בשמים ראש· רבי שאול הלוי איש הורוויץ
סימן מ
אודות המשקה הנקרא בארש"ט שחמצו המשקה ההוא בשאור שלא הורמה ממנה חלתה והשאור נמוח בתוך המשקה ואינו ניכר ראיתי שהורה בעל הלבושי שרד להלכות חלה דרק אם אין ששים בהבארש"ט נגד השאור ההוא שנמוח בתוכו הוא דיכול להפריש עלי' חלה מן העיסה המחייבת עלי' ועל הבארש"ט אבל ביש ס' נגד השאור פסק דהבארש"ט אסו' ואין לו תקנה זולת בשהזדמנה עיסה שהורמה חלתה שנתחמצה בשאור שלא הורמה ויש גם ס' בהעיסה נגד השאור ההוא שלא הורמה ממנה חלה אז יכול להפריש מהעיסה הלזו ולפטור גם הבארש"ט ולעשות בידים עיסה כזו אסו' וע"ש מלתא בטעמא דאוסר הבארש"ט בדאיכא ס' נגד השאור משום כיון דאיכא ס' הרי כיון דמדאורייתא חשיב ביטול ורק דמדרבנן הוא דלא בטיל דחשוב השאור דבר המעמיד דאפי' באלף לא בטיל מדרבנן ולכן אף דחלה בזה"ז דרבנן מ"מ כיון דהתערובות השאור בהבארש"ט חשוב תרי דרבנן לא יכול להפריש עלי' מן העיסה של חיוב דהוי רק חד דרבנן על תרי דרבנן דה"ל מן החיוב על הפטור וע"ש שהאריך והוכיח מהש"ס וכן הביא מדברי הב"י בשם המ"כ בההוא דפשטיד"א דמשמע דאי לאו משום טכ"ע דאורייתא לא היה יכול להפריש על הבשר אע"ג דחלה בז"הז דרבנן משום דהוי חד דרבנן על תרי דרבנן וה"ל מן החיוב על הפטור ע"ש אכן ראיתי בסידור שחיבר הרב הגאון מופת הדור מליסא זל"הה שכתב דשפיר דמי להפריש מעיסה המחייבת דאע"ג דחד"ר על תרי דרבנן חשוב מן החיוב על הפטור מ"מ כיון שכל ענין כשיפריש מן החזוב דאורייתא על הדרבנן דאסו' הוא רק משום דחשוב החלה טבל מדאורייתא כיון שאין נתפס עליו שם החלה רק מדרבנן אבל מ"מ חלה הוי מדרבנן ונפטר המחויב מדרבנן שפיר כמש"כ התוס' להדיא ביבמות דף פ"ט גבי מן הנקוב על שאינו נקוב ומש"ה כתב דז"א רק כשיפריש החלה מהמחויב חד"ר על חד"ר משא"כ כשמפריש ממנה גם על עצמו לפטור את עצמו ואת התד"ר שפיר דמי וע"ש שכתב טעמים לדבר וכתב דההוא דש"ס מנחות דף ל"א דצוהו רק לקנות מן השוק המחויב נמי מדרבנן כמוהו לעשר עלי' ולא צוהו גם ליקח מהמחויב מה"ת ורק מקצת ממנה באופן שיפטר את עצמו ואת התערובות משום דשם מיירי שלא צוהו רק שיעור שצריך לפטור את החיוב וע"ש שהאריך בזה ולפענ"ד דוחק דכיון דמסתמא אילו הי' כאן עצה אחרת ליקח גם מהמחויב מדאורייתא ל"ה אמר לי' לך קח מן השוק דוקא לכן נלע"ד דבלא זה שכתב דהש"ס דמנחות איירי רק בשצוהו לקנות שיעור שצריך לפטור את התערובות לעשר רק עליו יש לומר דה"ט דלא מצי הש"ס מנחות הנ"ל מיירי בשיקח מהמחויב מדאורייתא לפטור את המחויב דאורייתא ואת התערובות המחויב מדרבנן הואיל דכשירום התרומה על תרויהו כחדא הרי כיון דלפ"ע שיחול שם התרומה על מה שיפריש מדרבנן היינו על אותו המקצת שתפס שם תרומה עלה מדרבנן היינו מה שיפריש בשביל התערובות וניהו נמי דעה שהורם בשביל המחויב דאורייתא לפ"ע חל שם תרומה עלה מדאוריתא מ"מ כיון דמתערב גם עמה התרומה מדרבנן שחל על מקצתה בשנתפס השם תרומה דרבנן על מקצתה מצד שהורם על התערובות המחויבת מדרבנן א"כ כיון דה"ל אותו המקצת שחל עלי תרומה דרבנן טבל מדאוריתא א"כ ניהו דנתבטל אותו המקצת הטבל דאוריתא ברוב התרומה דאורייתא דמדאורייתא ברובא בטיל מ"מ אסור לעשות כן לכתחלה דאין מבטלין איסור לכתחלה ולכן שפיר הוצרך רק לומר לו לך קח מן השוק מהמחויב ג"כ מדרבנן ואולם לענין החלה בז"הז דרבנן הרי לא מבעיא לדעת הרמב"ם ז"ל בפרק י"ג מה' תרומות הי"א דתרומת חוץ לארץ מותר לבטלה לכתחלה דפשיטא דשפיר מצי כאן להפריש מעיסה המחויב חד"ר על הבארש"ט המחויב תרי דרבנן ע"י שיפריש על עצמו ועל התערובות יחד ואי דתאמר שישאר על מקצת מהחלה תד"ר שנתפס עלה לפ"ע שהפריש על התערובות ויהי' על זה שם הטבל חד"ר הרי שפיר יבטל אותו הטבל המעט החד"ר בהרבה מהחלה חד"ר ואפי' לכתחלה ואף גם לדעת הש"ך ביו"ד סי' שכ"ג סק"ט דפסק דאין לבטל חלת חוץ לארץ לענין להאכילה לזרים לכתחלה מ"מ כאן כיון דעיקר החלה בז"הז לשריפה נתקנה כמבואר בסי' שכ"ב בהג"ה הרי לדעת הרא"ש בריש ביצה דהיכא דמקלי קלי איסורא בודאי מבטלין לכתחלה איסור דרבנן וא"כ הרי פשיטא דלכ"ע שרי לבטל להטבל בהחלה ואפי' לכתחלה דגם דטבל דשיל"מ מ"מ כיון דמקלי קלי איסורא גם דשיל"מ בטיל שפיר כמבואר בהש"ס ביצה שם וא"כ ה"ט דשפיר יכול להפריש מן העיסה המחויבת בחלה עלי' ועל הבארש"ט יחד כנ"ל:
ולבר מן דין נלע"ד להמציא תקנה נכוחה וישרה למוצאי דעת להפריש על הבארש"ט והיינו לפמש"כ הש"ך ביו"ד בסי' צ"ט סקכ"א דרק היכא דצריך ס' הוא דאמרינן דחוזר וניער כיון שמרגישין הטעם משא"כ במב"מ ביבש ביבש ל"ש ח"ונ ועש"ה ומעתה א"ש דרק התם במנחות דל"ש ח"ונ א"כ ליכא שום תקנה רק ע"י שיביא מן השוק מהמחויב ג"כ מדרבנן וירים עני' משא"כ במשקה הבארש"ט שפיר מצי לעשות עוד שאור שלא הורמ' ממנה חלה ולערבה יפה עד שנמוח בהבארש"ט באופן שיתעורר הנו"ט מחדש כיון דח"ונ ויכול אז להפריש מעיסה המחויבת על הבארש"ט דהוו שוים במעלות חד"ר על חד"ר שפיר כנ"ל: