גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק עשירי – המוצא תפילין · דף קב.
גמרא: בשאין ניטל באגדו הא דארש"י דהו"ל כמונח לאו בדלת עצמו קאמר דהא אמרינן הלכה כר"י בנגרר ואמר רבא והוא שקשור בדלת ואוקימנא בשאין ניטל באגדו אבל בניטל באגדו אפי' בעברא דדשא נמי אלא לרש"י נמי הכא בעברא דדשא קאמר כדפרישו לה רבנן דתוס' וקאמר רש"י באין ניטל באגדו ובעברא דדשא כמונח דמי דאפי' לר' יודא אסיר ומכללא דר"י דאמר איזהו נגר שנועלין במקדש ולא במדינה כל שאינו לא קשור ולא תלוי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית עברא דדשא ואין ניטל באגדו בכלל כדאמר רבא ולרש"י ורבנן דתוס' קשר בחבל של קיימא בבריח הדלת וקשר בחבל דק בדלת עצמה כי הדדי נינהו ובתרווייהו לר"א קשור ותלוי באויר בעינן ולר"י אפי' קשור ונגרר בארץ וקאמר בניטל באגדו כ"ע ל"פ ובקשור ותלוי ואפי' בעברא דדשא ואפי' לר"א קשור ותלוי מהני כ"פ בשאין ניטל באגדו ובעברא דדשא דאפי' קשור ותלוי ואפי' לר"י כמונח דמי ולישנא קמא דרבנן דתוס' דר' יוסי כרבנן דר' יודא והכא בדלת עצמה קשיא במאי עסקינן אי בקשור ותלוי היכא אשכחן דרבנן פליגי עלי' דר"י בקשור ותלוי ואי באינו תלוי האי כ"ע ל"פ היכא אשכחן דשרי ר"א באינו תלוי אלא כלישנא בתרא וכדאמרן וקאמר ר' אליעזר כל שקשור וראשו אחד מגיע לארץ נועלין במקדש ובמדינה מ"מ אסור ואפי' בחבל של קיימא ואי אינו מגיע לארץ אף במדינה מותר ובדלת עצמה או בחבל חזק ואפי' בבריח ובדלת רי"א זה אף במדינה מותר בדלת עצמה ואע"ג דלא מיהדק ובבריח ומיהדק וקשור אע"פ שאינו תלוי אלא איזהו שנועלין במקדש ולא במדינה כל שאיני לא קשור כי' ושומטו כו' וה"ה דלא מיהדק ובעברא דדשא כי הא דמי אלא קמ"ל שומטו דאפ"ה במקדש שרי ודר' טבלא מיהדק הוה ודרב איויא אבע"א בעברא דדשא הוה אבע"א גמי שאני דאפי' בדלת גופה לאו כלום הוא וגרע מדלא ניטל באגדו ושמעת מינה דגמי אפי' בדלת אסור וכן אמרו בירושלמי עד שיהא קשור בדלת בדבר שיכול להעמידו נגרייא דר"א קשר בגמי והאי בדבר שיכול להעמידו לאו ניטל באגדו דהא ניטל באגדו אפי' בעברא דדשא שרי ודשא אפי' אין ניטל באגדו אלא לאפוקי גמי וש"מ דמאן דאסר גמי אפילו קשור בדלת אסור. והראב"ד ס"ל כוותי' בהא דניטל באגדו קיטרא בחבלא דמיהדק הוא אלא דקסבר ניטל באגדו שהוא ניטל עם הבריח ואע"פ שנוטלין הבריח והאגד ומניחין אותם בזוית נועלין בו דכבריח דמי ואינו ניטל באגדו כגון שנשמטים זה מזה אין נועלין בו אי משום מוקצה אי משום בונה ולהראב"ד איכא למימר בנטל באגדו אפי' ר"א מודי דקשור ואינו תלוי סגי כיון דניטל עם הבריח בריח הוא. ולרש"י ורבנן דתוס' נגר שאין בראשו גליסטרא קשור בחבל חזק ואפי' בעברם דדשא ואפי' מונח בארץ כר' יודא דהלכתא כוותי' או בדלת עצמה ואפילו בחבל דק ומונח בארץ נועלין בו וכן אמר הרב בעל הטורים וקשיא לן חדא הא דאמרי' בניטל באגדו כ"ע לא פליגי לימא והוא שקשור ותלוי ותו בשאין ניטל באגדו דפליגי ע"כ בתלוי בעברא דדשא דאי בדשא גופי' מאי טעמא דר"א. ותו לר' יוסי גלוסטרא ל"ל ותלוי בעברא דדשא מאן דכר שמי' ותו לימא דקשור ותלוי כ"ע לא פליגי ובדלה כי פליגי באינו קשור ותלוי והריטב"א משמי' דה"ר ישעי' אמר בניטל באגדו שיש בראשו קשר שנוטלין אותו ותולין אותו בכותל כשאר כלים ור"א נמי מודי בי' כיון דכלי הוא לא מחזי כבונה ואע"ג דלא קשור כלל ומניח בקרן זוית נמי ועובדא דר' טבלא דתלוי הוה מעשה שהי' כך הי' וא"נ לא תלוי כלל לא הוה א"ל ולא מידי. וגלוסטרא דפליג ר"א משום דס"ל גלוסטרא לא משוי לי' מנא וכדאמרו בירושלמי לדברי המתיר עושה הנגר טפל לגלוסטרא לדברי האוסר נעשית גלוסטרא טפל לנגר ור' יוסי סבר גלוסטרא משוי לי' מנא ובמנא לא מחזי כבונה שאין אדם מבטל כליו ולא הניחו אלא לפי שעה וכו' ואע"ג דלא קשור כלל שרי ולדידי' תלו בעברא דדשא ואין ניטל באגדו דאסרינן בשמעתין דלא תלו לי' כדרך שתולין כלים ואמר הריטב"א פקק החלון דבעי ר"א קשור ותלוי הנ"מ בשאין ניטל באגדו ואין עליו תורת כלי להשתמש בדברים אחרים ואינו ראוי אלא לתשמיש זה בלבד הא יש עליו תורת כלי לתשמיש אחר אפי' לר"א קשור נמי לא בעי וקשיא לן להריטב"א אלא דאמרינן בשלהי כל הכלים א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג ואסיקנא בשיש עליו תורת כלי הלכה מכלל דפליגי וכיון דר"א נמי מודי בתורת כלי מאן תנא דפליג עלי' דר' יוסי בהא ותו אמרינן לית הלכתא כר"א דמעשה רב שפקקו את המאור בטפיח והא טפיח כלי היא ור"א נמי הא מודי בכלי והרמב"ם בפירושיו על המשנה פירשה לנגר קורה שעושין אותה בשתי וערב ונותנין אותה בדלתות ונועלין בה השערים וענינו כמי בריח שהוא מבריח מכותל לכותל וקלוסטרא דמות רמון או טבעת שיורה עליו שהוא כלי ולא קורה כו' ובהלכותיו אמר נגר שאין בראשו קלוסטרא אם הי' קשור ותלוי בדלת נועלין בו וכן אם הי' ניטל ואגודו עמו אבל אם הי' אגודו קבוע בדלת והי' הנגר נשמט כמו קורה ומניחין אותו בזוית וכו' אסור לנעול בו שאין עליו תורת כלי ואינו אגוד ואין בו אגד להוכיח עליו ולדידי' כל שמוכיח עליו שהוא עומד לנעול מותר וניטל באגדו שמתירין החבל מצד חבירו לדלת והחבל נשאר תלוי בנגר ואגודו מוכיח עליו שעומד לתלותו בדלת לנעול בו והא לכ"ע אע"ג דלא קשור שרי ואינו ניטל באגדו שמתירין החבל מצד חבורו לנגר והחבל נשאר בדלת והנגר כקורה בעלמא הוא וכדפריש אמתני' דנגר קורה הא אסיר וקשור לבריח דאסרינן כגון דכי שרי לי' אשתייר החבל בבריח ולא קאי למתליי' בדלת ואיכא למימר כגון דלא מצי למנעל בהדי דקטיר לעברא אלא לבתר דשרי לי' ובתר דשרי לי' הא שרי לי' בלא אגוד ונועל בקורה בעלמא ואסיר משום מוקצה ומשום בונה והיינו דאמר רבא והוא שקשור בדלת ונעל לי' בהדי דקטר א"נ שרי לי' ונעיל כיון דקטיר לדלת מוכחא מלתא דלמינעל קאי ובטיל מתורת קורה אבל קשור חוץ לדלת לא שרינן לי' למשרי' ולמינעל בי' למימר בהא דקטיר בטלי' מקורה ועבדי' נגר דחוץ לדלת אפי' בעברא לא מוכחא דלמינעל קאי וכי שרי לי' למינעל בי' הא בקורה קא נעיל אבל כי שרי לקיטרא דעיברא ואשתייר חבל בהדי נגר שרי למשריי' ולמינעל בי' כיון דאגיד החבל בהדי דנגר בטיל לה מקורה ונגר הוא א"נ מצי נעיל בהדי דקטיר לעברא אלא דלא נעיל שפיר ולא בטיל בהכי מתורת קורה א"נ מאן דחזי לא ידע דלמינעל בי' קטרי' אלא היכא דשרי לי' באגדי' אגודו מוכיח עלי' והא דאמרינן הכא דר"א נמי מודי והתם אמרינן דר"א פליג אפי' בתורת כלי להרמב"ם איכא למימר דתורת כלי דתשמיש אחר גרע מהיכא דהתקינו לפתוח ולנעול והיינו דפליג ר"א אטפיח וקנה לא מחזי למינעל כניטל באגדו ול"ת מיהא מדכולהי שמעינן דבראשו גלוסטרא אע"ג דלא קשור כלל שרי ולהרמב"ם והריטב"א בעברא דדשא אפי' בחבל חזק אסור ועובדא דר' איויא אוקמה הריטב"א בדלת עצמה דחוץ לדלת אפילו חבל נמי לא ובדלית בי' תורת כלי דאי אית בי' אפי' לא קשור כלל שרי ודלא אייתוה להא דגלי מדקאמרי חבל גמי ממילא שמעת מינה דלא ולדידן דקי"ל כר"י ל"ש במקדש ל"ש במדינה נגרר מותר מנח אסור לרש"י חייב חטאת ולהריטב"א מסמי' דרבותינו בעלי התוס' הואיל ונועלו ופותחו לאו בונה הוא והאי שבות גזור אף במקדש כדאשכחן כמה שבותין דגזור אף במקדש ובקשור בעברא דדשא במקדש לא ידענא אי כמונח ממש דמי ואסור דלמא אע"ג דבמדינה אחמור בי' כמונח ממש מיהא לא הוי ובמקדש שרי:
נקמז הריטב"א וה"ר יונתן משמי' דרב האי גאון אוקמוה בגווני אחרינא ונחזי אנן מדאתמר בירושלמי דכיצד מעברין אמתני' דאין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה אמרו ולא יותר מפני שהוא נקמז ומפסיד והכא אמרו נשמט אסור נקמז ר' יעקב ב"ר אחא בשם רבנן מדדיהו בראשי אצבעותיו ש"מ מאי נקמז נקמץ ומתנינן מרדיהו ברי"ש ובונדידה אמרו ויותר מחמשים אמה נקמץ החבל ומפסיד והכא אמרו אם נקמץ החבל ואינו מגיע למקום שצריך לנעול בו מרדיהו בראשי אצבעותיו וכדכתיב וירקעו את פחי הזהב ומתרגמינן ורדידו ית טסא דדהבא והכי נמי אמרו מרדדהו לחבל בראשי אצבעותיו עד שיגיע למקום הנעילה ונועל בו ואפי' תימא להרמב"ם בקשור בדלת שרי למשריי' ולנעול בי' אם תלוי במקום שאינו מגיע למקום הנעילה לא הוי היכר והכא אסרו נקמז אפי' לא נשמט משום דלא מצי למינעל בהדי דקטיר כי ונרדדו למינעל מחזי כבונה מתחילה:
בית יד מותר בתוס' שבת שלהי כל הכלים דאפי' בנקמז שרי ולישנא דהריא"פ משמע כוותייהו:
הא דאמר הרא"ש לרש"י דמתני הלכה כר"י בנגרר משמע נגרר דאיירי בי' ת"ק וכו' והא ליתא כו' ואי גרס לי' יש לומר משום דאתמר בי' מדרשא כו' ורש"י גופי' הא מתרגם לי' דאמר בנגרר לאפוקי מונח דאר"י נועלין במקדש ולית הלכתא כוותי' בהא אבל כולי' מונח בחרץ אימא בכלל נגרר הוא: