אור ברסלב
בשמים ראש סימן נא

בשמים ראש· רבי שאול הלוי איש הורוויץ

סימן נא

סימן נ

ועוד דבר א' לי להציג מה שאמרתי על דרך החידוד בביאור עוד דברי התוס' דב"מ הנ"ל שכ' לתרץ דנפ"מ לרבא דאי יש שליחות חלין הקידושין ואי אין שליחות אין חלין הקידושין והוא דבאמת גם דברי התוס' בתחלת הדיבור שם שכ' על הא דכהן שאמר לישראל צא וקדש לי אשה גרושה והקשו בתוס' אפי' אמר לכהן נמי ותירצו דכהן מקרי בר חיובא הואיל ואם מקדשה לעצמו חייב אבל ישראל לא מקרי בר חיובא ודברי התוס' תמהו עליהם גם בנוב"י שם שכ' דכהן מקרי בר חיובא לפי שאם מקדשה לעצמו חייב הרי כיון דהשתא לדידי' ליכא איסורא ול"ש דברי הרב וכו' מה ענין דכתבו כיון דאי מקדשה לעצמו חייב לענין דמש"ה יהי' מקרי בר חיובא דמ"ש איהו מישראל לענין זה דבר חיובא כיון דל"ש דברי הרב וכו' אצלו כעת ועיין בדבריהם ולפעד"נ דהנה בתחלה רציתי לישב לכאורה קושית התוס' מה שמקשים דאפי' אמר לכהן נמי עפ"מ שנודע מה שכ' בעל הנוב"י מ"ת ס"ע שהקשה דהמקדש אשה ע"י שליח להולכה היכי מהני הקידושין והא הוי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים שהרי שוב אין אדם אחר רשאי לזכות באשה זו לקדשה לנפשו דנעשית א"א ותירץ דמטעם מגו דזכי לנפשי' וכו' הוא דמהני הקידושין ולכן כ' דכשהאשה ערוה אצל השליח י"ל דאין יכול לקדש האשה זו ע"י השליח ושם בנוב"י מ"ת נראה דקאי הכי לדינא וע"ד ומעתה לפ"ז מיושב שפיר קושית התוס' דכשמקדש הכהן להגרושה ע"י שליח כהן לא מהני הקידושין דהוי לי' תופס לבע"ח וכו' דל"ש מגו דזכי לנפשי' אצלו משא"כ בשליח ישראל שפיר שייך מגו דזכי לנפשי' וכו' אכן שוב נתישבתי דיש לכוין גם הדברים בדברי התוס' בתירוצם והיינו לפ"ד הפנ"י בש"ס כתובות דף פ"ד שכ' דלדעת התוס' והפוסקים דפליגי על רש"י וס"ל דגם בשליח שייך תופס לבע"ח וכו' ונ' דאף דשליח של אדם כמותו וה"ל כזוכה בעצמו דמהני בכ"מ וכ' דה"ט דהוי שליח התופס לזה במקום שחב לאחרים שליח לדבר עבירה וע"ש ומעתה י"ל דהן המה דברי התוס' דב"מ בתירוצם שתירצו דכהן מקרי בר חיובא והיינו כיון דל"ש גבי כהן אצל הגרושה מגו דזכי לנפשי' הלכך ה"ל תופס לבע"ח כשמקדשה לחבירו ואין שליח לד"ע דהוי בר חיובא שפיר לענין תופס לבע"ח כדברי הפנ"י משא"כ גבי ישראל דשייך בי' מגו דזכי לנפשו' לא מקרי בר תיובא ול"ה תופס לבע"ח ומעתה י"ל נמי בביאור דברי התוס' שכתבו דנפ"מ אי יש שליחות חלין הקידושין ואי אין שליחות לא חלו הקודושין רוצה לומר דאי אין שליחות כגון ללישנא דבר חיובא כשהשליח כהן לא חלו הקידושין משום דהוי השליח הכהן תופס לבע"ת דלא קני תבירו משא"כ למ"ד או בעי עביד דמטעם אי בעי עביד לחודא הוי מהני השליחות והוי מהני הקדושין אפי' כשהשליח כהן והוא להופך שיטתינו לעיל דהשתא ללישנא דאי בעי עביד ס"ל להתוס' דל"ש לבטל השליחות כי אם ללישנא דבר חיובא מטעם דל"ש מגו דזכי לנפשי' מצד איסור תופס לבע"ח הוא דל"מ הקידושין דאין שליח לד"ע והרי השליחות בטיל משא"כ ללישנא דאי בעי עביד הוי מהני הקידושין ולפ"ז בודאי שאין מקום להוכיח מדברי התוס' הנ"ל לענין שליחת הגט בע"כ לבעל השליחות דהרי התם ל"ה השליח בר חיובא ול"ש תופס לבע"ח וכו' וא"כ לפ"מ שביארנו הוכחנו דאין בידינו בשום ענין לבטל גט זה בע"כ הנשלח ע"י השליח וכדברי זקני הגאון הנ"ל:

תוכן העניינים

בשמים ראש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה