אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק עשירי – המוצא תפילין › דף צח:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק עשירי – המוצא תפילין · דף צח:

דף צח.

אלא כולה ר' יודא היא. ולרב חלקיה דפ' הזורק דאמר תוך ג' לא בעי הנחה מוקים למתני' כדאוקימנא מעיקרא ואמרי רבוותאי הכא כרבא ולמ"ד התם הלכתא כרב חלקיה ה"נ למטה מג' הופכו על הכתב:

לעולם דמפיק לרה"ר. אמר הריטב"א א"ד לאביי כלים שאינם נשברים אפי' בכרמלית אסור ודלא אוקמוה בכרמלית דהויא רבותא טפי משום דניחא לי' לתרוצי אפי' לרבא לרווחא דמילתא ע"כ. ואנן אית לן למימר הא אביי לתרוצי מתני' קאתי ומתני התירא קמ"ל וקאמר אביי בכלים הנשברים אפי' לרה"ר מותר ולפרוקי קושיין דאי מפיק לרה"ר היכי שרי ולמ"ד דאביי מודי הכא דבכרמלית אפי' כלים שאין נשברין מותר לא תיקשי לוקמה בכרמלית ובכולהי מאני וקמ"ל אע"ג דאיכא מילי דגזור בכרמלית הכא לא גזור. אימא הכא פשיטא לי' לאביי וכדאמר הריטב"א דלא שתמושי בזיז לא שכיחא א"נ אביי אוקמה ברה"ר כדתניא הוציא לרה"ר ובנשברין. ואביי הא שמיע לי' הא מתניתא דהא פירושי קמפרש לה:

ומשתמש בכל הכותל פירש"י בין מופלג ממנו הרבה. ואע"ג דרש"י הוא דאמר בכל גגות גג גבוה יו"ד ורחב ד' ואין לו מחיצות כרמלית הוא וה"ה לזיז כדאמרי התם רבנן דתוס' שאני הכא כיון דחלון פתיח לו אע"ג דמופלג ממנו הרבה חורי רה"י היא:

ומשתמש בכל הכותל הר"י לא אמר כרש"י משום דהיינו סיפא והר"י לדבריו דרש"י קאמר דלהר"י בלא"ה לא מצית מוקים לה אזיז כיון דאוקמה לדרישא בזיז דלית בי' ד' ואי האי משתמש אזיז עלה דרישא קתני ומשתמש בכל הכותל א"ה מאי איריא עד עשרה התחתונים למטה מעשרה נמי כיון דגבוה ג' ולית בי' ד' מקום פטור הוא ומקום שאין בי ד' שבין רה"י לרה"ר שניהן מותרין בו והרב בעל בית יוסף אמר אשמעתין ומשמע ובתוך יו"ד אפי' אין בו ד' אע"ג דמקום פטור הוא אסור כיון שהוא בתוך רה"ר זכו בי' רבים ואסור להשתמש בו בעה"ב וא"נ מטעמא דמפרש בגמרא דאין משתמשין בזיז שאין בו ד' אפי' למעלה מיו"ד ע"כ והאי שנוייא בתרא דמרן ליתא אלא לרש"י ושינוייא קמא דידי' לאו דהוי כרה"ר חדא דהנחה ע"ג מקום ד' בעינן ועוד דברבים מכתפין עליו עמוד ט' אתמר לא פחות ולא יתר אלא איסורא דרבנן הוא דהוי כיון דזכו בי' רבים מיהא לא מכרעא ומדברי הה"מ נלמד דבד' דוקא הוי כרמלית וכן אמר הרב בעל לחם משנה והריטב"א אוקמה להאי מתניתא אליבא דרבנן תוס' זיז שלפני חלון בסתם זיז שאין בו ד' נותנין עליו קערות כו' ומשתמש פעמים שמשתמש בו תשמיש גמור אפי' כלים שאין נשברין עד יו"ד התחתונים והיינו בדאית בי' ד'. ואם יש זיז ד' אחר למטה ממנו משתמש בו תשמיש גמור כו':

לרש"י קשיא כלים הנשברים בלית בי' ד' אסר משום דמחזי כמאן דשדא להדיא לרה"ר הא הכא לאו בפסיק רישא דלא סגי לי' דלא נפל דאי איתא אטו בשופטני עסקינן דיהיב מאני דליתבר וכי נפל ואיתבר מאי הוי הא דבר שאין מתכוון היא ומקלקל הוא ולא איתעבידא נמי מחשבתי':

והא דאמר הר"י דאי משתמש בכל הכותל אזיז היינו סיפא ליכא למיפרק אליבי' הכא בלית בי' ד' ובכלים הנשברין התם באית ב' ד' ובכלים שאין נשברין. דהכא נמי באית בי' ד' ובכלים שאין נשברין דאי דלית בי' ד' אפי' בעשרה תחתונים נמי מקום פטור הוא:

להר"י ה"ק זי' שלפני החלון בסתם זיז דלית בי' ד' נותנין עליו כלים הנשברין. ומשתמש סתם שמוש בכל הכלים היא. בכל הכותל בכל חורי' עד עשרה תחתונים מדקתני עד עשרה תחתונים מכלל דבחורין דאית בהו ד' דאי דלית בהו ד' אפי' ביו"ד תחתונים נמי לרבא דאמר חורי רה"ר לאו כרה"ר דמי ולאביי כרה"ר דמי נמי בעינן הנחה ע"ג מקום ד'. ואם יש זיז אחד למטה ממנו דומיא דכל הכותל דאית בי' ד' משתמש בו שמוש גמור דסתם שימוש בכל הכלים הוא ובעליון דאיירינן בי' מעקרא דתנינן בי' מעקרא נותנין כלים הנשברין דלית בו' ד' אינו משתמש שמוש גמור אלא כנגד חלונו:

כשתימצי לומר לדברי רש"י זיז אין משתמש בו אא"כ הוא רחב ד' וכלים הנשברין. והכי קתני זיז נותנין עליו קערות כו' דסתם זיז שנותנין עליו רחב ד' הוא דאי לית בי' ד' ולא חזי לאשתמושי בי'. וקתני סיפא ואם יש זיז אחר להשתמש בו למטה ממנו ותשמישו בזיז שלמטה ממנו ועליון לאו לאשתמושי קאי דלית בי' ד' ולא חזי לאשתמושי בי' משתמש בתחתון ובעליון אם רצה להשתמש בו אין משתמש אלא כנגד חלונו המשלימתו לד' וכ"ה האי זיז אחר למאי קתני לי' ליתני ואם אין בו ד' כבר פירשוה רבותינו בעלי התוס' קמ"ל משתמש בתחתון אע"ג דאיכא עליון דמפסיק ולא ניחא תשמישי' והא דקשו בדרס"י מגג כבר פירשוה הריטב"א ולהר"י משתמשין ברחב ד' ואפי' כלים שאין נשברים או נשברין ואפי' בזיז כ"ש וכן אמר הרשב"א וכן אמר הרא"ש והא דאמרי רבנן דתוס' משתמש בתחתון קמ"ל אע"ג דלא ניחא תשמישתי' כיון דאיכא עליון דמפסיק לטעמי' דאמרי בכל גגות מקום ד' על ד' למעלה מיו"ד ואין בו מחיצות כרמלית הוא אבל לירושלמי דאייתוה התם דכל למעלה מיו"ד לא הוי כרמלית ואי לית בי' מחיצות מקום פטור הוא ליכא למימר הכא דהא קמ"ל דכי לא ניחא תשמישתי' מאי הוי ואע"ג דליכא חלון כלל נהי דרה"י לא היי מקום פטו' מיהא הוי ושרי לבני רה"י ולבני רה"ר לכתופי עלי' וחלון דקתני אורתא דמלתא קתני:

וזו דברי רש"י ורבותינו בעלי התוס' דהאי זיז תחתון לא מעלה ולא מוריד לעליון אבל הרמב"ם והרשב"א אומרים דהכא משום דזיז תחתון אוסר לעליון אלא דהרשב"א סבר היכא דזיז תחתון אית בי' ד' ועליון לית בי' ד' והן של שנים אמרינן רשות התחתון עולה עד לרקיע ועליון דלית בי' ד' בטיל לגבי' והו"ל כמוציא זיז בחצר חברו אבל אית בי' ד' בעליון או הוא כנגד חלונו וחלונו משלימתו לד' הו"ל זה מוציא בשלו וזה מוציא בשלו ואין רשות התחתון אלא עד הזיז העליון ושניהן מותרין ומתני' בשמעתין כדמתני רש"י ורבנן דתוס' ופריך אי דלית בי' ד' כנגד חלונו נמי לא משום דתחתון אסר עלי' וכ"ת לוקמה בתחתון נמי לית בי' ד' א"כ בכולה כותל לשתמש ולהרמב"ם פירשה ה"ה דמתני איפכא אית בי' ד' כנגד חלונו נמי לא ואי לית בי' ד' בכולה כותל לשתמש והיכא דאיכא בעליון ד' אפי' הוא כנגד חלונו לא בטיל לגבי חלוני' ול"ש אי איכא נמי בתחתון ד' ל"ש ליכא בתחתון ד' אסרי אהדדי ותרויהו אסירי אית בי' בתחתון ד' ובעליון לית בי' ד' תחתון שרי ועליון אסיר בהאי גיסא ובהאי גיסא וכנגד חלונו אם משלימתו לד' שרי דבטיל לגבי חלוני' ליכא ד' בתרוויי' תרוויי' שריין והא מלתא דאיכא בעליון ד' ודאי תלמודא צריכא ולא ידעינן מאי טעמא ודהרשב"א אזדא שפיר ומסתברא מלתי' דהרמב"ם בדקיימי הנך זוזי בגו עשרה דהדדי דאי לא תימא הכי מ"ש משני גזוזטראות זו למעלה מזו דלא אסרי אהדדי אלא בעשו מחיצה בשותפות אלא בגו עשרה והרמב"ם לטעמי' דאמר דבגו עשרה אפי' לא עשו בשותפות כדאמרן בכיצד משתתפין בשמעתא דאנשי חצר ואנשי מרפסת ותו לשמואל דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה נותנין אותו לזה שבשלשול אוקמינן התם דלא אסרה אעליונה אלא בבאין דרך עליונה א"נ בתוך עשרה דהדדי ולא מיבעיא לזה בפתח ולזה בזריקה אפי' לרב דיהבינן לי' להאי דבפתח וה"נ לעליון בפתח ולתחתון בזריקה ומ"מ לא ידעינן בי' טעמא ומדאמר הרמב"ם אין בשניהן ד' שניהן מותרין ש"מ בלית בי' ד' לא ס"ל כרש"י דאמר מ"מ אסיר אפי' כלים הנשברין אלא דעת שלישית היא דס"ל בין יש בו ד' בין אין בו ד' כלים הנשברין מותרין שאין נשברין אסורין דמשמעתין ליכא למישמע מינה למיפלג בין ד' לפחות מד' לדידי' דס"ל דהכא לענין מיסר חד אדחברי' קמיירי:

אמר הריא"פ האי זיז דמפיק לי' לרה"ר למעלה מי' טפחים דקי"ל דרה"ר ליתא אלא עד יו"ד טפחים אבל למעלה מיו"ד מקום פטו' הוא הלכך נותנין עליו כו' דכיון דבהדי רה"י הוא כרה"י דמי מיהו אין נותנין כו' אלא מאני דמיתברי כגון כוסות וכו'. מדקאמ' הריא"פ דר"ה ליתא אלא עד יו"ד טפחים ולמעלה מי"ט מקום פטו' מכלל דברחב ד"ט קא מוקים לה דאי בלית בי' ד"ט למטה מיו"ד נמי מקום פטו' הוא דכל גבוה ג' ברה"ר ואינו רחב ד"ט מקום פטו' הוא וש"מ תרתי ש"מ גבוה י"ט ורחב ד"ט ברה"ר ולית לי' מחיצות מקום פטור הוא כדאמרו משמי' דירושלמי ולאפוקי מרש"י והר"י דכל גגות דאמרי כרמלית היא ממאי מדקאמ' מקום פטו' הוא והכא דבהדי רה"י הוי רה"י מכלל דבעלמא מקום פטו' הוא וש"מ אפי' אית בי' ד' מאני דמיתברי אין הא דלא מיתברי לא וס"ל כרש"י ודלא כהר"י והרשב"א דאמרי היכא דאית בי' ד' אפי' מאני דלא מיתברי נמי והרא"ש דמייתי לה לדהריא"פ ואסיק כהר"י קשיא וצריכת למימ' לדידי' דאפי' למטה מיו"ד ולית בי' ד' הוה כר"ה וכדאמ' הרב בעל ב"י כיון דזכו בי' רבים ומוקים לה לדהריא"פ בלית בי' ד' וצ"ת:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה