא תני אינהו ורב נחמן נמו בהא דרש ולא הו"ל למישרא סתמא בחבלים:

(ואף מפירושן על המשנה נלמד מדקא פריש הא דפליגי אי מהני מחיצה דשתי או דערב כלל ואמר אין הלכה כר' יודא ולא כר' יוסי אלא כחכמים והיינו דהריא"ף דאמר הלכה כרבנן בתראי ואמר בשבת אחד או בד' במדבר יעשו מחיצה לא יהא יותר מב"ס ובג' כ"צ ולא יהא ב"ס פנוי אלמא קסבר במחיצה דשתי או דערב פליגי דלמר כלל כלל לא והא דפליגי בב"ס לאו בתבלין אלא במחיצה עראי במדבר ובשמעתין לא אמרינן הכי וכן ברייתא דר' יוסי בר"י ורבנן ועל כורחין נוסחא אחריתי הו"ל בכולהי שמעתן:

מסתברא מחיצה של שתי או של ערב כגון קצים שאין בהן ג"ט או חבלים שאין בהן ג"ט אבל היכא דאיכא עומד ג"ט ל"ש שתי ל"ש ערב ואין בין עומד לחבירו ג"ט מחיצה גמורה היא דעומד ג' כשתי וערב דמי מ"ל כולו סתים. בנסרים או בבנין מ"ל עומד ג' והריטב"א משמי' דהראב"ד אמר דר' יוסי בר"י דאמר כל מחיצה שאינה כו' ולא קתני סתמא ר' יוסי בר"י אומר אינה מחיצה משום דלפרושי' מילתא דאבוה קאתי דלא תימא ר' יהודא בקנים וחבלים דגריע דווקא קאמר אלא אפי' מחיצה של קורות אם אינה שתי וערב אינה מחיצה משמע אפי' ברחבה ג' קאמר וצ"ת:

והתניא רי"א כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד כו' והיכא אשכחן דתניא ביחיד לשיירא לאו בחבלים וקנים:

ליתן להם כ"צ וכולא מתני' בב"ס או בשש סאין לא קמיירי אלא בכל צרכן ובכ"צ הוא דפליגי כולהי תנאי דמתני' וכבר פריש לה הריטב"א:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה