ברכת ראש ברכות· רבי אשר הכהן משערשוב וטיקטין
דף ב:
רש"י ד"ה קס"ד רוב בני אדם [שאינם] עניים כו' כצ"ל:
ד"ה נכנסין להסב כו' מאוחר הוא לכולם. הס"ד כצ"ל והיינו שכל הני תנאי המאוחרין מאחר יותר וע"ע רש"י לקמן ריש (דף ג') ד"ה קשיא [שכתב בני אדם בע"ש מאוחר משל כהן ור"ל משל כהן המוזכר בש"ס) דר"ל צאת הכוכבים ובא ליישב קו' התוס' שם ומסיק] והכא אמר משעת טבילה כו' להגדיל הקו'. ואי"ל דר"ל, מאוחר משעת טבילה דאם כן הנך ד' תיבות [משל כהן והכא אמר] מיותר גם מתוס' ד"ה קשי' דר"מ משמע דבזמנים דפליגי הוא לאחר צאת הכוכבים וע"ע תוס' פסחים (דף צט ע"ב) ד"ה עד שתחשך דגם סעודת שבת י"ל עד שתחשך ע"ש ואין ראי' מהא דנקט דעת ר' יהושע באמצע דכן הוא בכל הש"ס ר"י אחר ר"א וגם הם היו בדורות הקודמין רבי' דרבי' דר"מ וחבריו וז"ב]:
ד"ה והי מינייהו מאוחר () דעני או דכהן כצ"ל ודעת רש"א לא נודע לי ע"ש:
תוס' ד"ה משעה שהעני כו' כדתניא כו' הא דלא הקשו מיניה וביה כיון שבזמן אכילתו הוא זמן ק"ש מתי יקרא ק"ש די"ל דלשון הברייתא נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד לאכול מסעודתו משמע ששוהה באמצע לפי שעני אין לו להכין מבעוד יום ובא לביתו בערב אז מתחיל להכין סעודתו ומקודם אוכל מעט פת במלח כי כפין עניא ובמשך הזמן אחר סעודתו הוה זמן התחלת שכיבה. ולזה י"ל שקורא ק"ש על שולחנו דהו"ל כטעימא בעלמא דמותר. אך ק"ש ותפילה דמשיך טובא משמע גם בתוך הסעודה והא אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ומשמע להו דכסייג הוא ג"כ משום תפלה ולא משום ק"ש לבד כמ"ש בחי' שם ע"ש בתוס' ד"ה וקורא כו':