ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין
דף נו.
גמרא אביי ורבא חזו חלמא כו' לרבא א"ל כו'. יש לדקדק למה בשני פעמים ראשונים פתר לרבא תחלה ואח"כ פתר לאביי תחלה וי"ל דמקודם לא היה מכוין כ"כ להרע לרבא רק שיבין רבא ליתן לו מעות להכי א"ל תחלה לרעה ותוך כדי דיבור פתר לטוב לאביי וכוון ג"כ לטובת רבא אך אח"כ שראה פעמים שרבא אינו רוצה לשוחדו אז כיוון ממש לרעה לזה פתח תחלה לאביי לטוב לו ואח"כ לרבא כחפצו כי כ"ה נחשב תמיד אביי קודם לרבא וכדפתח כאן אביי ורבא:
ואו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך. לכאורה זה פלא כי אין זה אלא דברי נביאות להגיד כזאת מה שעבר ול"ד לאחריני הניתן ליודעי בינה ואולי י"ל דתלה כל זה מדאמ"ל בר תמרא והיל"ל בר חמרתא ע"ש אמו כי אינו מתייחס ע"ש אביו ומזה השכיל דקאי על תפליו שהי' כתוב פטר חמור, בואו ומהראוי להיות חמר חסר ואו ע"ש פטר רחם כי הואו מורה ע"ש הזכר כנודע ומחקו הסופר והי' ניכר שם וזה שחלם לו דהואו של חמור צועק על ראשו וכה"ג יש לרמז על ד' חסרים באורייתא וה"מ יבין:
שם אמר מסתייע תרין חזאי. העולם מפרשים דדרך בדיחא א"ל מסתייע כו'. ופי' זה בדיחא הוא. והאמת עפ"י מחז"ל מצות תוכחה לכל היותר הוא עד הכאה ורבא כאשר ראה דמינצו בהדדי הוכיחם ופריקינהו ולא שמעו אליו והכוהו פעמיים והוכיחם עוד עד שרצו להכותו עוד אמר לעצמו מסתייע להוכיחם כי תרין חזאי ולא יותר כי הא דהמתין עד שהכוהו ב' פעמים שהבין שרמזו לו בחלום שיוכיחם עד הכאת ב"פ ותו אינו מחויב: רש"י ד"ה ניסי כו' [וע"כ] צרה כו' כצ"ל וזה כמו אי נמי דהוא טעם אחר:
ע"ב גמרא הרואה באר בחלום רואה שלום שנאמר ויחפרו עבדי גו' בפסוק זה לא נזכר שלום רק פסוק אחר כתיב שם ויחפרו באר אחרת ולא רבו גו' פי"ק למה לא אמר כפשוטו כרבא חיים ממש ולולא דמסתפינא הייתי אומר שט"ס הוא ועל הא דר"ח הרואה באר רואה שלום צ"ל הפסוק הנ"ל ויחפרו באר אחרת וגו' ואח"כ הוא דבר בפ"ע באר מים חיים וקאי על הרואה הקודם ור"ל הרואה באר מים חיים רנ"א מצא תורה כו' וכתיב הכא וימצאו שם באר מים חיים ויליף מתרתי מציאה וחיים ורא"א כפשוטו חיים ממש וכ"ז מיירי שראה תיבת באר או באר מים חיים והך דלקמן הרואה באר ישכים כו' שם מיירי שראה באר של מים די"ל בתרי אפי לכן ישכים כו' כנ"ל:
שם אמר ר' חנן שלש שלומות הן נהר צפור וקדרה כו' שמעתי בשם הגר"א ז"ל לפי שהקדרה עושה שלום בין אש ומים וע"י נתאחד שניהם ומתחמם: שם הרואה קנה בחלום כו'. הוא קנה הגדל באגמי מים שהוא רך ורטוב ונעשה לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות ולא זה קנה דלעיל דישכים ויאמר קנה רצוץ כו':