ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
שופטים · פרק ד
[ד] ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא [ה] והיא יושבת תחת תומר דבורה גו' ויעלו אליה בני ישראל למשפט גו':
יש לדקדק א) היאך היתה אשה שופטת הא ברא"ש פ' שבוה"ע מבואר בשם הירושלמי דאשה פסולה לדון? ב) גם מ"ש והיא יושבת למאי נפ"מ אם היא יושבת או עומדת?
הנה בשבת (דף נו) ע"פ ויהי כי זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו שלא עשו כמעשה אביהם שהי' שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם כו' והם לא עשו כן אלא ישבו בעריהם כדי להרבות שכר לחזניהם ולסופריהם, וא"כ חזינן דיותר טוב לצדיק לסבוב בעירות ולדון את ישראל ולא להיות יושב בעירו לבד, ומדוע לא עשתה דבורה הצדקת כן, וכפי הנראה עוד הכתוב משבחה בזה במה שישבה בעירה תחת תומר ובני ישראל עלו אליה למשפט, ואם שבח הוא זה מדוע לא עשה שמואל הצדיק כן, ועוד גינה הכתוב את בניו על ישבם בעירם ודנו, וקראום בשם לא הלכו בדרכיו? עוד יש לדקדק על כפול המקראות דבפסוק ראשון כתיב היא שופטה, ומאי קמ"ל בפסוק השני שהיא יושבת ויעלו אליה ב"י למשפט? ונראה לתרץ עפ"י מה דאיתא בשבועות פ' שבועות העדות בהרא"ש בשם הירושלמי שאשה פסולה לדון והא דכתיב ודבורה גו' היא שופטה את ישראל כו' משום נבואה קבלו עליהם, וא"כ נוכל לומר שרק יחידים קבלוה לדון ועל כן לא היתה יכולה לחזור בערי ישראל ולדון שהיא לא ידעה אם יקבלוה הבעלי דינין מאחר שאשה פסולה לדון, והיא לא נתקבלה רק מצד הנביאות, ע"כ מספר הכתוב כי "היא יושבת" כלומר לא נדה ממקומה לחזור בערי ישראל ולדון כמעשה שמואל הצדיק רק אלה שקיבלוה לדון מצד נביאות עלו אליה למשפט, לכן מדוקדק היטב הכתוב, ודבורה אשה "נביאה" אף כי אשה פסולה לדון אך באשר היא אשה נביאה ע"כ "היא שופטה" מחמת שקבלוה עליה לדון מצד נביאותה, ומטעם זה "היא יושבת" ואינה מחזרת בעירות כשמואל ובני ישראל הבוחרים בה שתדון ביניהם מחמת שקבלו עליהם שתדון מצד הנביאות שלה "עלו אליה למשפט":