אור ברסלב
בשמים ראש סימן מה

בשמים ראש· רבי שאול הלוי איש הורוויץ

סימן מה

סימן מד

וגם הנה לפי דרכינו זה הראשון שכתבנו בישוב דברי הרמב"ם וקושית התוס' הנ"ל מצאנו ידינו לישב נועם קושית הפנ"י בסוגיא דכבתה זקוק לה בשבת דף כ"א דאיתא התם אמר ר"ה פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בשבת בין בחול וכו' ע"ש בכל הסוגיא והקשה הפנ"י דבכלל השמנים האלו דאין מדליקין הוי נמי שמן שריפה והשתא קשה בשלמא בשבת שפיר אין מדליקין בשמן שריפה משום טעמא דשמא יטה מדליקין בהש"ס משא"כ בחנוכה בחול אמאי ס"ל לר"ה דאין מדליקין בשמן שריפה ואמרתי דהנה ראיתי כתוב בספר ישועות יעקב לא"ח סימן תרע"ג ע"ד השער אפרים שכתב בתשובה דהיכא דבעי שריפה לא יצא ידי נר חנוכה דכיון דבעי שיעור וזה עומד לשריפה כתותי מכתת שיעורי' והקשה הש"א מההוא דשמן שריפה וכתב ע"ז הישועות יעקב בזה"ל אמנם אחר העיון דברי זקני הגאון אינן נכונים כיון דעיקר דבעי שיעור לנר חנוכה היינו שידליק זמן כזה א"כ מה בכך דעומד לשריפה כיון שיש בו כשיעור שדולק זמן כזה סגי ואינו דומה לש"ד דבעי שיעור ואני תמה על הגאון שדמה ענינים נפרדים עכ"ל ובכדי שלא להשוות דברי הש"א לטועים בדבר הפשוט לכל ח"ו נלפע"ד ביאור דבריו ע"פ דברי הר"ן בשבת שם בטעמא דנר חנוכה דבעינן דומיא דמנורה ובש"ג הובא במג"א סימן תרע"ב סק"ג למד גם השיעור לנ"ח לשמן חצי שעה ממה דאמרינן חצי לוג שמן להמנורה ע"ש ומעתה דמלבד הזמן שצריך להדליק לפרסם הנס הנה צריך השיעור להיות במנורה על סמך דומיא דמנורה וכיון דבא גם לסמך מצוה של המנורה שיעורו ע"ז שייך שפיר לומר כתותי מכתת שיעורו וליכא במנורה השיעור שלנגד חצי הלוג של המנורה וכי"ב מצינו בתוס' שכתבו בר"פ לולב הגזול ד"ה משום דאע"ג דטעמא דבעי שיעור באתרוג משום דלא גמר פירא מ"מ כיון דבעינן נמי דמינכר לקיחתה שפיר הוי כתותי מכת"ש וע"ש וא"כ ה"נ אע"ג דצריך רק להדליק הזמן והוא דולק מ"מ כיון דבעינן נמי שיהי' מינכר השיעור למצוה על סמך דומיא דמנורה שפיר שייך כתותי מכת"ש כן נלפע"ד ביאור דברי הש"א אלא לפי שנראה להש"א דאפי' למ"ד כבתה אז"ל דקי"ל כוותי' ג"כ שייך לומר כן לכן קשיא לי' דאמאי מדליקין בשמן שריפה לנ"ח דנימא כתותי מכת"ש כנ"ל. ואולם שלפע"ד נראה לומר דז"א רק למ"ד כבתה זקוק לה והיינו דס"ל דכיון דבעינן דומיא דמנורה לכן גם אי כז"ל דומיא דמנורה משא"כ למ"ד כאז"ל ס"ל דכל עיקר לא אתי רק לפרסומי ניסא ומעתה יתישב היטב קושית הפ"ג הנ"ל ולפי דרכינו למעלה דמש"ה בחנוכה בחול ס"ל לר"ה דאין מדליקין בשמן שריפה אף דל"ש הטעם דשמא יטה בחול דכיון דס"ל דכבתה זקוק לה הרי ס"ל דכתותי מכת"ש וכיון דכז"ל לכן פסול להדליק בי' ורק בשבת דהוצרך לטעמא דשמא יטה משום דבשבת כיון דאז א"א לשרפו בשבת ול"ש דמצותו בשריפה עכשיו בשעת מצותו של נ"ח וכיון דשמן שריפה מותר בהנאה שאינה של כילוי בכה"ג העלנו למעלה דל"ש כתותי מכת"ש ורק בחול דמצותו של השמן בשריפה גם עכשיו בשעת מצות הנ"ח דשרי לשרפו בחול ולכן שפיר איכא בי' משום כתותי מכת"ש משא"כ למ"ד כבתה אז"ל ס"ל דשרי להדליק בחול בהשמן שריפה דלית לדידי' הכא משום כתותי מכת"ש כנ"ל והשתא לפי דברינו אלה יהי' מיושב נכון גם קושית התוס' בשבת שם בד"ה ומותר שהקשו מנ"ל לרבא דסבר ר"ה דמותר להשתמש לאורה דלמא הא דאמר אין מדליקין בשבת משום דסבר כבתה זקוק לה ואינו יכול שוב להדליק בשבת ולפי האמור ל"ק ולא מידי משום דאי לאו דס"ל לר"ה דמותר להשתמש לאורה הוי קשה בשמן שריפה דהוי שמן טוב להדלקה בשבת אמאי לא דל"ש לחוש על השמן ההוא שיא יכבה וגם וכיון דבשבת ליכא משום טעמא דכתותי מכת"ש כנ"ל והוי קשה בשבת בשמן שריפה אמאי לא וע"כ דס"ל לר"ה דמותר להשתמש לאורה ואין מדליקין בשמן שריפה בשבת משום שמא יטה כנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

בשמים ראש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה