ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין
דף ג.
גמרא ולמדתי שמתפללין בדרך כו' לכאורה אין זה רבותא כ"כ כיון שהוא בדרך ועוד יתר דקדוקים עיין במפרשים. והנ"ל דר' יוסי ידע שאין לכנוס לחורבה מהנך ג' טעמי דלקמן רק דסבר דאין חשש למפולת ומזיקין כשנכנס להתפלל דשלוחי מצוה אינם ניזקין וגם היה בדרך באחת החורבות דחשד ליכא ואליהו בא ללמדו דאין נכנסין לחורבה כלל אף בליכא הנך טעמי דחכמים גזרו על הכל משום סרך הנך טעמי ולזה שמר לו על הפתח אף דלגבי אליהו לא שייך הנך טעמי ואמר לו היה לך להתפלל בדרך ולא מקרי עוסק במצוה אינם ניזוקים כיון דאפשר בענין אחר וא"ל מתיירא כו' א"ל אליהו מוטב להתפלל תפלה קצרה בדרך מלעבור ע"ד חז"ל ולהכי לא משני הש"ס לקמן בקו' תיפוק ליה משום מפולת ומזיקין דנ"מ אף ליכנס להתפלל אסור משים חשד משום דלא מקרי בזה עוסק במצוה כיון שיכול להתפלל תפלה קצרה בדרך וזה שאמר ר"י למדתי ממנו ג' דברים באיסור חורבה למדתי שאין נכנסין לחורבה ר"ל אף בליכא הנך טעמי מהא דאליהו שמר על הפתח ולמדתי שאף להתפלל אי"נ לחורבה רק יתפלל בדרך ולמדתי שגם באופן שאי אפשר להתפלל בדרך כ"א תפלה קצרה יותר טוב להתפלל בדרך תפלה קצרה מליכנס לחורבה להתפלל בלב שלם. ומזה תוכחת מוסר כמה צריך ליזהר מלעבור ע"ד תקנת חז"ל גם כי אין בו צד איסור משום איזה חסרון כוונת התפלה או כי"ב כי כל דבריהם כגחלי אש עומדים ברומו ש"ע. וא"ש דעת הר"מ שכתב סתם אין נכנסין לחורבה והשמיע הנך טעמי דבש"ס: רש"י ד"ה ואיב"א כו' ורבנן דרשי כו' הוכרח לזה כאן דבל"ז י"ל דכולהו ס"ל תחלת זמן שכיבה אך ר"א אזיל בתר רוב בני אדם ור"ג וחכמים חיישי למיעוט דנמשך כל הלילה (עיין רש"י לקמן ע' ע"א ד"ה ובלבד) אך לתירוץ זה דר"א סובר תחלת זמן שכיבה משקידש היום ורבנן ס"ל מצה"כ דזה זמן שכיבה לרוב בני אדם וא"כ הוה סברתם הפוכה מתחלת זמן שכיבה לסופו דחיישי למיעוט ולזה צ"ל דרבנן ס"ל ובשכבך כל זמן שכיבה אלא שעשו סייג עד חצות וע"ע ברש"י (לקמן ד' ע"א ד"ה) לימא כר"א ומש"ש: תוס' ד"ה קשי' דר"מ כו' דהיינו מבעוד יום קודם הערב שמש. לכאורה קשה הא ר"מ קאי אבין השמשות דר' יוסי דהוה כהרף עין קודם צאת הכוכבים וצ"ל דתוס' ס"ל דכל הנך שיעורי דתנאי מאחרין אחר צאת הכוכבים כמש"ל בפי' רש"י ד"ה נכנסין ע"ש וזה שכ"ל בתוס' ד"ה ואי ס"ד דלא מסתברא לחלק כ"כ בשיעורי זמן שכיבה בכל זמנים הללו אית בי' דר"ל בשיעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים וזה דלא כפי' ר"י בתוס' דריש פרקין הס"ד: