ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין
דף ג:
גמרא אלא דאמר ליה למחר בחצות כי השתא ואתא איהו ואמר כחצות כן הוא בספרים ישינים ובדפוס מחקו תיבות, למחר כי השתא ובס' פ"י מקיימו כנכתב לקמן (ד' ע"א) בגליון פי' שדיבר כו' ושייך לכאן ומש"כ שם לעיל ר"ל דזה הפי' שייך לעיל (דף ג' ע"ב) לקיים גי' הס"י אך אינו מובן מה הוסיף בזה רב אשי וגם כי סרסו לשון הש"ס אמר ליה בחצות למחר כו'. ול"נ לקיים גי' הס"י בטוב דלקמן אר"א בפלגא כו' וה"ק משה לישראל אמר ה' למחר כחצות כי האידנא והמעיין בפרשה יראה דהא דאמר משה כחצות הלילה כו' בבית פרעה היה כפי' רש"י שם ולפרעה נאמר התראה זו קודם המכה וצ"ל דלר"א לא נאמר לשון זה לפרעה רק דהכתוב סידר כאן הלשון שאמר אח"כ לישראל באורתא דתליסר (דלא נישנית פ' ז' עוד) ומה דלא אמר ר"א שאמר משה לפרעה כן לפי שבזמן משך ימים אין זמן חצות לילה שוין ברגע אחת לדעת הר"מ והגר"א ז"ל שכ' בר"פ תה"ש דחשבינן יום מעמוד השחר שהוא ד' מילין קודם זריחת השמש ולילה הוא בערך שני חלקי מיל אחר תחלת שקיעה דאז הוא זמן צאת הכוכבים ולפי דהיום גדול יותר בניסן מבאדר וכמו כן אור השחר שקודם נץ החמה הלוך וגדול וכפי שיעורייהו נחשב החצות לילה בשעות זמניות מצאת הכוכבים עד עמוד השחר ובהס"ד דש"ס דמשה אמר זה לפרעה כחצות י"ל דה"פ דהקב"ה אמר למשה באדר סמוך לחצות לילה באותו העת שיהא בט"ו בניסן חצות לילה ממש וא"ל למחר [ר"ל בליל ט"ו ניסן] בחצות כי השתא שיהא באותו העת חצות לילה אני יוצא והכיתי כו'] ובזה י"ל שאמר ה' כחצות ומיושב כו'. ובס"ד דר"ל דמשה אמר לפרעה כחצות י"ל דה"פ דהקב"ה אמר למשה בעת שיהיה בי"ד ניסן חצות לילה וזה שאמר ליה למחר (ר"ל אחר זמן בליל י"ד ניסן) בחצות כי השתא שיהיה אז בעת הזאת חצות לילה אני יוצא והכיתי כו' ומיושב קו' תוד"ה ואתא. אך משה דאמר לי' לפרעה אתר כן לא היה יכול לומר באותו לשון ודאמר כחצות משום דמספ"ל ור"א תירץ דמשה אמר זה הלשון כחצות לישראל בפלגא אורתא דתליסר כו' וא"ש:
תוס' ד"ה אין אומרים כו' ודוקא בד' אמות. סמכו ענין זה דר"ל לל"ק דהטעם משום לועג לרש כפי' רש"י אין זה אלא בד"א דאלו לל"ב דאפי' במילי דעלמא אסור י"ל הטעם דהו"ל כמסיח דעתו מאבילות כדאיתא בב"י א"כ אפי' חוץ לד"א אסור בכל החדר והרא"ש לקמן בפ' מ"ש כתב דמיירי חוץ לד"א וכתב המע"מ שם דכן מוכרח דאל"כ הא אפי' בביה"ק אסור בד"א ולק"מ דכאן מיירי אפי' לכבודו של מת או לבריתת המזיקין כדאיתא (לקמן ה') ובני רשף כו' אסור לומר דבר רק השייך להספדו וז"פ: