אור ברסלב
גאולת עולם על הגדה של פסח הלל › מסיימים את ההלל

גאולת עולם על הגדה של פסח· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

הלל · מסיימים את ההלל

הלל

פסקה ב

לא לנו ה' לא לנו. אפשר לרמוז ונבין הכפל כי רשעים מהפכים מדת רחמים למדה"ד כמ"ש רבי' האר"י זצ"ל ע"פ זכור ה' מה שם מ"ה רחמים היה לנו גימט' אלהים עכ"ד, וז"ש לא לנו ה' מסדר צלותא שמדת רחמים לא תתהפך למדת הדין וז"ש לא לנו ה' כלומר ה' מדת רחמים לא יהיה לנו גימטרי' אלהים, ולא זו אלא גם מדה"ד לא לנו לא יהיה מדה"ד כי לנו גימט' אלהים, כי לשמך תן כבוד אפ' לשמך מ' ת"ן גימטרי' אהי' בג' מילויים קס"א קמ"ג קנ"א בהסיר ד' אותיות שרשיות והכולל גי' תן כבוד גי' לב בסוד מוחין דאוא"י על חסדך המשכת החסדי' ועל אמיתך ת"ת וא"ש ההי"ב.

פסקה ג

חנון ה' וצדיק ואלהינו מרחם שומר פתאים ה' דלותי ולי יהושיע. אפשר במ"ש המפרשים ז"ל דאמרו רז"ל כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו בני מעוהי אלא מאריך אפיה וגכי דילי'. נמצא דהוא מרחם אבל לא לוותר אלא מאריך אפיה וזהו שמרחם להאריך זמן אולי ישוב או עתיד לעשות מצוה או דנפיק מיניה זרעא מעליא גם בגמרא אמרו פ' הערל דלא מהלינן ביומא דשותא וכו' והאידנא דשו בי' רבים ושומר פתאים ה', גם בא"ה סי' ט' הדין הוא דאשה שמתו לה שני אנשים לא תנשא לשלישי וכתב הרב תרומת הדשן סי' רי"א דדשו בי' רבים ושומר פתאים ה'. וז"ש חנון ה' כי חונן ומרחם אבל לא תימא דמוותר רק צדיק דינו אלא דמאריך אולי ישוב או דנפיק זרעא מעליא וגם במדה"ד רחום בדין וז"ש ואלהינו מרחם, ועוד שומר פתאים ה' הגם כי דלותי מן התורה כגון שע"פ התורה לא מהלינן ביומא דשותא וגם למ"ד קטלנית לא תנשא ונמצא כי דלותי לפום דינא וכיוצא בזה עכ"ז שומר פתאים ה' מדת רחמים ולי יהושיע.

א"נ במ"ש הרא"ש פ"ק דראש השנה אני ה' קודם שיחטא שגלוי לפניו שיחטא וכתבנו בעניותנו בפ"ע שאינו מסתכל במה שעתיד לחטוא אלא באשר הוא שם ולטובה מסתכל וז"ש חנון ה' וצדיק קודם שיחטא דאינו מסתכל רק באשר הוא שם ואלהינו מרחם אחר שיחטא שרואה המצות שעתיד לעשות.
ואפשר לפרש דלותי ולי יהושיע במה שהאריך הרב פרשת דרכי' דרוש י"ב ותורף דבריו הנצרך לעניננו בקיצור נמרץ דאמרו רז"ל כי בברחו מפני אבשלום הי' מתכפר בשעירה כהדיוט וכשחזר למלכות הו"ל כמלך מחדש וגדולה מכפרת ונתכפר חטאו ע"ש באורך וברחב נפלאות מתורתו, וז"ש שומר פתאים ה' כמוני ששאלתי שתנסה אותי והוה מאי דהוה ואחרי כן דלותי כשברחתי מפני אבשלום לתת השעיר"ה לפני המזבח כהדיוט ועי"ז ולי יהושיע דכשחזרתי למלכותי גדולה מכפרת ונתכפר לי חטאי שובי נפשי למנוחיכי למלכות כי ה' גמל עליכי שיבא בלבול זה מאבשלום לטובה כי כשאחזור גדולה מכפרת.
ופירש בס' ארץ החיים דלותי ולי יהושיע במה שעשיתי עצמי כעני ודל אני נחשב כעני ובזה יש לי תירוץ להורות תשובת יחיד ואמר כי במדת הענוה הקב"ה מוחל כל העונות ובזה שובי נפשי למנוחיכי כי חלצת נפשי ממות לפעמים נגזר מיתה על החוטא ובמדת הענוה נתבטל ואם נגזר שימותו בניו את עיני מדמעה על מיתת בנים ואם גלות את רגלי מדחי עכ"ד.
ולפי דרכו אפשר במה שפירשנו בעניותנו ויקרא משה להושע בן נון יהושע ותרגם יונתן וכד חמא משה ענותנותי' וכו' וראשונים שאלו מה ענין ענוה לכאן ופירשנו לפי קצורנו במ"ש רבינו האר"י ז"ל דהגאה פוגם בשם י"ה א"כ דין הוא שהעניו נשפע משם י"ה גם על ידי הענוה נמחלים כל עונותיו לזה מצא מקום משה רבינו ע"ה להתפלל על יהושע בשם י"ה יה יושיעך מעצת מרגלים וא"ש מ"ש בתרגום וכד חזא משה ענותנותיה דיהושע דבענוה נשפע משם יה ואם נמחלים עונותיו דין הוא שלא יחטא ויקרא משה להושע יהושע ונתן שם יה בראש שמו להושיעו, ובזה אפש' לפי מש"ל משם התנחומ' פ' כי יעקב בחר לו יה שם רמז דמה שרצה הקב"ה בישראל הוא על הענוה לבד וזהו כי יעקב בחר לו יה דשם זה נשפע על העניו ועל זה דוקא ישראל לסגולתו וכמ"ש בתנחומא כי לזה בחר ה' בישראל שהם ענוים, עוד נקדים מ"ש הרב זרע ברך ח"ג דמי שהוא עניו אינו בא לגלגול, והטעם נראה פשוט דכיון דהעניו נמחלים לו כל עונותיו א"צ גלגול לתקן חטאתיו כי בעודו בחיים נתכפרו לו, ובעבור הענוה אפשר שיזכה לקיים מ"ע החסרים לו וז"ש דלותי דשואי אנפשאי כעני, ולי יהושיע י"ה בראש דשם י"ה מגן בעדי בעבור הענו', ומטעם זה שובי נפשי למנוחייכי בג"ע שלא תצטרכי לבא בגלגול כי ה' גמל עלייכי בשכר הענוה, והטעם שהעניו לא יבא בגלגול כי חלצת נפשי מכל הגזרות כמו שפירש הרב הנזכר דע"י הענוה נמחלים העונות ולזה לא יש גלגול, אתהלך לפני ה' בארצות החיים בג"ע, ואמר אתהלך יובן במ"ש המפרשי' דהמלאכים נקראים עומדים, ואם הצדיקי' מזכים הרבים או מניחים תלמידים ובנים טובים כל מצוה שעושים החיים מסיבתו יש להם חלק וגם בג"ע מרויחים ונקראים הולכים, וכזה פירש הגאון מהר"ר יחזקאל ז"ל מש"ה ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה כמ"ש במקום אחר, ודהע"ה זיכה הרבים ותקן ס' תהלים והניח בנים ותלמידים טובים לז"א אתהל"ך לפני ה' כי כל מצוה ולימוד שעושים בני ותלמידי יש לי חלק.

פסקה ו

דחה דחיתני לנפול וה' עזרני עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. אפשר דכלפי דומה ידבר אשר קטרג על דהע"ה והקב"ה הצילו דנתן גט ולא שמש בה אוריה לעלמין כמ"ש בהקדמת הזוהר הקדוש. וגברו רחמיו אשר הי' הנסיון בבת זוגו בת שבע דמזה נמשך דאוריה לא שימש בה דאם הי' הנסיון באשת איש גמורה ואינה שלו הי' צרה גדולה וזה אפשר כונת הפ' לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי וחוץ מהפשט רצה לרמוז שהי' הנסיון בבת שבע בת זוגו וז"ש עזרתה לי מלשון אעשה לו עזר כלומר לולי ה' עשה דבת שבע היא אשתי בת זוגי וזהו עזרתה לי דמזה נמשך שהיא ערוכה בכל ושמורה לי ולא שמש וכו' כמעט וכו', וז"ש דחה דחיתני ונקדים מ"ש הרב פני יהושע בהקדמה על לשון הזוהר, והעיר דענין הגט בפהרסי' ובודאי דדומה ידע ואיך דיבר שקר לפני ה' דדוד קלקל ברית בערוה ותו להבין מה שאמר אי הכי הו"ל לאורוכי תלת ירחי מאי אי הכי. ופי' הרב ז"ל במ"ש רש"י דלא הגיעה לעונת הפעוטות אינה מתגרשת אפי' ע"י אביה בגיטין דף ס"ד וק' מבת שבע קטנה ואיך נתגרשה. ותירץ דכיון דהיו מולידים בני ו' שנים גם שני הגדלות פחותים וכו' והוי גט. אך דומה סבר דאין לחלק ואינו גט ומשום הכי אמר דוד דקלקל וכו' אבל על ההבחנה לא קטרג דקטנה אינה מתעברת ולא יש איסור הבחנה בקטנה אך אינו גט, וכשהשיב ה' דכבר נתגרשה א"כ צריך לחלק בשנות הגדלות דמשתנים א"כ ק' הבחנה וז"ש אי הכי הו"ל לאורוכי דבלא זה הייתי אומר שקטנה היא וליכא הבחנה דאינה מתעברת זהו תורף דבריו ז"ל, וז"ש דחה דחיתני שתי דחיות א' בטענת שאינו גט שהיא קטנה וכי אמר ה' שהגט גט דכיון דנתנו לה גט חכם או חכמים הלכה כמותם דהתורה נמסרה לחכמים ולא בשמים היא לומר דאינו גט, ואח"כ דחיתני דהו"ל לאורוכי ג' ירחי השתא דהורו החכמים דבת קבולי גיטא היא וזהו דחה דחיתני דטען וחזר וטען ממ"נ, והשיבו ה' דאוריה לא שמש בה מפני שהיא אשתו של דוד ולכן לא אסתייעא לי' לנהוג בה אישות, וז"ש וה' עזרני כבר גזר שזו עזרתי אשתי היא ולכך לא נתנו לשמש, עזי כלומר תורתי שהתורה נתנה לנו ולא בשמים היא שיאמר דומה שאינו גט, וזהו עזי מסיבה שהתורה שלי, וגם מה שאני קם בחצות ומשורר וז"ש וזמרת יה שזו עמוד גדול לעבודה והכל תלוי בזה כמ"ש בזהר הקדוש ודהע"ה בזה תקן הנצח והירך שנפגם והוא תקון גדול לו' וזהו וזמרת יה וגם שהי' עניו ושם יה בעזרו כמש"ל ויהי לי לישועה הן הנה היו סיבה להצילני בזהר ח"א דף קע"ח דרש דחה דחיתני על סט"א ע"ש וממנו נקח לדרכנו בס"ד. [וידוע מ"ש בספר הקדש קנה בפי' לא בשמים היא שבחינת שמים לא הסכים והבאתי אמרי קדוש בס' הקטן פתח עינים שם פ' הזהב ולפי דבריו צ"ל דרבי אליעזר אמר מן השמים יוכיחו מבחינת שמים ובא בת קול ואז אמר ר' יהושע על הבת קול לא בשמים היא ואינו בחינת שמים והיל"ל הבת קול כי בשמים מסכימים לדברי רבי אליעזר. ובפרט שהוא עצמו העמק שאלה מן השמים. נמשך לזה אפשר לרמוז לולי ה' שהוא בחינת שמים עזרתה לי שהוא הסכים בזה כמעט וכו'. והכא כתיב וה' עזרני ר"ל הוא ובית דינו.
ומ"ש בפנים משם הרב פני יהושע בענין זה עמדתי זה שנים והבאתי ראיה לסברת הרמב"ם דקטנה יש לה רצון ליאסר. וישבתי לדעת הראב"ד וכתוב בספר הקטן חיים שאל סימן פ"ה קצת ממה שכתבתי בזה].

תוכן העניינים

גאולת עולם על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה