בשמים ראש· רבי שאול הלוי איש הורוויץ
סימן כט
נשאלתי מחכם וחריף אחד כ"ש מוה' טובי' חתן הרב וכו' אבד"ק בענדין במדינת פולין לבאר לו דברי הש"ס בכריתות דף י"ז דאיתא התם א"ר חייא אמר רב היה לפניו שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ואכל אחת מהן וא"י איזה מהן אכל חייב חתיכה ספק של שומן ספק של חלב ואכלה פטור א"ר זירא מ"ט דרב קסבר שתי חתיכות אפשר לברר איסורו חתיכה אחת אי אפשר לברר איסורו וקאמר מאי איכא בין טעמא דרבא לטעמא דר' זירא איכא בינייהו כזית ומחצה לרבא ליכא מצות ופטור לר' זירא אפשר לברר איסורו וע"ש בפי' רש"י שפי' על הא דשתי חתיכות אפשר לברר איסורו וז"ל דאשם תלוי אינו בא אלא להגין מן הייסורין עד שיוודע לו ויביא חטאת הלכך שתי חתיכות ואכל אחת ונשארה האחת אפשר שיבח לאח"ז בקי שיכיר אם זו הנותרת שומן ודאי חלב אכל ויביא חטאת אבל חתיכה אחת ואכלה אי אפשר לבררה עכ"ל רש"י ז"ל וקמתמה החכם הנ"ל דהרי גם בחדא חתיכה נמי אפשר לברר האיסור ע"י שיאכל כזית מאותה החתיכה והנשאר מהחתיכה שפיר אפשר לברר ע"י בקי שיכיר מה היא שאכל אם חלב או שומן ושפיר איכא נ"מ בין רבא לר' זירא לענין חתיכה אחת ונשאר מזו שאכל מעט דלרבא ליכא מצות ולר' זירא ה"ל אפשר לברר איסורו והנה לכאורה הקשה לשאול ומצוה לישב ולבאר דברי הש"ס דתמוהים טובא לפי' רש"י ז"ל:
ומהנראה בעיני בביאור דברי הש"ס באופן שיהי' מאורי אור יקרות וכבדות קלות זכות ובהירות והוא דהנה ראיתי בלח"מ בפ"ח מהל שגגות הלכה ב' שכתב בזה"ל וכזית ומחצה שאמרו בגמ' דלמ"ד אפשר לברר איסורו חייב הכי קאמר למ"ד טעמא דאיקבע איסורו דכיון דיש שם איסור איקבע איסורו מקרי עכ"ל הרי דביאר דלמ"ד אפשר לברר איסורו בעי רק שיהי' שם ודאי איסור עכ"פ ורק דסגי בחצי זית בחתיכה הנשארת והנה דבריו צריכין להבין בין דמי הכריחו לכך לפרש ולדייק הכי דלמה לא סגי לי' בזה דקאמר הש"ס דבעי ר' זירא אפשר לברר איסורו ומה בא הלח"מ להוסיף אך להמביט בעין פקוחה יהיו הדברים קלורין לעינים דהנה באמת ראיתי במהרי"ט ביו"ד ס"א וגם ראותי בספר כפות תמרים בסוף הספר בשם תשובת הכ"מ שכתב לדעת רבינו הרמב"ם דהא דספק תורה מדאורייתא לחומרא או לא מתלי תלי וקאי בחיוב אשם תלוי דכל דחייב עליה אשם תלוי הוא דהוי ספקו מדאורייתא לחומרא משא"כ היכא שאינו חייב עליה אשם תלוי ה"ז הספק אינו רק מדרבנן לחומרא ומעתה אף אנו נאמר בדעת ר' זירא דרק היכא דאיכא שם איסור ודאי בבירור באחת מהחתיכות ואפי' אם לא יהי' בהנשארת כזית נמי ס"ל דכיון דאתחזק איסורא ביניהו עכ"פ דאף אם אכל יתכן הח"ש ג"כ אסור מה"ת ולכן כיון דבכה"ג כשאכל דבר האסור כיון דספקו הוי מן התורה לחומרא כיון דאתחזק האיסור בבירור ביניהו ולכן מקרי שפיר אפשר לברר איסורו דהרי גם בשעה שאכל עבד איסורא לכן שוב כשיוודע אח"כ חטאתו אשר חטא באכילתו הכזית שחלב אכל ויחייב חטאת בכה"ג הוא דחייב מעיקרא קודם שנודע בבירור שחטא ודאי להביא אשם תלוי וכפי' רש"י ז"ל משא"כ בחתיכה אחת ספק חלב ספק שומן דכיון דלא אתחזק איסורא ס"ל לר' זירא דספקו שרי מה"ת דלא אסרה רחמנא ספק איסור זה דלא אתחזק איסורו וא"כ גם כשיוודע אח"כ שהי' חלב נמי לא יתחייב חטאת כיון דלא נודע לו אשר חטא דלאו חטא ה"ל החתיכה ספק חלב ספק שומן שאכל דבשעה שאכל ל"ה אסורה אליו החתיכה מה"ת ולכן שפיר פי' רש"י ז"ל דבחתיכה אחת לא חשיב אפשר לברר איסורו להתחייב חטאת על חטאתו אחר אשר לא חטא ולא נתברר גם אח"כ דעבד איסורא מעיקרא וממילא נמי דאין לחייבו אשם תלוי, דה"ל אי אפשר לברר איסורו כן נראה לפע"ד ברור בפי' דברי ר' זירא לדברי הלח"מ הנ"ל: