אור ברסלב
ברכת משה (שפירא) עמוס › פרק ד

ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא

עמוס · פרק ד

עמוס

[ו] וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם וגו' ולא שבתם עדי וגו' [ז] וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם וגו' והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אאמטיר וגו' [ח] ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי וגו' [ט] הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם וגו' יאכל הגזם ולא שבתם עדי וגו' [י] שלחתי בכם דבר וגו' ולא שבתם עדי וגו' [יא] הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה וגו' ולא שבתם עדי נאום ד':

[יב] לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך וגו':

יש לדקדק א) מדוע הוא כופל ומשלש ומרבע ומחמש ולא שבתם עדי האין די באחת או שתים? ב) יש להבין את סדרו של הנביא המדבר בשם ד' אם הוא דוקא, או סדר קללות לא מעכבי ואין מוקדם ומאוחר? ג) מ"ש הנביא לכן כה אעשה וגו' כי זאת אעשה, נלאו כל המבארים ולא מצאו באור נכון, ודבריהם בזה חסירה מלח ותבלין:

ויתבאר בטוב טעם ודעת, עפ"י מה דאמרינן בתענית (דף יט) נהרא אנהרא בצורתא, מדינתא מדינתא כפנא ועיי' בתוס' שם ד"ה נהרא, דעל בצורת אין מתריעין רק אכפנא, ואכפנא אותה העיר מתענת ומתרעת, אבל שאר עירות מתענות ולא מתריעות, ועל אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל, וע"ז אומר הנביא כסדרן וגם אנכי נתתי לכם נקיון שנים וגו' וחוסר לחם וגו' והיה להם לשוב אך כיון שהוא צרה שאין מתריעין עליה שזהו רק בצורת ע"כ לא חששו לזה, אבל כאשר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, שאז הדין שאותה העיר מתענת ומתרעת, הלא אז הי' להם לחוש ולשוב באשר הגזירה הזאת קשה מהראשונה אעפי"כ לא חששו לזה כיון שרק אותה העיר מתענת ומתרעת, וכל שאר עירות אין מתריעין, אח"כ אומר הנביא בשם ד' הלא הכיתי אתכם בשדפון ובירקון וגו' יאכל הגזם והגזירה הזאת היא גזירה קשה וחמורה מאד יותר מהראשונות דהא על צרה כזאת שלא תבוא מתריעין בכל מקום אעפ"כ לא חזרו ולא שבו מדרכיהם הרעים, ואח"כ חוזר ומונה עוד גזירות קשות וחמורות מאלה, דבר, וכהפיכת סדום ועמורה וגו' הלא אז הי' להם לשוב עד המכהו, בכ"ז לא פחדו ולא רהו ולא שבו אל ד' ושמא יאמר נא ישראל אחרי שהקב"ה רואה שאינו פועל עם כל המכות האלה להחזיר אותם לעבודתו מעתה ימשוך את ידו מהם ולא יעשה עוד להם מאומה מן הרע, לא כן הדברים, יען כי יש הבדל בין האדון המכה את עבדו, ובין האב המכה את בנו, והוא דהאדון המכה את עבדו, כשרואה שאין שום תועל תבזה יעזבהו, ולא יתן לבו עוד עליו, לא כן האב המכה את בנו אף אם רואה שאין תועלת יוסיף שנית להכותו כי בנו הוא ורוצה בתקנתו והצלחתו, ועז"א לכן כה אעשה לך כלומר כאשר עשיתי לך כן אעשה לך עוד ואשוב ואהפוך ידי כל היום והטעם עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל, וא"כ היאך ארף ידי ממך, וזהו שאמר המדרש (פ' עקב) ועד היכן אני מייסר אתכם עד העקב, עקב כי זאת אעשה לך עד אשר תשמרו את מצותי, והוא נכון מאד:

תוכן העניינים

ברכת משה (שפירא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה