אור ברסלב

ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין

דף ס.

דף נט.

גמרא כח דהיתרא עדיף לי'. לכאורה קשה הא כל ספק ברכות להקל וא"כ הא דצריך לברך הוי רבותא יותר. והיה נ"ל עפ"י דעת רש"א פסחים (דף קב) לפי שאסור ליהנות בלא ברכה הוי קולא הא דאצל"ב, אח"ז ראיתי בגליון הש"ס הראה למהרש"א זה וזה אינו לפי מש"כ תוס' פסחים (דף נג ע"ב) דהא דאסור ליהנות אינו אלא כשגופו נהנה ע"ש. ויותר נ"ל דברכה הבא על שמחת לבו אי"ב איסור ברכה לבטלה ועיי' ברא"ש דהברכה תליא לפי מה שהוא אדם כו'. וכן מצינו באמוראי לקמן שברכו לפי הנראה להם ולזה א"ש לישנא דר"מ אין צריך לברך ולא אמר אינו מברך רק לענין שמחויב לברך פסק הר"מ כל"ק ורוב ס"ל כיון דליכא איסור יש לחוש גם לל"ב. ולזה נראה גם לד' הר"מ דס"ל ברכה שא"צ עובר בלא תשא היינו באין לו על מה לחול כדלעיל (דף לג) בהבדיל וחזר והבדיל דכבר איפטר אבל בזה שמברך על שמחת לבו לא שייך בזה ברכה לבטלה. ואולי יש ללמוד זכות על אנשים המקילין באלו הברכות וכי"ב הבא על שמחת לבב וערבה כל שמחה, מ"מ כל י"ש יטה אוזן לדעת חכמים ולברך את ה' בנעימים:

שם אמר רבא כל היכי כו'. נ"ל דקאי אברייתא דהלל אומר מובטח כו' י"ל בתרי אנפי שהיה בטוח שלא יבוא עליו רעה. או י"ל שבטח שאי"ז צווחה בביתו כי למדם לקבל כ"ד באהבה ע"ז אמר רבא דגם הכתוב משתמע לתרי אפי מרישי' לסיפי' משמועה רעה שבא עליו כבר לא יירא מ"ט כי נכון לבו ובטוח בה' דכל מה דעבד לטב עבד ומסיפי' לרישי' מידרש מי שהוא נכון ובטוח בה' משמועה רעה אולי יארע לו לא יירא כי יצוה ה' חסדו כמאה"כ והבוטח בה' חסד יסובבנו:

שם ורפואתך אמת לפי שאין דרכן כו'. יש לדקדק האי לפי שאין דרכן כו' על מה קאי אי זה מאמר ר"א נתינת טעם להא דאמר ורפואתך אמת לפי שרפואת בני אדם הבל ולפ"ז צ"ל דהא דאמר אביי לא לימא אינש הכי ר"ל ורפואתך אמת לפי שגם לרופא ניתן רשות אין הדעת סובל זה בפי' אביי כי מה איכפת לן אם יאמר ורפואתך אמת (ואי"ל דאביי קאי על הך שאין דרכן כו' הו"ל למימר בזה הלשון דלא כ"ה). ויו"נ דהך לפי שאי"ד הוא מנוסח התפלה דר' אחא ואף דנראה דאין זה מברך אלא מנאץ כי מי ביקש זאת מידו שיקיז דם י"ל דהענין הוא כאשר יתנהג האדם בדרכי ה' כפי רצון בוראו אז ה' רופאהו ולא יזיק לו שום מאכל וכי"ב כמאה"כ וברך את לחמך והסירותי מחלה וכל היסודות אשר בו יהיו על מכונם לא ירעו ולא ישחיתו אך כאשר יפלו ממדרגתם ויתנהנו עפ"י הטבע צריך שמירה מעולה מכ"ד לבל יזיק לו הטבע שיסדה אלקים. והנה בריש כל מרעין הוא דם וכאשר הוצרך להקיז לרפואה עפ"י הטבע ומבקש מה' שירפאנו יאמר כן כעין קובלנא על חטאיו שגרם לו זה לז"א בתפלתו ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של ב"א לרפאות אלא שנהגו ר"ל שנהגו עפ"י הטבע ולא ידעו את ה' ע"כ בא אלי הדבר הזה. ועז"א אביי דלא לימא אינש הכי הך שאי"ד כו' כיון שנתנה התורה רשות לרפאות מחזי כבועט בטובו. ולמ"ש א"ש מה דתנא בזה"ל שניתן רשות לרופא לרפאות ולא אמר על החולה שניתנה רשות להתרפאות לפי שאם הי' החולה מתנהג בדרך ה' לא הי' בא לחולי זה לא שייך גביה נתינת רשות שיצטרך לבוא להתרפאות לז"א נתינת רשות על הרופא:

ע"ב גמרא שמרוני כו' נקט ד' לשונות שונות נגד הגוף ונר"נ. שמרוני מן המזיקין לגוף. עזרוני על בחי' הנפש לבלתי ידח ממנו. סמכוני על בחי' הרוח לבל תפול ממדרגתה. המתינו על בחי' הנשמה שהיא גדולה מבחי' המלאכים. ועיין משכ"ל (דף כח ע"ב) וע"ע בס' אדמו"ר נפש החיים. ואולי מפני זה בטלו מלאומרו דמיחזי כיוהרא:

שם אתה יצרת בי. הצל"ח תמה על גי' זו והנ"ל לקיימו עפ"י מחז"ל המלאך כו' שואל טפה זו מה תהא עלי' החכם כו' והיינו לפי קדושת אב ואם כן יגמור אופן היציר' ועז"א יצרת בי שנותן כח הצורה כפי הכנה הראוי בו: שם אמר רב אחא מאי קרא חסד ומשפט כו'. הא דנקט הכא, ובירושלמי הנך ד' קראי דכל אחד מוסיף אחבריה הלא דבר הוא. וי"ל דכיוונו עד היכן חייב להודות על כ"ד דר"א יליף מחסד ומשפט אשירה זה הוא דין היושר עפ"י מדותיו מדה כנ"מ ומודה לה' לפי שזה חסד להאדם שיבין פעולת ה' מדה כנגד מדה לתקן מעשיו והוסיף ר' שמואל בר נחמני מקרא באלהים אהלל דבר זו מדת פורעניות אף שאינו ניכר על מה עשה אלקים זאת והכל בדין לכפרת עונות ור"ת הוסיף לא מיבעי על פורעניות שהקרה לו כבר יבטח בשם ה' שיצמיח ישועה אף גם בצרה הנמשכת אלעתיד (כהוראת מלת יגון) יקרא לאלקיו לישא כוס ישועות כי יש רעה מעין הטובה ורבנן אמרי מהכא ה' נתן וה' לקח וזה רעה העבירה שא"א להחזירו לטובה כעין מיתת בני איוב יברך לשם ה' אל אמונה ואין עול וכל דעבד לטב עבד:

תוכן העניינים

ברכת ראש ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה