אור ברסלב

ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין

דף נז.

דף נו.

גמרא והנ"מ בכתבא פירש"י, אכולהו קאי שראה הונא כו' אבל הן דישמעאל ופינחס דלעיל ר"ל שראו דמות אדם ונדמה לו שהוא ישמעאל בן אברהם או פינחס אף שאינו מכיר אותו וכדלקמן הרואה דוד בחלום כו' וכן משמע מדחשיב דומיא דפול כו'. והא דלא חשיב כאן פינחס צ"ל דזה פשיטא וחשיב אפי' בהנך דלא מצינו בהם נס נגלה מ"מ אם ראה שם של איזה צדיק שיש בו נו"ן נס נעשה לו. ולולא פירש"י י"ל דהך והנ"מ בכתבא קאי על הא דהרואה הספד וקמ"ל דוקא בכתבא אבל אם חלם שמספידין אותו אינו ס"ט כדמשמע בב"ק (דף נה) ע"ש:

שם אר"ז אנא לא סלקי כו'. י"ל עפ"י מה דאיתא בכתובות (דף קי) ר"ז הוה מישתמיט מני' דר"י דבעי למיסק לא"י ורי"ס דעובר בעשה והיה שקול בדעתו עד דחזי שערי לסימן כי סרו עונותיו ומשמיא הסכימו ע"י: שם הרואה זיתים בחלום זוטרא (פרי רברבא) קאי עסקי' כזיתים כו' כצ"ל וכעין הרמונים דלעיל. ושני תיבות אלו עסקי' כזיתים קאי על הני תרתי דרישא כאלו נכתב פרי עסקי' רבי עסקי' כזיתים ולפי דהש"ס קיצר נפל הט"ס ופי' של קאי עסקיה יתקיים בידו כזיתים שהם קשים ומתקיימים: ע"ב גמרא אר"י השכים כו' פירש"י העומד ממטתו כו'. הוצרך לזה דלא נימא דהא דאר"י השכים אדסליק מינה לבד קאי ביין יש שותהו כו' דאם קדם פסוק לתוך פיו יין ישמח או יין למרי נפש כן יהיה דא"כ היל"ל ואר"י כו' אלא ודאי דזה מילתא בפ"ע כפירש"י ומ"מ המסדר הש"ס שנה הא דר"י פעמים כאן ולעיל (דף נה ע"ב) להורות כי נכון הדבר גם אדסליק מינה דשם איתא כל החלומות הולכין אחר הפה ואם השכים קודם ששאל ונפל פסוק לפיו יתקיים כדמיירי שם אח"כ בחלומות המתקיימין וכמו כן הכא נ"מ ביין ע"ד שכתבתי וז"פ:

שם ששה דברים מרפאין את החולה ורפואתו רפואה כו' ודברים הממזירין כו' וחליו קשה כו'. לכאורה הוא שפת יתר בכפל דברים. עוד צריך ביאור מאי חשיב הני ותו לא. והנ"ל דחשיב הני דברים המתהפכין מבריא לחולה דהמזיק לבריא יפה לחולה וכן להיפך וכדאיתא לעיל ס"פ כ"מ תרדין לרפואה כרוב למזון כו' וי"א דגים קטנים דאימא לעיל (דף מ"ם) האוכלו אינו בא לחולי מעיים דמעציר ולחולי שלשול יפה אפ"ה הוי רפואה וכן ביו"ד דברים שקשה לחולה כבשר שמן ואינך יפה לבריא וי"א אף קישואים מיירי בדזוטרי ולהכי איכפל דבריו דלא נימא דמרפא חולי זה וקשה לד"א כמו לבריא:

שם ובחו"ל אין צריך לומר והשב כו' רשב"א אף בחו"ל כו'. יש להבין במאי פליגי ומי יתן דיטו כולם שכם אחד לעבדו כתפלת ע"כ נקוה לך כו'. וי"ל עפ"י מחז"ל בע"ז (דף ג' ע"ב) לע"ל יבואו כל האומות להתגייר כו' והקשו ומי מקבלינן להו כו' ומשני שנעשו גרים גרורים כו' עד כל אחד מנתק מצותו. וכהאי גוונא ביבמות (דף מז) קשה גרים לישראל כו' ולזה ס"ל לת"ק דאין לבקש ע"ז ורשב"א סובר דבאחרית הימים יתגיירו באמת לעבדו שכם אחד כדאי' בע"ז (דף כד) וכה"ג מקבלין כמ"ש תוס' יבמות (דף כד ע"ב) והנה בע"ז (דף ג') מוכח דהך יבואו כו' הוא תחלת יהמ"ש קודם מלחמות גומ"ג אבל אח"כ מורין כ"ד הנביאים שנלוו גוים רבים אל ה' לעבדו באמת ולעיל (דף לד ע"ב) ס"ל לרבי יוחנן כל הנביאים נתנבאו ליהמ"ש ופליגי דשמואל וע"ע בשבת (דף סג) דמשמע דפליגי תנאי בזה ומשם מוכח דס"ל להרמב"ם כר"י וכמ"ש הלח"מ (פ"ח מהל' תשובה) יעוש"ה ומשמע דרשב"א דהכא אתי' כר"י. וכן משמע בירושלמי דר' יוחנן הביא ראי' מקרא כרשב"א. ובזה מיושב קו' הטור על הרמב"ם למה פסק כרשב"א אף בחו"ל צריך לומר הא יחידאה היא ולמש"כ דתליא בפלוגתת שמואל ור"י א"ש דפסק כר"י וכהירושלמי. וכן הוא במ"ר רות ובפרט דגם הת"ק אינו אוסר לאומרו וא"ש:

תוכן העניינים

ברכת ראש ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה