בשמים ראש· רבי שאול הלוי איש הורוויץ
סימן לט
בדבר הם יוצאים ב' אנשים ששוכרים להם סופר לכתוב להם ס"ת אם יוצאים ידי מ"ע דעתה כתבו לכם את השירה הזאת או אם המצוה על כל אחד מישראל לבד לקיים כל אחד בפ"ע המ"ע זו דכתיבת ס"ת ואינו יוצא בשותפות עם אחרים והנה ראיתי מבוכה בזה בין האחרונים יחד זה אומר בכה וזה אומר בכה:
והנה בשו"ת ספר יהושע ליו"ד ס"ל ראיתי שהוכיח דאין יוצאין ידי מ"ע זו בשותפות עם אחרים מההוא דש"ס סנהדרין דף כ"א ע"ב דאיתא התם תנא ובלבד שלא יתנאה בשל אבותיו אמר רבה אע"פ שהניחו לו אבותיו לאדם ס"ת מצוה לכתוב משלו שנא' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת איתבי' אביי וכותב לו ס"ת לשמו שלא יתנאה בשל אחרים ולך אין הדיוט לא ומשני ל"צ לשתי תורות וכו' והקשה בספר יהושע דאי נימא דיוצאין בשל שותפות מאי מקשי דלמא הכי קאמר וכותב לו ס"ת לשמו לא יתנאה בשל אחרים היינו בזה שיהיה לו בשותפות עם אחרים ולא יתנאה בשל אחרים היינו בשאינו שלו לגמרי רק שיש לאחרים שותפות עמו וצריך לכתוב חדשה לו המלך אבל ההדיוט לא יתנאה רק בשל אבותיו אבל בשל אחרים שותפות עמו יוצא שפיר וע"כ ש"מ דאפי' הדיוט אינו יוצא בשל שותפות כמו המלך וע"ש:
ולפע"ד נראה לומר ולהוכיח דיוצאים בשל שותפות ידי מ"ע זו דכתבו דהנה איתא בש"ס כתובות דף ל"ח ע"ב בתוס' ד"ה לאבי הנערה. דמבואר התם דהיכא דהוי מן הסברא לפוטרה אזי אתי הנערה לחייבה משא"כ חי מן הסברה הוי מחייבה אזי אתי הנערה לפוטרה ע"ש וכיב"מ בכ"ד והנה איתא בש"ס פסחים דף כ"ז ע"א לענין ערלה לכם לרבות הנטיעה לרבים וכו' מ"ט דת"ק דכתיב ונטעתם ליחיד משמע לרבים לא משמע כתב רחמנא לכם לרבות הנטיעה לרבים וע"ש ברש"י שפי' ונטעתם ליחיד משמע דאין דרך הרבים לנטוע ולכל חד וחד קאמר ונטעתם ע"ש ומעתה אף אנו נאמר בנ"ד נמי כיון דבכתיבה נמי מן הסברא אי ל"ה כתיב לכם רק ועתה כתבו את השירה הזאת הרי כיון דאין דרך הרבים לכתוב הוי אמינא דליחיד נאמרה ולכל חד וחד קאמר רחמנא כתבו כמו דאמרינן גבי ונטעתם לכן כי כתב רחמנא לכם לרבויי שותפות ועיין נמי בש"ס חולין דף קל"ה ואולם גבי לולב דממעטינן מלכם דבעינן דוקא שיהי' כולו שלו ולא בשל שותפות כדאיתא בב"ב דף קל"ז ה"ט לפי דאילו הוי כתיב ולקחתם ביום הראשון פרי עץ הדר וכו' ול"ה כתיב לכם הוי אמרינן פרי עץ הדר וכו' מ"מ ואפילו בשל אחרים ושל שותפות נמי הוא יוצא לכן כי כתיב לכם למעוטי אתי דאין יוצא בשל אחרים ואפילו בשל שותפות דבעינן כולו שלכם כמו שפי' הרשב"ם בב"ב שם ומעתה לפ"ד אלה א"ש השתא דל"ק גם קושית הס' יהושע בההוא דש"ס סנהדרין משום דשפיר התיב אביי משום דע"כ דקרא דלכם דכתיב ועתה כתבו וכו' אתי לרבויי שותפות כנ"ל א"כ אלו נימא דהא ממלך הוי שמעינן דרק במלך בעינן שלא יתנאה בשל אחרים ואפילו בשל שותפות אבל בהדיוט בשותפות שרי א"כ קשה לכם לרבויי שותפות למה לי דממלך שמעינן זה וע"כ דאתי מלך לאורויי לן דלא יתנאה נמי בשל אבותיו והיינו דמכתבו לחודא ל"ה שמענא זה היכא דיש לו משל אבותיו אי בעי זה שהניחו לו אבותיו ס"ת לקיים מצות כתבו כלל כמבואר בהש"ס שם:
ובהיות רעיוני נו"נ בדין זה עלה ברוחי חדשות להביא דע"כ יהי' מוכח ומבואר באר היטב דיוצאים בס"ת של שותפות ידי מ"ע דכתבו והוא דקיי"ל דכששוכר אדם סופר בקבלנות לכתוב לי ס"ת ה"ז יוצא שפיר המ"ע כמבואר בהג"ה ביו"ד בסי' ר"ע והנה דעת הרבה פוסקים וכן בהג"ה באה"ע בסכ"ח סט"ו דאומן קונה בשבח כלי ועיין בקצה"ח בסש"ו דפי' דאומן יש לו שותפות עם בעל הכלי בשבח ע"ש ומעתה כיון דדברי הג"ה ביו"ד בסר"ע מדלא חלקו בין הקדים לו שכרו ללא הקדים לו שכרו וכתב בסתם דבשוכר סופר לכתוב לו ס"ת הוא יוצא ומיירי על הסתם אפילו בקבלן ושאינו משלם לו השכירות רק כדין שכירות דאינה משתלמת אלא לבסוף בכל גווני ששוכר לסופר לכתוב לו ס"ת הוא יוצא שפיר מצוה זו דכתבו ומעתה אי אמרת דאינו יוצא מ"ע זו בשותפות עם אחרים היכי יוצא ע"י סופר הקבלן והרי כיון דאומן קונה בשבח כלי הרי בשעת הכתיבה אית להסופר חלק בהס"ת ול"ה הכתובה כולה של הבעלים בשעת הכתיבה דמה שנותן לו האומן אח"כ הס"ת לבעלי' דהוי כחוזר ומוכרה לו השבח כמו שפי' רש"י בש"ס בב"מ דף קי"ב והוי שוב אח"כ הס"ת כולה שלו מ"מ זה הוי רק כקונה מן השוק דאינו יוצא בזה כמבואר שם ורק דבעינן שיהי' הכתיבה גופה שלו לחודא וע"כ ש"מ דגם בשל שותפות בשהי' הכתיבה בשותפות עם אחרים הוא יוצא שפיר כנ"ל והיא חדית בעיני ולא ראיתי כעת מכל בעלי המחברים אשר לפני מי שהעיר עוד בזה: