אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק חמישי - כיצד מעברין › דף נח:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק חמישי - כיצד מעברין · דף נח:

דף נח.

אלפים פירש"י אבל יותר מכאן מקדר וכן אמר הרשב"א וכולהי רבוותאי אמרי מודד כל השיפוע:

הכא בחוט המשקולת יורד כנגדו אבל באין יורד כנגדו אע"ג היכא דעד אלפים אומדו להרשב"א דמשוי גיא להר מ"מ טפי מאלפים אפי' הבלעה לא:

ואמרו רבותינו בעלי התוס' דרב יוסף אדשמואל קאי וכן אמר הרשב"א והרא"ש והריטב"א דאמרו תרוי' דרב יוסף בהבלעה דבגיא מ"מ מבליעו וקמ"ל דבהבלעה נמי שאני חוט יורד כנגדו מאין יורד כנגדו דהתם ק' למר ואלפים למר טפי לא וביורד כנגדו אפי' טפי מאלפים מבליעו ודשמואל בלא יכול להבליעו דמקדר ובחוט יורד כנגדו לא אטרחוה ומודד המישור והיינו דארש"י בדשמואל אמקדר ודרב יוסף אהבלעה ולהרמב"ם שמואל בכותל ולא אמרו בו אלפים ודרב יוסף בגיא ובגיא לא אמרו יורד כנגדו אלא לענין אלפים אבל לענין הבלעה וקידור אפי' ביורד כנגדו מקדר:

בחוט יורד כנגדו דכ"ע אפי' יתר מאלפים ואפי' ללישנא קמא דמתנייתא ורב יוסף באין יורד כנגדו אבל ביורד כנגדו לא קמיירי ובאין החוט יורד כנגדו ללישנא קמא הלכתא כאחרים דקאי רב יוסף כוותי' וללישנא בתרא דרב יוסף ביורד כנגדו אימא באין יורד כנגדו הלכה כרבים ועד ק' אין טפי לא ומדקי"ל הלכה כמיקל בעירוב הילכתא כלישנא קמא לקולא והיינו דאמרי כולהי רבוותא עד אלפים:

וכי אין חוט כו' עד כמה ש"מ בגיא אפי' מתלקט אלפים מתוך ד"א נמי לא:

מיהא איכא למימר בהבלעה דיותר מאלפים או באומד וכדאמרן ולהרא"ש מוט יורד כנגדו דהר לא מיפרשא ואיכא למימר בהר נמי אי בכל שיפועו לית בי' ד' לא חשיבא ואפי' מתלקט גובה פורתא והריטב"א פריש לר"ת דכי ליכא כשלון יתר מד' מודדו כקרקע חלקה אע"ג דכי מטי טפי איכשלי בי'. והריא"פ מתני וכי חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה. ופריש הריטב"א לרש"י דכי יורד כנגדו ממש עד עומק ד"א הו"ל לא ניחא תשמישתי' דד"א לא שייר אינשי. וה"ה תרגמא אליבא דהרמב"ם וכי חוט יורד כנגדו דאמרת אפי' עמקו יתר מאלפים עד כמה יהא עמקו אמר אבימי ד' אלפים:

בתוס' ללישנא קמא דרבא לא מיפרשא מאי ניחא תשמישתי' ומאי לא ניחא תשמישתי' ורש"י הא פריש התם ניחא תשמישתי' כגון יו"ד מתוך ד' וממילא דבציר מהא הוה לא ניחא תשמישתי':

להרשב"ם ללישנא קמא דרבא ג' מדות מתלקט יו"ד מתוך ה' מדידה יפה:

מתוך ד' מבליעו או מקדר עד שירד חוט המשקולת כנגדו:

חוט יורד כנגדי מודד המישור ומדלג השיפוע ולרב הונא ברי' דר"נ ד' מדות יו"ד מתוך ה' מבלועו או מקדר מתוך ד' אומדו חוט יורד כנגדו מודד המישור יו"ד מתוך וי"ו ודד כולי כדתניא ימוד את הכותל ואוקימנא בניחא תשמישתי':

להרמב"ם שלשה דברים נאמרו במדידה הר וכותל וגיא שתי מדות בגיא ושתים בהר ושלש בכותל שתים בגיא אין חוט יורד כנגדו עד אלפים עומק מבליעו ואם אינו יכול מקדרו חוט יורד כנגדו עד ד' אלפים מבליעו או מקדרו. יותר מזה מודד כולו והיינו דרב יוסף ומתניתא שתים בהר מתלקט יו"ד מתוך ה' מבליעו או מקדרו. מתוך ד' אומדו ובפירושו על המשנה פחות מה' כמתוך ד' והיינו רב הונא ברי' דר"נ. שלש בכותל נוח להשתמש בו מודד כולו ואם לאו אומדו. יורד החוט כנגדו מודד המישור והיינו דתרתי מתנייתא כדמתני הריא"פ ודשמואל:

ולהרשב"א גיא וגדר והר וכותל כולן שוין. וד' מידות מתלקט יו"ד מתוך יתר מה' מודד כולו ומסתברא דנפקא לי' ממתניתא דמתני הריא"פ והתניא מודדו מדידה פה. מתוך ה' מבליעו או מקדר מתוך ד' אומדו יורד החוט כנגדו מודד המישור. וביורד החוט כנגדו ל"ש אלפים ל"ש יתר מאלפים ומתלקט מתוך ה' או מתוך ד' עד אלפים יתר מאלפים מקדר. ל"ש בגובה ל"ש בעומק

ולהרא"ש שלש מדות בהר וכותל שתים בגיא שלש בהר מתלקט יו"ד מתוך ה' מבליעו או מקדר מתוך ד' אומדו יורד החוט כנגדו מודד המישור ומתוך ד' אומדו לא אמרן אלא ביכול להבליעו אבל אינו יכול להבליעו צריך לקדר וכבר אמרן דלא מסתבר אלא בין כך ובין כך אומדו שתים שהן ארבע בגיא שתים ביכול להבליעו ושתים באינו יכול להבליעו יכול להבליעו מבליעו אפי' בחוט יורד כנגדו. אלא אם יורד כנגדו מבליעו אפי' ביתר מאלפים. ואם אינו יורד כנגדו עד אלפים מבליעו יתר מכן מודד כולו ושתים באינו יכול להבליעו אם החוט יורד כנגדו אינו מודד אלא המישור ואפי' יתר מאלפים ואם אין החוט יורד כנגדו עד אלפים מקדרו יתר מכן מודד כולו:

מדקאמר ולא בערי מקלט מכלל דבשאר ערי הלוים מקדרין בתחומן כי היכי דמקדרין בתחומי שבת דתחומי שבת הא מערי לוים ילפינן להו אלא כיון דלקליטה דרוצח אין מקדרין ממילא למיהב תחום ערי מקלט ללוים נמי אין מקדרין דכי להא הוי תחום ולהא לא הוי תחום וממילא לשאר ערי לוים. ותו מכדי טעמא מאי דאין מקדרין מפני שהן של תורה והני נמי הא של תורה נינהו. וכדאמרו גבי ספק עירוב דבכל מערבין דלמ"ד תחומין דאורייתא אין מקדרין כדאמר רב נחמן בהנך מפני שהן של תורה אלמא כל של תורה אין מקדרין ולמ"ד תחומין דאורייתא בין תחומין בין ערי הלוים אין מקדרין ולמ"ד תחומין דרבנן בתחומין מקדרין בלוים אין מקדרין ולא ילפינן תחומין מלוים הואיל ומדרבנן נינהי לקולא ילפינן מהנך דשל תורה לחומרא לא ילפינן הם אמרו תחומין והם אמרו לקדר ופליגא דירושלמי דאמרה למ"ד אלף מגרש ואלפים תחום שבת אע"ג דתחומין דאורייתא מקדרין בתחומין ואין מקדרין בערי הלוים [הואיל ותחומין לא גמרי מערי הלוים. ולמ"ד אלף מגרש ואלפים שבות וכרמים בתחומין נמי אין מקדרין כיון דנערי הלוים. גמירי דמיין אהדדי:]

חסר שם שנאכל מעש וכתבתי מדעתי וכן הוא בירושלמי:

מתני': אלא מן המומחה אמרי קשישאי כדכתוב ומחה ואמר ר"ת למדוד באמצע העיר להבליע ולקדר ההרים וגאיות:

והר"י אלפסי אמר מלשון ומחה כלומר מקום שוה ומישור ודהריא"פ לאו היינו דר"ת דלא קאמר כנגד העיר אלא מקום שמודד והא מקום שוה ומישור אלא כדאמרי הריטב"א וה"ר יונתן אליבי' שאין מתחילין למדוד אלא ממקום שיכול להגיע מכאן ועד סוף התחום שלא יצטרך להניח מקום המדידה ולילך למקום אחר כדי להבליע כו' ולדידן אתחזיא לא מיבעיא הא דלא אלא אפי' לא יצטרך להניח מקומו ואיכא כנגד העיר מקום שוה ומישור ומקום גאיות והרים לא ימוד במקום גאיות והרים להבליעו או לקדר או מדידה יפה אלא מודד במקום המישור ומשם מותח החוט ודיו וכי אמרינן מקדר או מבליע שאין שם מקום מישור והכי תניא בתוספ' היה לפניו הר ומישור מודד את המישור ונשכר ומניח את ההר הר וגאיות מודד את הגאיות ונשכר ומניח את ההר ואיכא למימר אפי' כנגד העיר הרים וגאיות ושלא כנגד העיר מקום שוה ומישור הולך ומודד שלא כנגד העיר איפכא מדר"ת אימור דשמעת לה דבעינן בתוך התחום כדתנן ובלבד שלא יצא מחוץ לתחום אבל בתוך התחום מ"ל כנגד העיר מה לי כנגד הזויות ובתוספתא נמי מידי כנגד העיר קתני מודד המישור ומניח ההר קתני ואפי' מישור שלא כנגד העיר והא דתנן חוזר למדתו לאו כדי למדוד כנגד העיר הוא אלא משום דהתחיל למדוד כאן חוזר למקום שהתחיל וצריך תירוץ:

איבעיא לן ערי הלוים דכתיב בהו פיאות ואין מקדרין בהן במקום א' הרים וגאיות במקום א' מישור היכי מדדינן להו:

ואכרע הריטב"א לדרש"י דמומחה בכל מקום לישנא דבקי וחכם הוא וכן אמרו בירושלמי וכן אמר הרמב"ם והאי אין מודדין אלא מן המומחה אין שומעין במדידת תחומין אלא מן המומחה הבקי במדידה וכדאמרי בירושלמי הא מן ההדיוט אין שומעין לו ולא צריכי לשבושי גירסא כרש"י

ריבה למקום א' כו' הא דפרישו רבנן דתוס' והרא"ש דתלינן למקום שמיעט בגאיות והרים ומותח החוט באלכסון לא אמרי אלא אם שני המקומות צריכין לו למדוד כגון בשני הקרנות דאצרכוה למדוד בכל קרן א"נ כנגד רוחות העיר ובקרן וכדאמר משמי' דהראב"ד אהא דתניא וחוזר למדתו דצריך למדוד בכל רוח ובקרן אבל שני המקומות ברוח א' או בקרן א' שומעין למקום שריבה שמדד במקו' המישור ומותח חוט כנגדו ודיו ואע"ג דאיכא בהאי דוכתא עוד דוכתא דהרים וגאיות לית לן בה אטו כל פסיעה ופסיעה ימוד ותו התניא מודד המישור ומניח ההר. והרמב"ם פירשה ריבה למקום א' ממה שהיינו מוחזקין באותו תחום או מיעט וכו' שומעין אף למקום שריבה וכו':

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה