אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק חמישי - כיצד מעברין › דף סא:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק חמישי - כיצד מעברין · דף סא:

דף סא.

בעיר חרבה נותן עירובו חמיר מעבורה של עיר דמתעברת עם העיר ואם נתן בה עירובו לא הוי' כד"א ובמערה שיש בה דיורין עבר חמיר דעיר חרבה עיר לא הוי' טפל לעיר (הוי') במערה בעירוב מערה לעצמה חשיבא כד"א לעברה עם העיר בנין ע"ג קרקע דומיא דהעיר בעינן והאי תחת הקרקע הוא:

אינה ראוי' לדירה פי' ה"ר יונתן שנפלו קצת מחומותי' ומתירא אדם ללון בתוכה אבל אם היתה בריאה אע"פ שהיא חרבה מאדם אמרינן כולה כד"א מדבריו משמע אפילו לר"א חלוק מניח עירובו משובת דאלו בשובת אע"פ שאין ראוי לדירה כלל כתל ונקע וקמה קצירה ושיבולות מקיפות אותה כולה כד"א ואלו במניח עירובו אם נפלו קצת מחומותי' שאינה בריאה ומתירא אדם ללון בתוכה אע"פ שרה"י היא שנשארו מחיצות יו"ד אין לו ד"א ולא מיבעיא תל ונקע דלא חזיא לדירה כלל ואף הרמב"ם אמר עיר חרבה או מערה הראוי' לדיורין וגבי שובת אמר (פ' כ"ו מהל' שבת הל' ד') מי ששבת בדיר כו' או במערה וכיוצא בהן מרה"י מהלך את כולה כו' ואלו ראוי' לדיורין לא קאמר וקשיא אלא הא דאותבי' לר"א משבת בעיר או במערה לימא עיר דומיא דמערה דחרבה ואינה ראוי' לדירה כמערה דמתני' וכמערת צדקי' דהשתא חריבה ולא חזיא לדירה שבת אין אבל הניח לא אלא דה"ר יונתן ודהרמב"ם לאו דוקא ולא קאתי אלא לאפוקי דלית לה מחיצות יו"ד ולא הוה רה"י וכדא' רש"י שאינה ראויה לדירה שנפלו מחיצותי' שנפלו לגמרי משמע ולא אשתייר בה מחיצות יו"ד והשתא לר"א שובת ומניח דמיין אהדדי וכל היכא דמניח לא הוי' כולה כד"א שבת נמי לא הוי כד"א והיינו דאותבי' מדתניא שבת אין מניח לא. ואלא הא דתנן אימתי בזמן שאין בה דיורין מאי איריא נותן אפילו שובת נמי אה"נ ר"ע סבר אפילו ביש בה דיורין קאמר אי אתם מודין לי בנותן ע"פ המערה וא"ל אימתי בזמן שאין בה דיורין ואפי' שובת:

מאי איריא חרבה אפי' ישיבה נמי לאו מתניתא לגופי' לא איצטריך אלא לדיוקא הוא דאיצטריכא לה דא"כ מאי אפי' היא גדולה אלא הכא ודאי לגופי' איצטריך לי' משום דתניא בשבת בתל ונקע ומייתי לה בפ"ק ותל ובקעה דמייתי לה במי שהוציאוהו בשמעתא דמכיר אילן או גדר ומו"א ועד בית סאתים הואיל ולא מוקפי לדירה קתני הכא במוקפי לדירה אפילו היא גדולה כאנטוכיא וכמערת צדקיה וכי קא קשיא לי' הא דקתני עיר דומיא דמערה בחר בה וכדארש"י אמאי תנא עיר דומיא דמערה למימרא דבחריבה קאי אי לאשמעינן אפילו היא גדולה בישיבה נמי שמעינן לה וא לאשמעינן אפינו שבת בחריבה מאי איריא עיר אפילו תל ונקע כרא' רש"י ואי לאשמעינן אפילו חריבה וגדולה א"נ הוה קתני גדולה בישיבה הוה ידעינן כולה דדיורין לא בעינן מתל ונקע שמעינן ומישיבה שמעינן אפילו היא גדולה כאנטוכיא ממילא עד באן לא בעינן בית סאתים אלא בלא הוקף לדירה דטפי מב"ס אסיר בטלטול אבל הוקף לדירה דאפילו טובא שרי בטלטול מ"ל ישיבה ומ"ל חריבה והאי לאו פירכא אלימא היא אלא משום דלר"א כרבנן לא אתיא דמאי איריא שבת אפילו הניח נמי דהניח לדידי' כשבת דמיא וע"כ כר"ע מוקמת לה אוקימנא ה בישיבה ותני מערה דומיא דעיר ולאשמעינן נמי דיוקא דאפ"ה הניח לא מיהא קשיא מאי קושיא אמאי קתני עיר דומיא דמערה אלא היכי ליתני הלכך חזינן דמשנה יתירא קא קשיא לי' מערה ל"ל השתא עיר גדולה כד"א מערה דחדא ביתא היא מיבעיא אלא מערה לדיוקא איצטריך דסתם מערה חרבה ותו דקתני כמערת צדקי' דחרבה ולאשמעינן בחרבה שבת אין הניח לא ועיר נמי דומיא דמערה דחרבה ומני אי ר"ע אפילו ישיבה נמי אלא לאו רבנן ומשני מערה דומיא דעיר קמ"ל לר"ע אפילו חדא ביתא וישיבה הניח לא:

הריא"פ לא מייתי האי פלוגתא דשמואל ור"א ואמר עלה הרא"ש ש"מ קסבר הריא"פ הלכתא כר"א דלא שאני הניח משבת. ואיכא למימר משום דמייתי מתניתין דקתני אימת בזמן שאין בה דיורין סתמא כשמואל משמע דדיורין בעי והיינו דלא פריש למתניתין מאי אין בה דיורין אין ראוי לדידה כדקא טרח ופריש לה בשמעתין והרמב"ם אמר הניח בעיר חרבה או מערה הראוי' לדיורין כר"א ואמר עלה הר"מ וכי אנן אשינויי נוקי ונסמך וכן אמר הריטב"א משמי' דהראב"ד הלכתא כשמואל דרבי' דר"א הוא ותו מתניתין כוותי' דיקא ואשינויי לא סמכינן וכן אמר הרשב"א ולדעתין עובדא דמר יודא כוות' דר"א מדסתים ואמר בבי כנישתא דבי אגובר ולא פריש דהואי בה בית דירה לחזן סתמא בדלא הואי בה דירה לחזן עסקינן ותניא גבי עבורה של עיר בהכ"נ שאין לה בית דירה אין מתעברין עמה דבית הכנסת לאו בית דירה איקרי והכי נמי לאו יש בה דיורין איקרי וגדולה מזו התם עיר חרבה ותתעבר עמה והיינו גדודיות דתנן והנך מתוותא דעושין פסין ואטמהתא דשורי בשמעתא דקרפף לעיר והכא דעיר חרבה לא בבהכ"נ מיבעי אי דלאו כולי' כד"א:

וקאמרי ליה פלגאה לית דחש לה ש"מ כר"א דאפי' לית בה דיורין כולה כד"א ואפילו בהכ"נ ולא מיבעיא עיר חרבה. ובהכי אתיא נמי שפיר דא"ל בעירובין לית דחש לדר"ע מאי איריא בעירובין בעלמא נמי לית הלכתא כר"ע מחביריו אלא דמר יוד ס"ל כשמואל והאי בי כנישתא דלית בה דיורין אפי' רבנן מודו ליה לר"ע וא"ל פלגאה בעירובין דמקילינן בי' לית דחש להא דר"ע כלל ואפי' בלית לה דיורין לא קא מודו לי' רבנן כר"א עוד אית לן למימר דשמואל כרב חסדא דשלהי מי שהוציאוהו אמתני' דזו היא שאמרו העני מערב ברגליו דאמר דכ"ע עיקר עירוב ברגל ובשביתתי במקום פלוני ר"מ ור"י:

דאי כרב נחמן דאמר ובשביתתי במקומי הוא דפליגי דר"מ סבר עיקר עירוב בפת ור"י סבר עיקר עירוב ברגל מתניתין דלא כר"מ דאי כר"מ יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא בפת דעיקר עירוב בלית בי' דיורין אין לו ממקומו אלפים וברגל דלאו עיקר עירוב אפי' חרבה ואפי' תל ונקע ובקעה כולה כד"א וכ"ת לרב חסדא נמי בשביתתי במקום פלוני דגרע לר"מ מעירוב דפת דפת אפי' בעשיר ואלו במקום פלוני לר"מ עני אין עשיר לא ובמקום פלוני תניא ומייתי לה התם בשמעתא דמכיר אילן או גדר דתל ובקעה מד"א ועד בית סאתים כולה כד"א ובפת אמרת חריבה לא מי דמי לרב חסדא דעיקר עירוב ברגל לעני דשרינן לי' במקום פלוני ותו לא שאני בין מקום פלוני למקומי דאמרינן בי' כמאן דשבת התם דמי אבל לר"נ עירוב דרגל דלא עיקר עירוב מאי טעמא עדיפא מעירוב דפת דעיקר עירוב חלא שמואל כרב חסדא ואנן דקי"ל כרב נחמן דתניא כוותי' ואמר אביי כוותי' הלכתא כר"א מיהא משום הא לא איריא דשמואל נמי כרב. נחמן ומתניתא דשבת בתל לר' מאיר שבת ממש כל השבת אבל עירב ברגליו והחשיך סם והלך לר"מ אין לו ממקום עירובו אלא אלפים והא דתניא במקום פלוני מהלך את כולו וחוצה לו אלפים כר' יודא ומתניתין דתנן אימתי בזמן שאין בה דיורין אי כר"מ קסברה אפי' במחשיך ברגליו נמי אין לו אלא אלפים וכדאמרינן לר"א דאפי' שובת ממש נמי לא א"נ שמואל כר' יודא אמרה לשמעתי' דהלכתא כר"י אבל לר' מאיר דעקר עירוב בפת נותן עירובו בעיר חריבה כולה כד"א ומתני' אי כר"י אין בה דיורין דיורין ממש ואי כר"מ אין ראוין לדירה כר"א וגדולה מזו אמרו בירושלמי אפי' לר"א ואפי' לר' מאיר יל הוא הקונה שביתה בקרפף מן הנותן עירובו בקרפף הקונה שביתה בקרפף מהלך את כולו וחוצה לו אלפים הנותן עירובו בקרפף אין לו ממקום עירובו אלא אלפים ולר"א נמי הא דתניא במקום פלוני כולו כר"א דלא כר"מ והא דשבת בתל אי כר"מ בשבת ממש וכדפרישן התם מיהא דירו' מסייע להרמב"ם דאמרו ר' בא ב"ר כהנא רב חייא ב"ר אשי בשם רב הנותן עירובו בדיר או בסהר מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין ש"מ רב ותלמידוי כולהי כר"א ושמואל יחידאה הוא ועוד הלכתא כרב באיסורין הלכך הלכה כר"א מיהא הנותן עירובו בקרפף אפי' עד בית סאתים אין לו ממקום עירובו אלא אלפים דגרע מעיר חרבה כיון דלא הוקם לדירה ואפי ר"א מודי כדאמרי בירושלמי והשתא אימא הרשב"א נמי כר"א והא דאמר נתנו בתל או בנקע או בקרפף שלא הוקף לדירה אין לו ממקום עירובו אלא אלפים משום דבהא אפי' ר"א מודי:

מסתברא עד כאן לא פליגי ר' עקיבא דאין לו ממקו' עירובי' אלא אלפי' אלא בעיר גדולה דמעירובי' כלו ליה אלפים עד דנא מטי לסוף העיר אבל כלתה מדתו מעירובי' בסוף העיר מודי ר"ע דמהלך כולה וחולה לה אלפים מי גרע מעיר אחרת דכי מנח עירובי' בעיר קטנה ובא לו מחוץ לעיר או הניח בשדה ומדד והגיע לעיר אחרת וכלתה בסוף העיר דמהלך כולה האי עיר דמנח עירובי' בה מגרע אמאי גרע ומדאמר הרשב"א (עה"ק בית נתיבות שער ה' סימן ט"ו) נתנו בתל גבוה עשרה או בנקע עמוק יו"ד אפי' אין בו אלא מד' אמות עד בית סאתים וכן בקרפף שלא הוקף לדירה אע"פ שאין בו אלא ב"ס או פחות מכן אין לו אלא אלפים אמה ממקום עירובו ש"מ כי היכי דלענין עבור לעיר אין מתעבר עמה אלא בית דירה ה"נ לענין הבלעה במודד דכי כלתה מדתו בסוף כולו כד"א לא אמרו אלא בבית דירה אבל כל הני דלא מתעברי לעיר לא מיבלעי בתחום ואפי' כלתה מדתו בסוף עולה מדתו במדת תחומו ולא דמי לשבת כי היכי דלא דאני ביתר מאלפים דאי לא תימא הכי נתנו בתל ונקע וקרפף דלית בהו ב"ס הא מיבלעי בתחום רובי' אלא לאו לא אמרינן הבלעה אלא במוקף לדירה והיינו דאמר רש"י בבי כנישתא דבי אגובר דכולה מובלעת באלפים הואי ואפ"ה לר"ע לא הוי כולה כד"א משום דבי כנישתא לאו בית דירה היא ולא מיבלעא ואע"ג דמערה שיש בה דיורין מיבלעא במדידה בכלתה מדתו בסוף דמערה כדתנן ובעבור אמרינן בריש פירקין דאין מתעברת עם העיר אלא ביש בנין על פי' משלמת שאני מערה דלאו משום בית דירה דאפי' ביש בה דיורין אינה מתעברת אבל הנך דמשום דלאו בית דירה נינהו לא מתעברי ה"נ דלא מבלעי ואכתי ספוקי מספקא לן אי בעי נמי ישיבה אבל מרבה אע"ג דמתעברא בהדי עיר אימא הבלעה למקום עירובי' דמיא כי היכי דמקום עירובי' או ישיבה לרבנן אפי' כאנטוכיא כולה כד"א ואי חרבה עולה במדת התחום לשמואל הבלעה נמי אי חריבה לא מיבלעא והניח בחריבה דא"ר יודא אמר שמואל דלא אפי' קטנה וכלתה מדתו מחוץ לה נמי לא ואפי' לר"א הניח אין אבל הבלעה לבר ממקום עירובי' אימא לא:

סליק פרק חמישי

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה