אור ברסלב
גאולת עולם על הגדה של פסח מגיד › עשר המכות

גאולת עולם על הגדה של פסח· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

מגיד · עשר המכות

ארמי אבד אבי

פסקה ה

אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצריים במצרים. פירוש על המצריים לאפוקי ישראל דאמרו רז"ל דכמו רגע היו טועמים ישראל המכה ומסתלקת מהם והיינו דתנן עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים עשר מכות הביא הקב"ה על המצריים ופי' רבינו עובדי' ז"ל נעשו לאבותינו במצרים שניצולו מהמכות, ולפי האמור א"ש דכבר טעמו טעמן ונימוקן וניצולו מהם וכבר הארכתי בזה בעניותי בקונט' חסדי אבות על משנה זו ע"ש, ומלבד הטעם הפשוט כי האלהים עשה שידעו כמה וכמה לוקים המצריים צער בנגע עוד אפשר לתת טעם לפי מ"ש הרב החסיד המופלא מהר"ם ן' מכיר ז"ל בסדר היום דעשר מכות הם כנגד עשרת הדברות וכמו שנביא דבריו בקצור בסמוך בס"ד, לכן ישראל שיצאו ממצרים לקבל התורה ועשר' הדברו' ידעו עונש העובר על עשרת הדברות והמקיימם ניצול מהמכות אשכולות מרורות האלו לכן כרגע טעמום וניצולו.

פסקה ז

דם. אפשר כי הם המצריים בוטחים במזל טלה וסברו כי הוא יכה לישראל בדם גימטריא טלה לכן לקו בראשונה בדם גימטריא טלה וכבר נכתב באורך בזרוע ימין בס"ד. והרב סדר היום כתב שמכה זו כנגד דיבור אנכי שהיאור אלוה של מצרים ולקה ונבאש סר"ח העודף כי כל אלהי העמים אלילים וכנגד זה ציוה לישראל דיבור אנכי ה' אלהיך עכ"ד וז"ש אשר הוצאתיך מארץ מצרים שעשיתי שפטים באלהיהם להודיעכם כי אין בהם ממש וה' הוא האלהים אין עוד, ואפשר דהפיכת היאור לדם רמז להם כי היו כפויי טובה עם יוסף הצדיק שהרבה להטיב עם כלם ולהחיותם והם גזרו על ישראל והרגו מהם בבנין מהם בשחיטת התנוקות כמשז"ל מלבד האכזריות הגדול בשעבוד לכן המים שהם חיות האדם נהפכו לדם מדה כנגד מדה וזה רמז הפ' ויהי הדם בכל ארץ מצרים הדם אותיות מדה כי המכות היו מדה כנגד מדה, ואפשר דרמז זה ביאור כי הוא רמז ליוסף הצדיק כמ"ש בזוה"ק ח"א דף קצ"ג ע"ב והנה עומד על היאור חלמא דיוסף הוה בגין דכל נהר דיוסף הצדיק איהו וכו' דכתיב וכו' כנהר שלום, ולזה הפך מי היאור לדם כשם שהם שכחו מעשה יוסף וגמלו לו רעה, ובהגהת הזהר הנדפס מחדש כתוב משם הרמ"ז ז"ל דמילוי נהר גי' שלום וכו' ושם כתוב הגהתי ומ"ש שם בשם הרב ש"ך דחילוף ה' בח' וכו' נמשכתי אחר מ"ש הרב שבח פסח נר"ו אבל בש"ך אין כתוב כן כמ"ש בכסא דוד דרוש י"א דף מ"ז ע"א ע"ש ודוק.

פסקה ח

צפרדע. גי' מדת שם רמז כי כל מכה ומכה מדה כנגד מדה כמו שביארו רז"ל במדרשים וכמו שכתבנו בסמוך והרב סדר היום כתב כי מן המים הפשוטים עשה מהם מורכב להשחית אותם ואשר קוו מן היאור אשר בטחו עליו לעשות ענבים ויעש באושי' והעלה להם משחיתים להשחיתם וכנגד זה ציוה לישראל לא יהי' לך אלהים אחרים לא תשתחוה להם שאין בהם תועלת לא ירעו מצד עצמן וגם הטב אין אותם עכ"ד ויומתק לדבריו ז"ל כי בצפרדעים כתו' למען תדע כי אין כה' אלהינו וצריך למסור עצמו על קדושת השם ק"ו מצפרדעים כמו שעשו ק"ו חנניה מישאל ועזריה.

פסקה ט

כנים. אפשר כי כנים גימטריא ק"ך רמז לק"ך צירופי אלהים וכן אמרו אצבע אלהים היא והרב סדר היום כתב כי היא בריה פחוחת מכעדשה להראות כח שמו הגדול וכנגד זה ציוה לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא שצריך לנהוג כבוד גדול ועצום בשמו הגדול מכל צד שיהיה עד כאן דבריו, כי אפי' בברי' פחותה הרעיש הארץ וחרטומיה ודעת' יסכל ואיך ח"ו ישבע לשקר בשמו וסי' לדבר כי כנים קרי ביה כנים ע"ד כנים אנחנו אמיתיי' שלא לישבע לשקר.

פסקה י

ערוב. אפשר שנתחייבו שריפה כי החיות ארס"ם לשמה, וכן ערוב אותיות בוער. והרב סדר היום כתב מדה כנגד מדה שהם מערבין קדש בחול טוב ורע טמא וטהור כך הביא אליהם ערבוביא של מיני משחיתים להשחיתם, וישראל קדושים מבדילין בין קדש לחול ובין טמא לטהור ציוה עליהם זכור את יום השבת לקדשו להבדיל בין קדש לחול עכ"ד ותקן שלמה הע"ה ערובין לעשות מחול קדש והמצריים היו מערבין קודש בחול ומחללי' הקדש לעשותו חול.

פסקה יא

דבר. כתב הרב סדר היום שהיא מיתה חטופ' ומשתלח' בעולם לאבד הרשעים ולקצר ימיהם ונכרתים והרשעים מתיסרים בה הרבה וכנגדה ציוה לישראל כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך עכ"ד וכונתו מבוארת דהיה דבר במקנה הצאן וכו' או להעיר כי כמו רגע יכול להכריתך וכמש"ה כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר, וכבוד אב ואם סגולה לאריכות ימים וינצל מן הדבר.

פסקה יב

שחן. אפשר אותיו' נחש כי פרעה נח"ש ינח"ש כמ"ש הרב ש"ך וכן כתיב פרעה חפרע גימטרי' נח"ש כמ"ש באורך במקומו וכתב הרב סדר היום כי המוכה בזה נחבא אל הבית ואינו יכול לעמוד לפני בני אדם כדכתיב ולא יכלו החרטומים לעמוד והיא כנגד לא תרצח שהרוצח אינו נראה לבני אדם וחייב גלות.

פסקה יג

ברד. כתב הרב סדר היום כי היא שני הפכים בנושא אחד אש ומים כמ"ש אש מתלקחת בתוך הברד והקב"ה עשה שלום ביניהם להנקם מהרשעים וכנגדה לא תנאף וניאוף באשת איש או ב' מינים מזדווגים זה לזה ומדה כנגד מדה לשלוח ב' מינים ליסר אותם עד כאן דבריו ז"ל ואפשר לרמוז דיוסף בכור שורו ומצרים חמורים ועל כן גבר הקטרוג ונמסרו ישראל לחמורים כמ"ש בזהר והאריך בזה הרב פני שלמה סוף דף י"ג ולזה שלח שני מינים ב' הפכים ועשו שור להנקם מהם שהם חמורים ונתחברו לשור להרע ודוק כי קצרתי.

פסקה יד

ארבה. גימטריא זרא שהי' למצרים לזרא גם גימטריא זר עם הכולל כלומר ילקו זרים על עונם וחטאתם כי כבדה מאד והרב סדר היום כתב כי הארב' גוזלות וחומסות כנגד זה ציוה הוא יתברך לעמו צאן מרעיתו לא תגנוב ועונש עבירה זו למדוד לעושה רשעה מדה כנגד מדה עד כאן דבריו ז"ל. ואתי שפיר לפ"ז מה שארז"ל שהיו כוש ומצרים גוזלים זה את זה מתחום שלהם ואזלי אתיגר"י ועל ידי הארבה נתברר תחום כל אחד ואחד ועשו שלום כי על ידי מכת הארבה נתברר תחום מצרים.

פסקה טו

חשך. אפשר שהוא אותיות שכח אשר לא ידעו את יוסף כמה טובות עשה להם וגמלוהו רעה כי צוררים הם לזרעו וזרע ישראל גם שכחו כי כבר נתכפר גזרת העבדות באשר לעבד נמכר יוסף ועל זה נאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי כמו שהארכנו בזה וסבבהו בכחש אותיות חשך ולכן רשעים בחשך ידמו, וכתב הרב סדר היום כי הלכו חשכים ואין רואה ואין יודע וכנגדה ציוה לא תענה ברעך עד שקר שראה וידע אמיתות הענין ומעיד שקר עכ"ד.

פסקה טז

בכורות. אפשר בהקדים מה שאמר הכתוב כה אמר ה' בני בכורי ישראל ופירש רש"י כאן חתם על הבכורה וכתבו משם ספר לב אריה שפירש במ"ש במדרש אין בית אשר אין שם מת עשרה רווקים שבאו על מצרית אחת כלם בכורות א"כ מוכח שהקב"ה מבחין בין טפה של בכור ובין טפה שאינה של בכור ומוכח דאזלי' בתר יצירה ולא בתר פטר רחם ומשו"ה לקו כלם שהיו כלם בכורות, ולפ"ז גם יעקב בכור דאזלינן בתר יצירה ולכן כאן חתם על הבכורה זהו תורף דבריו ז"ל, ומעתה נתגלו לנו כמה טעמים למכת בכורות, אחד להודיעם כי הוא יתברך בוחן לב חוקר כליות וידע כל מחשבתם להרע לישראל דוקא ולא לקיים גזרתו יתברך ולכן ילקו במכות נמרצות, שנית כי הם הבן הבכור נחמד ויקיר וכפ"ז יעלה לחשבון קושי השעבוד ונגרע משני עבדותם וכבר נשלמו הת' שנה וכמו שכתבנו כמה זמני, ג' דדין הוא שגם הברכות יצחק אע"ה על ראש ישראל יחולו כי הוא הבכור, ובכור אותיות ברוך, וכתב הרב סדר היום שלקח מחמד עיניהם וכנגד זה ציוה לא תחמוד וגם שהחמדה היא בלב ואין בה הוכחה, והיא גלויה אצלו יתברך המבחין בין טפה של בכור והוא ציוה לא תחמוד ועוד האריך ע"ש באורך.

פסקה יז

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצך עדש באחב. אפשר כי דצ"ך עד"ש באח"ב גימטריא את"ק, רמז לאותיות התורה שהם גימטריא אלף ת"ק כמו שכתב רבינו אפרים ז"ל והבאתיו בספרי הקטן פני דוד פרשת חקת ע"ש באורך, ויכון מאד לפי מה שכתבנו מיסוד תורת משה מהר"ם ן' מכיר ז"ל הרב סדר היום שהעשר מכות הם כנגד עשרת הדברות, לכן בא ר' יהודה ואשכח סימא סימנא מילתא כי הם כמספר אותיות התורה שעתידין ישראל לקבל וכלל המכות כמו הפרט שהם כל מכה נגד דיבור אחד מעשרת הדברות והן בכלל מה שבפרט כנגד אותיות התורה כי בזכותה היתה יצ"מ כמש"ה וזה לך האות וכו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. ואפשר עוד לרמוז כי דצ"ך עד"ש באח"ב גי' ראש שבאו מכות מפני שפרע' היה הרע של קין והיה מתגאה שהוא ראש כי הוא הבכור ולכך לקה עשר מכות כמש"ל וזה רמז ר' יהודה.

פסקה יח

כמה לקו באצבע עשר מכות. שם רמז אשר כתבנו כי אצבע גימטריא קין עם ג' אותיות ולהיותו מתגאה באות יוד שנתן לו הקב"ה נהפך עליו ללקות עשר מכות, ולכן אף דלדעת ר' אליעזר ור' עקיבא לקו במצרים מ' או ו' לא פירט אלא עשר מכות כמנין יו"ד שהיה מתגאה בה כמ"ש הרב מהר"ש הלוי ן' אלקבץ זלה"ה, ואפשר לתת טעם לר"א ור' עקיבא דחד סבר דכל מכה היתה ד' מכות וחד סבר ה' מכות דעשר מכות הם כנגד עשרה נשיכות שנשכו קין להבל ור' אליעזר סבר שכל מכה ד' מכות על שהרגו ולקח צאנו וב' תאומות נשיו ועל ד' ל"ו ישיבנו ד' מכות כלולות בא' על הריגתו וצאנו וב' נשיו הם ד' פשעים, ור' עקיבא סבר הני ד' ודם זרעיותיו הם ה' ולכן בכל מכה ה' מכות, ולהיות שעיקר קנאת קין על התאומה יתירה לכך לקו במצרים ערות הארץ, א"נ אפשר דר"א סבר דכל מכה ד' מכות על שגזל תאומה יתרה של הבל כמו שדן דוד הע"ה ואת הכבשה ישלם ארבעתים ור"ע סבר דהוא על דרך דוד הע"ה שדן ד' לבר מגופי' שאמר חי ה' כי בן מות וכן איפרעו מגופיה וכמ"ש הרב עיון יעקב פ"ב דיומא, ומ"ש שם מהרש"א בח"א דישלם ה' קאי על דין דהע"ה על נדון זה ודוק כי קצרתי.

תוכן העניינים

גאולת עולם על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה