אור ברסלב

ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין

דף ד:

דף ד.

גמרא מסייע ליה לר' יוחנן כו'. הקשה הצל"ח מנ"ל דצריך לסמוך טו"ק מאי סברא דריב"ל דתפלה קודם כיון דלא הוי אלא מצפרא ס"ס י"ל דק"ש דאורייתא קדים וי"ל בפשי' דאי לא בעי בערבית סמיכת גאולה לתפילה ממילא זמן תפילת ערבית קודם מזמן ק"ש דצה"כ דהא בין לר"י דס"ל עד פלג המנחה ובין לרבנן דס"ל עד הערב שהוא תחלת שקיעה כמ"ש התר"י בר"פ תה"ש מתחיל זמן תפלת ערבית אחר כלות זמן מנחה וכן יתבאר לשון הרא"ש ולערב מתפלל תע"ר (ר"ל מתחלת שקיעה) ואח"כ ק"ש בתחלת הלילה ר"ל בצה"כ וא"כ הברייתא דמיירי דבא מן השדה מבעו"י כמ"ש התר"י ותנא קורא ק"ש ומתפלל ע"כ ה"ט משום סגל"ת לזה ימתין עד צה"כ וקק"ש ומתפלל וגם הך איבעית אימא סברא דריב"ל בהא תליא כיון דזמן תפלה קדים והו"ל קודם ותדיר לזה ס"ל תפלה באמצע תיקנו וא"ש:

שם במערבא מתרצי הכי כו'. לכאורה, משמע דמפרשו לקרא לטוב א"כ הק"ל מאי טעמא לא נאמר נו"ן באשרי גם לשון מתרצי צ"ב. ול"נ דהכל דיבור אחד דהנה יש להבין מה זה ה"ט שיש בה מפלה אטו לא מצינו ג"כ נו"ן לטובה נוצר חסד או נאמנים כל פיקודיו וכי"ב וצ"ל דמיירי בדבר הלמד מענינו הקודם מלכותך מלכות כל עולמים ניכר תמיד בכל העולמות שלמעלה וממשלתך וגו' הוא לפי שנות הדורות וע"ז היל"ל נפלה כו' ר"ל אף בעת נפילה ידו נטוי' עלינו אך לפ"ז א"א לפרש כפשוטו דלא תוסיף קום וגם עמוס גופיה סיים ספרו הנני אקים את סוכת דוד הנופלת ע"ז אמר במערבא מתרצי לקרא הכי נפלה עד שלא תוסיף לנפול עוד אז קום בח"י. וכ"ה בסוף מסכת ראש השנה עשר מסעות נסעה שכינה כו' עד וטברי' עמוקה מכולן שנאמר ושפלת מארץ תדברי ומשם עתידין ליגאל שנאמר התנערי מעפר קומי שבי וכן י"ל בחגיגה (דף ד') ברבי כי מטא לקרא השליך משמים ארץ נפל הקינוח מידו אמר מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ולפי שהיא נפילה שפלה לא הזכירו דוד בתהלה וסמכן לקרא דסומך ה' לכל הנופלים וגו': שם תנא מיכאל באחת כו'. הדבר ידוע שמיכאל הוא מדת החסד וגבריאל הוא דין והדין אינו פועל כאחת כי חסדו גובר וכהא דאיתא ביומא (דף עז) אלמלא לא נצטננו כו' ואליהו הפועל בארץ יש בו כל הד' בחינות מד' מחנה שכינה ומה"מ בשמונה כי הוא כלול בארבע פעולותיו מטוב ורע כמ"ש בסמוך ובשעת המגפה פועל הדין ביותר כי אז אין מבחין בין צדיק לרשע כאחת ואר"ל:

תוס' ד"ה וקורא ק"ש מכאן משמע כו' לכאורה תמוה למה ליה לדיוקא הלא תלמוד ערוך הוא בשבת (דף ט' ע"ב) למ"ד תפילת ערבית חובה מערחינן לי' למיסר המייני' וכ"ש שלא להתחיל ומכ"ש בק"ש. ולכאורה י"ל דדייקו מתירוץ ראשון שבש"ס אף למ"ד תפילת ערבית רשות אסור עכ"פ להתחיל משום תפילה אף שקרא ק"ש מדתני ומתפלל וכל העובר כו' אך מדכתבו קורא ק"ש ומתפלל נראה דקמ"ל דרק משעה שהגיע זמן ק"ש ותפילה אין לו לאכול סעודתו כו' ולא מקודם וזה דלא כדעת התרומת הדשן הובא באורח חיים (סי' רלה ס"ב) דחצי שעה מקודם אסור דאף דנקט אלך ואוכל קימעא כו' דמיירי בזמן קודם מעט כמ"ש התר"י אינו אלא לזרוזי שלא לאכול ולישן ותוטפתו שינה ומדסיים ואוכל פתו ומברך וכל העובר כו' משמע דקאי אדסמוך ליה במטא זמן ק"ש ותפילה כדתנא וקורא ק"ש כו' והא דלא גזרו חצי שעה מקודם עיין צל"ח דדחק. ולי נראה בפשיעות דבמנחה דמתחיל מחצות גזרו בזה אבל בק"ש ותפילה דלילה דמתחיל מצאת הכוכבים לא גזרו בזה וגם בין יממא ללילא לא טעו אינשי וכן בתפילת השחר לא גזרו רק בהגיע זמנו כדאיתא בסי' (פט ס"ג) ולזה נ"ל בהא דכתב המ"א (בסי' תלג ס"ק ג') בדין בדיקת חמץ דחצי שעה קודם לילה אסור לאכול אינו מוסכם אלא לדברי השו"ע (סי' רלה) דעת התרומת הדשן הנ"ל ואין כן לדברי תוס' כמו שכ"ל. וכן הוא דעת הע"ז שם דרק מתחילת זמנו אסור כן הוא בבדיקה ומקודם מותר:

תוכן העניינים

ברכת ראש ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה