אור ברסלב

ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין

דף ה.

דף ד:

גמרא לעולם ירגיז כו'. נ"ל ע"ד שפי' במקום אחר במחז"ל בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין ובסוכה (דף נב) מצינו להיפך כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ואביי יוכיח. ואמרתי דיש שני מיני יצה"ר (א') מצד החומר שבטבע הבריאה שאחז"ל טוב מאוד זה יצה"ר שאלמלא הוא אין אדם בונה בית ונושא אשה ובזה נאמר אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד שמתשת כח החומר ולזה נקרא תושיה (והב') יצר הצפון בלב האדם והוא השטן יורד ומסטין כו' ועל זה נאמר כל הגדול כו' וע"ז מתחרע כביכול שנאמר ואשר הרעותי ואכמ"ל. וזה שאמר לעולם ירגיז אדם יצ"ע על יצה"ר ר"ל אף שראוי לעבוד ה' בשני יצריו (כדאיתא בפ' הרואה עמש"ש) עכ"ז יחזיק חלק היצ"ע ולהחליש כח החומר ואם אינו יכול להגביר בניצוח מלחמתו יעסוק בתורה שבזה מתיש כח החומרי ואם גם זה אינו מועיל אז ידע כי אין יצר זה מכח החומרי כ"א כח היצר הנתון בו ממעל וכל הגדול מחבירו כו' פעולתו שיקרא ק"ש והיינו שיזכור ברוממות האל יח"ש ומלכותו בכל משלה וגם היצר נשלח מאת ה' לטובתו כמו שכתב הזוה"ק וכי הוא בעצמו יורד ומסעין עולה ומקטרג ולא ישמע לו. ואם ג"ז לא יועיל אז ידע כי בא מאת ה' לנסותו ויזכור יום מיתתו ר"ל שיחשוב שכר עבירה כנגד הפסידו מה שיהיה לו אחר מותו. גם יש לרמז יזכור לו יום המיתה ר"ל להיצה"ר וזה כעין מחז"ל סוכה (דף נג) לעתיד לבוא מביא הקב"ה ליצה"ר ושוחטו כו' ר"ל שיסיר חלק הרע מהטוב כי ראשו אחוז בקדושה ועי' סוטה (דף יג ע"א) מחייה ארישיה ומרומז בפסוק "אתה "סתר "לי "מצר ויסיר רק את "מות הזה וישאר מלאך קדוש ובזה גם השטן נהפך לאוהב לו כדמצינו במחז"ל שטן לשם שמים נתכוין אתא שען ונשקי' ואר"ל:

שם אר"י כל הקורא ק"ש כאלו אוחז חרב של שחי פיות. למשכ"ל י"ל דר"ל שני מיני יצה"ר החומרי והשען ורש"י שפי' להרוג המזיקין צ"ל מה שאמר אח"ז כל הקק"ש מזיקין בדילין היינו כעין קריאת התורה כדאמר ואין עוף אלא תורה ותפס קק"ש שכן דרך לקרות ק"ש על מטתו:

שם פשפש ולא מצא ר"ל שלא מצא עון שיהיה זה מדה כנגד מדה יחלה בב"ת דכמו בקיומה הוא קיום כל העולם כן הוא בביטולה נענש ח"ו במיני יסורין שבעולם ואם גם זה לא מצא הו"ל יסורין שא"ה ופרש"י מייסרו בלא שום עון כו' אינו ר"ל בלא עון כלל דהא לקמן אמר ביסורין של אהבה ממרקין עונותיו וערש"י (לקמן ע"ב) ד"ה דהו"ל בנים ומתו הו"ל יסורין של אהבה שהאבילות מכפרת עונותיו רק ר"ל דל"ל עון כ"כ נגד היסורין ויהיה שכרו שלם לעוה"ב ולא כאותן דכתיב בהם ויאכלו מפרי דרכם: ע"ב ונגעים לא והתניא כו'. יש להבין במאי פליגי כס"ד והחרצן גם איך רמיז במזבח כפרה יסורין של אהבה. ונ"ל דס"ד מדנקט ד' מראות נגעים הו"ל מזבח כפרה ולא חשב הרבה מיני יסורין דר"ל הני ד' הו"ל יסורין של אהבה לטהרו מכל עונותיו והשיב לו לאידך גיסא דהני ד' אינם באים אלא לכפרה ולא ליסורין של אהבה דמיירי:

בארץ ישראל כפירש"י או כפי' התוס' לפי שזה גרע שנשתלח ממקום קדוש ואוכל בטומאה:

שם הא לן והא להו ערש"י ותוס'. עוי"ל עפ"י מה דאיתא בסו"פ המדיר אר"י מפני מה אין מצורעין בבבל מפני שאוכלין תרדין כו' ולזה כיון דלא שכיח שם מצורעין עפ"י הטבע ניכר כי מיד ה' בא לו ליסורין של אהבה כדי להרבות שכרו ור"י שהיה בא"י דיש לתלות שבטבע בא לו הצרעת אינו ניכר בזה ליש"א:

שם דין גרמא דעשיראה ביר עירש"י והגר"ז פי' מלשון סעודת הבראה שהיו מברין בבשר וז"נ:

שם אי משום תורה כו' נקט הני חלת מילי כעין דאר"י לעיל תורה וגמ"ח וקובר בניו מוחלין כו' לזה אמר ואי משום מזוני שאינך עשיר ולא עסקת כ"כ בגמ"ח:

שם א"ל ומי חשידנא כו' לכאורה זה יותר קשה האל יעות משפע. אך הענין שא"ל ליעיין מר במיליה למצוא איזה עון בדררא דממונא מדה כנגד מדה ולפי שידע בנפשו שנזהר מאבק גזל אמר ומי חשידנא ואולי הוא מעון אחר וא"ל ומי חשיד קוב"ה דעבד דינא בלא דינא דכוותיה מדה כנ"מ ולפי שהיו יודעין מאריסי' א"ל כן:

שם איכא דאמרי הדר חלא והוי חמרא וא"ד אייקר. י"ל דהני תרי איכא דאמרי הוא כעין מחז"ל שבת (דף נג) מעשה באחד שלא היה לו שכר מניקה נעשה לו נס ונפלתו לו דדין להניק אר"י כמה גדול אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית וא"ל אביי כמה גרוע כו' וכן הכא נשתנה סדרי בראשית מתלא לחמרא הוא כמ"ד כמה גדול אדם זה ואיכא דאמרי ס"ל דגרוע בזה להכי אמר מעין הטבע דאייקר חלא:

שם אילימא לפני מטתי ממש והתניא כו'. להס"ד צריך ביאור מאי מעליותא לפני מטתי וי"ל דה"פ אילימא לפני מטתי וקמ"ל שהתפלל בביתו במקום דגרס והיה הקביעות שלו לפני מטתו ולזה פי' לפני מטתי ממש האר"י כו' אלא אימא סמוך למטתי ולפ"ז אצ"ל שהתפלל בביתו רק כדס"ל לאבא בנימין לקמן אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בביהכ"נ רק שהיה נזהר ממלאכה ולימוד וע"ד פרש"י לכאורה משמע דסובר בפי' סמוך למטתו ר"ל סמוך לעמידתו התפלל ולא הפסיק בדבר אחר ומיירי במטא זמן תפלה וא"כ מלאכה פשיטא דאסור כדאיתא לקמן (דף יד) אסור לעשות חפצו קודם שיתפלל ולזה צ"ל שהיה זהיר ג"כ מלימוד והתוס' הקשו עליו מלקמן (פרק ב) דרב מתני פירקי' גם במטא זמן ק"ש. אך קשה הא זה הוא ס"ד דשם ולפי האמת למאי דקיי"ל כר' יהושע בן קרחה שם דס"ל עול מ"ש תחלה מדמקשה שם בפשי' ותיפוק ליה מדר' יהושע בן קרחה כו' צריך להקדים מן הדין ק"ש לת"ת וגם לפרש"י קשה מאי רבותיה דאבא בנימין. ואולי י"ל דהא דצריך לקרות ק"ש קודם היינו דוקא במתפלל בינו לבין עצמו או אפי' בציבור ובביתו שאפשר לו להתפלל מיד אז ק"ש ותפלה קודם לקבל עול מלכות שמים תחלה אבל כשממתין על תפלת ציבור בבית הכנסת לזה צריך ג"כ להמתין בק"ש לסמוך גאל"ת מותר ללמוד קודם. ובזה יש ליישב מנהג העולם שלומדים קודם התפלה אף במטא זק"ש ולא לבטל מלימוד והש"ס שם לא הקשה מדרב אלא משום דמשמע שלמד וקרא ק"ש וצלי בביתו זא"ז ולזה היה מצטער אבא בנימין ליזהר בזה כפי מה שרצה להתפלל בביהכ"נ כדס"ל לקמן אין תפלה כו' שיראה להתפלל עם הציבור בהשכמה סמוך למטתו כן י"ל בדעת רש"י. מ"מ קו' התוס' מפ"ב במטא זק"ש דמותר תמוה למסקנא דלקמן ולזה צ"ל כפי' רש"א דהתוס' מיירי בלא מטא זק"ש ובזה הוכיחו מרב דמותר ללמוד וכ"מ מהג"א ועמש"כ הרש"א וז"ל אבל ק"ל מה שהביא ראי' מפ"ב הא תלמודא מספ"ל התם בעובדא דרב אי איירי במטא זק"ש או לא וכבר צווחו עלי' בבמ"ד דאדרבה, מזה יותר ראיה דמותר בלא מטא זמן ק"ש וגברא רבא כו' נ"ל בפי' במה שיש לדקדק על תוס' למה איחרו להביא ראי' מפ"ב הא גם בפ"ק לקמן (דף יא) אמר רב חייא בר אשי כו' וצ"ל דה"ט דלקמן (דף יא) י"ל שהיה רב לומד לאחרים כדאמר הוי קאימנא קמיה דרב לתנויי פירקין וא"כ ל"ק על פירש"י די"ל ללמד, לאחרים שאני וכדאיתא לקמן (דף יג) ברבי לא חזינא כו' וכ"כ התר"י אך מפ"ב מכח שהיה לימד בפ"ע מדהביא הש"ס שם ראיה מזה דלא כר' יהושע בן קרחה והא י"ל ללמד שאני וע"ז הקשה רש"א הא זהו, בהס"ד אבל לפי האמת אי ס"ל כריב"ק ע"כ מיירי בלא מטא זק"ש וקמ"ל דלחמרא צריך לברך א"כ \שפיר י"ל דלמד לאחרים ואין ראיה מזה לסתור פרש"י וכ"ה הצעת לשונו. אבל ק"ל מה (שהשכילו) להביא ראי' מפ"ב (לפי דמשם מוכח דלמד לעצמו) הא תלמודא מספ"ל התם ר"ל דזהו לפי מה דמספ"ל במאי מירי אך לפי האמת לריב"ק ע"כ איירי במטא זק"ש י"ל דלמד לאחרים ואין ראי' משם:

תוכן העניינים

ברכת ראש ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה