אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק ראשון - מבוי › דף ד.

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק ראשון - מבוי · דף ד.

דף ג:

למעוטי אמה יסוד ואמה סובב ורשב"ג הכי קאמר כל אמות שאמרו בכלאים יש בהן שני דברים שאין כן בשאר אמות שהן באמה בת ששה ולא מצומצמות ובשאר אמות יש מהן שאפי' ששה אין בהן ויש מהן שהן בנות ששה והן מצומצמות והן חמת סוכה ומבוי שהן בנות ששה והן מצומצמות ואמה יסוד וסובב בנות חמשה הן:

ובלבד דקאמר ולא קאמר ולא יהי' מצומצמות איידי דקאמר ת"ק ובלבד אע"ג דכולן בנות ששה ובלבד שלא יהיו מכוונות כולן כאחד אלא הללו שוחקות והללו עצבות קתני נמי איהו ובלבד:

(הגה א"נ ה"ק כל אמות כלאים בנות ששה ובלבד שרובן לא יהי' מצומצמות אע"ג דמיעוטן מצומצמות לחומרא וכהרז"ה והרמב"ם והרא"ש):

ולאביי לא משנינן רשב"ג פרושי קמפרש דכל אמות דת"ק בכלאים קאמר ומכוונות דקאמר מצומצמות חדא משום דת"ק כל אמות סתמא קאמר דכל אמות דעלמא משמע ורשב"ג אמות דכלאים קאמר וודאי משמע דפליגי אלא לרבא דת"ק אמר הללו שוחקות והללו עצבות וסתים ולא פריש הי ניהו שוחקות והי ניהו עצבות אמרי' דרשב"ג אתא ופריש מילת' דכלאים הא ניהו דשוחקות. ועוד לת"ק דאמר כל אמות שאמרו חכמים דחיקא טובא למימר דבכלאים קאמר אלא מעיקרא דלית לי' שינויא לאביי דחיק למתניתא והשתא דמייתי לדרשב"ג דקאי כוותי' דאביי תו לא דחקינן בדת"ק ואמרינן לאביי ודאי תנאי היא ותו אי הכי האי ובלבד דת"ק ודרשב"ג ולא יהיו מצומצמות מיבעי לי' בת ששה ולא מצומצמות אלא ת"ק וודאי כרבא וקאמר כולן בת ששה ובלבד שלא יהיו מכוונות לגמרי אלא הללו שוחקות והללו עצבות ורשב"ג פליג ואיידי דקתני ת"ק ובלבד תנא איהו נמי ובלבד ומעיקרא נמי כי משני לאביי דת"ק אמות דכלאים קאמר הו"מ מקשי א"ה מאי ובלבד אלא מדרשב"ג עדיפא לי' לאקשויי ולא משני דרשב"ג פרושי קמפרש דאכתי תיקשי מאי ובלבד ומשני אביי דאמר כרשב"ג ולא קשיא ולא מידי ואבע"א ודאי ת"ק אי כל אמות סתמא קתני לאו דכלאים לחודי' קאמר ומעיקרא כי אמר אימא אמת כלאים באמה בת ששה שבושי קא משבש למתניתא וקאמר לאביי תני אמת כלאים ופריש הא מדקתני רשבג"א כל אמות שאמרו בכלאים מכלל דת"ק לא אמר אמת כלאים ואבע"א לרבא נמי לא אמרינן דרשב"ג פרושי קמפרש כדאמר רש"י אלא ה"ק א"ל רבא רשב"ג הא אתא לאשמועינן אמת כלאים לא יצמצם דכ"ע כל אמות באמה בת ששה ורשב"ג ורבנן בצמצום פליגי דת"ק דסתים ותני ובלבד שלא יהו מכוונות שהללו שוחקות והללו עצבות ולא פירש הי ניהו שוחקות והי ניהו עצבות סתמא דמילתא כל דשוחקות לחומרא שוחקות וכל דעצבות לחומרא עצבות ואפילו בכלאים וכהרז"ה ורבנן דאמרן ואתא רשב"ג למימר בכלאים לא כן אלא כל אמות שאמרו בכלאים הן בת ששה ואינן מצומצמות ל"ש לחומרא כי הא דעבודת הכרם וקרחת ומחול ל"ש לקולא כי הא דרצופין ובדלא אשתייר שתים כנגד שתים דכ"ע מודו דלא הוי כרם ורשב"ג הכי גמירא לי' בכלאים דכולה שוחקות ואפי' לקולא אלא דקשיא קצת כיון דכולהי סוגיין רהיטא דאזלינן לחומרא הו"ל לפרושי הכא אמת כלאים לא יצמצם ואפי' לקולא:

ואלה מדות המזבח האי דאותבוה לרש"י דתרגום יונתן דאי כרש"י דהכא הא אמתא דהיא אמתא ופשך דאמתא היא אמתא ופשך ה"ולל. דקרא הא לפרושי אמות המזבח הוא דאתא ולאו לפרושי אמתא דעלמא דהיא אמתא דהכא ופשך:

ורבן אלי' כבר פירשה להאי קרא בפי"ז דכלים מתנית' ט':

גפן כדי רביעית יין לנזיר מדאמה על אמה ברום ג"א מחזיק ארבעים סאה שמעינן דאצבעים על אצבעים מחזיק רביעית הלוג שהיא ביצה ומחצה וכלי שהוא אצבעים על אצבעים ל"ש יין ל"ש שמן ל"ש מים מחזיק כשיעור ביצה ומחצה משקה שהיא רובע הלוג והיכא דבשתי' משערינן לשתי' כל משקה יינן לשעורי לי' משערינן לי' דליחזק ליה האי מנא דאצבעים דהוי רביעית הלוג דלענין אחזוקי בהאי מנא מ"ל עב מ"ל צלול משקה צלולה מחזיק רביעת משקה עבה מחזיק רביעת. אלא היכא דבעינן לשעורא לאוכל ברביעית או למשקה בכזית משערינן כמה אוכל דכוותי' מפיק ממשקה ובהא שאני לן דמשקה צלולה מפיק טובא ומשקה עבה מפיק קצתי' לגודשא וקצתי' למנא אוחרן ואמרי רבנן דתוספות אי הכא בשותה יין לא דומיא דאינך כו' וכיון דלא הוי דומיא דאינך קשיא נמי בשלמא אינך אתא קרא לשעורי להו בהנך דכתיבי בהאי קרא. אלא גפן קרא למאי אתא אי לרביעית רביעית מי כתיבי ואי בשותה רביעית יין לשעורי' לי ביין הא לענין אחזוקי להו האי מנא כיון דמחזיק רביעית מים רביעית יין נמי מחזיק. ותו פשיטא אטו שותה יין במים נשער לי'. אלא אמרו רבנן דתוס' הכא כרש"י דסוכה ואתיא כר' אלעזר בן עזרי' דאכילה נמי ברביעית משערינן לי' והיכי עביד נותן ענבים או עלין ולולבין כשיעור שאכל לתוך משקה ואם הפילו רביעית חייב ולא תימא אם הפילו רביעית מים חייב אלא עד שהפילו רביעית יין לבר מגודשא הוא דחייב ואי קשיא לך מידי קרא יין כתיב גפן כתיב ועלין ולולבין נמי גפן נינהו תריץ קרא ה"ק אם אכל עלין ולולבין לא תימא כשאר אכילות ונישערי' בכזית אלא בגפן גופי' משערין לי':

וכיון דמשערין לי' בגפן גופי' על כרחין ברביעית יין דאי באכילה גפן הא לית בי' שיעורא דאכילה אלא בשתי' וברביעית וביין ולא במים אלא עד דשפיך רביעית יין לבר מגודשא. א"נ הא מהיקשא שמעינן לי' דאקיש אכילה לשתי' וס"ד אמינא אכילה ברביעית מים משערינן לי' דכי שפיך רביעית מים הא אית בי' שיעור רביעית הלוג דהוי ביצה ומחצה קמ"ל עד דשפיך רביעית יין לבר מגודשא:

ואמרו וכה"ג תניא בתוספתא איפכא לר"ע דאמר מקיש שתי' לאכילה ושתי' נמי בכזית נותן כזית ביין ואי שתי כשיעור דשפיך חייב ה"נ לראב"ע דאמר אכילה ברביעית נותן שיעור אכילתו ביין ואי שפיך רביעית חייב וקשיא להו אכילה דמשער ברביעית דלשפוך רביעית יין אמאי מכדי רביעית הלוג כמה הוי ביצה ומחצה אכילה נמי כמה דשפך ביצה ומחצה סגי ואי יין אפי' כלי דמחזיק בציר מרביעית מ"ל אי שפיך כולה למנא אחרינא מ"ל אי שפיך קצת' לגודשא דהאי מנא וקצת' למנא אחרינא אידי ואידי שיעור רביעית אית בי' בהאי דאכיל, ואי מים עד דשפיך מלא מנא דאחזיק רביעית וטפי מדשפיך ביצה ומחצה לית לן למימרי' וניחא להו אין ה"נ וקרא היכי דהו"ל מנא מחזיק ליין דשפיך לי' ביצה ומחצה והוא מנא דאחזיק בציר מרביעית דקצת מינים שפיך לגודשא ודלא לשעריי' לעלין ולולבין במים דשפיך ולמימלי' להאי מנא דהו"ל בציר מביצה ומחצה ולניחייבי' בהני ואי לא מחייב עד דאכיל כמה דשפיך ומימלי מנא דרביעית במיא. והדר אמרי לרש"י אע"ג דרביעית של תורה בשתי' רביעית דהיינו כביצה ומחצה הכא גלי קרא באוכל ענבים או עלין ולולבין לא מחייב עד דאכיל טפי מביצה ומחצה כשיעור דשפיך רביעית יין לבר מגודש' ולדעתין מאן דתני כדי כזית יין לנזיר כר"ת לא משתבש ולאו אאוכל דבאכילה משק' ל"ל אטו כל איסורין שבתורה דמשערינן להו בכזית ליבעי כזית בתוך משקה כמה דשפיך אלא היכא דמשערינן לאכילה בשיעור שתי' לשתי' או בשיעור אכילה הוא דאמרינן שדי לתוך משקה ושערי' במאי דשפיך והכא אשותה קאי דשמעי' לי מהקיש' דבכזית משערינן ליה דשדי כזית לתוך משקה סלקא דעתך אמינא במים משערינן לי', ואף על גב דאיהו יין הא שתי מ"מ משערינן כמה דשפיך מיא דהו"ל שיעור כזית שלם דכי קא משערת לי' בכמה דשפיך יין הא בצרת לה מכזית דקצת' דשיעור' כזית הא אשתיר בגודשא ובמאי דשפיך הא ליכא שיעור זית קמ"ל קרא גפן לחומרא דמשעריך לי' ביין גופי' ואע"ג דליכא כזית מחייב:

והריטב"א אמר משמי' דר"ת כלישנא קמא דרבנן דתוספו' כרש"י דסוכה וכונה מילתא משמי' דהר"י בעל התוספ' אמר לה ור"ת נמי כוותי' ס"ל אלא קא אזיל ופריש למתניתי' דנזיר:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה