אור ברסלב
ברכת משה (שפירא) מלכים א › פרק יד

ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא

מלכים א · פרק יד

פרק יא

[א] בעת ההיא חלה אביה בן ירבעם:

[ב] ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי את אשת ירבעם והלכת שלה הנה שם אחיה הנביא הוא דבר עלי למלך על העם הזה:

[ד] ותבא בית אחיה ואחיהו לא יכל לראות כי קמו עיניו משיבו:

[ו] ויהי כשמוע אחיהו וגו' ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה:

[י] והכרתי לירבעם וגו' ובערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תמו [יד] והקים ד' לו מלך על ישראל אשר יכרית את בית ירבעם זה היום דמה גם עתה:

יש לדקדק א) הא עצת ירבעם לאשתו שלא יכירוה שהיא אשת ירבעם הי' מפני כי נתבאר לו שאחיהו שנאהו על שסר לבו מאחרי ד', וכמש"כ הרלב"ג, ואם הי' יודע זאת אחי' מראש שיתהפך לחוטא ומחטיא בודאי לא הי' דבר טוב עליו למלך וא"כ מה לו להזכיר עתה שהוא דבר עליו למלך אז בהיותו צדיק, כאלו הי' גם זה סיבה ותועלת לרפאות מחלת בנו, גם היום, שהוא חטא ומחטיא את הרבים? ב) מה לו להזכיר שעיניו קמו משיבו, אם בכדי שהוא סבה שלא הכירה הא גם אם הי' רואה כאחד האדם לא הי' מכירה כי שנתה פני' עד אשר לא הכירו שהיא אשת ירבעם ג) מ"ש זה היום ומה גם עתה הוא קשה ההבנה ורבו המבארים בזה זה אומר בכה וזה אומר בכה:

ויתבאר בטוב טעם בהקדם מאמרם ז"ל במגילה (דף נח) שאל רבי את ריב"ק במה הארכת ימים כו' א"ל מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע דאר"י אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע שנאמר לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט עליך ואם אראך גו' ר"א אמר עיניו כהות שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות, רבא אמר מהכא שאת פני רשע לא טוב, והנה אמרינן בב"ב (ד' קכא) אחיה השילוני הי' מיוצאי מצרים עיי"ש וא"כ מדהאריך ימים כ"כ אזי בודאי לא הסתכל בדמות אדם רשע ולא הסביר לו פנים, ולכן אל תתמה על החפץ דאף שדבר עלי למלך והסביר לי פנים, בכל זאת כעת אני אומר לך השתנית, יען כי אז הייתי צדיק ולכן הסביר לי פנים אבל כעת אחרי אשר יודע הוא כי סרנו מאחרי ד' בטח לא יסביר לנו פנים, ואם תבואי אליו וידע כי את אשתי בודאי לא יביט אליך ולא יראך ולא יסביר לך פנים ובפרט להתפלל בעד בננו זה החולה, ע"כ לך והשתנית, כי בלא"ה לא יחפוץ לראותך כי זהו מידתו והראי' שהאריך ימים כ"כ כנ"ל:

ולכן מספר הכתוב ואחיהו לא יכול לראות לא מפני שהסתכל בדמות אדם רשע חלילה רק כי קמו עיניו משיבו חסרון הראות הי' רק מצד שיבו, וע"ז אמר לה הנביא לאשת ירבעם למה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה, והוא כי כל ההתנכרות הוא כדי להסביר לך פנים ולהתפלל עבורך אבל כל יגיעך לריק כי אינני יכול כי אנכי שלוח אליך קשה:

ואמר לה כי זה לבדו יבוא לירבעם אל קבר, אשר יכרית זה היום ומה גם עתה, והיותר מחוור בזה פירש"י שפירש הבנים שהיו עד עתה והבנים אשר יולדו עכ"ל אשר פירושו מתאים ומוטעם עם דברי חז"ל ביבמות (דף נה) ואיצטריך למכתב ערירים יהיו וערירים ימותו וכו' דאי כתב רחמנא ערירים יהיו הו"א עד חטאיו אבל מחטאיו ואילך לא כתב רחמנא ערירים ימותו ואי כתב רחמנא ערירים ימותו הו"א מחטאיו ואילך אבל מעיקרא לא צריכי, וזהו הענין ששלח ירבעם את אשתו שיתפלל עליו אף שידע שהוא מחויב כרת, אך קסבר שכרת אינו אלא הבנים מחטאיו ואילך, אבל הבנים שהיו לו עד חטאיו אינו בכלל כרת ע"ז אמר לה "הוא דבר עלי למלך" מסתמא הייתי צדיק תחילה, וע"ז מספר הכתוב "ואחי' לא יכל לראות כי קמו עיניו משיבו", ולא מצד שהסתכל בדמות ירבעם תחילה, כי ירבעם לא הי' מתחילה רשע וכדאי' בסנהדרין (דף קא) עיי"ש וע"ז באה לו התשובה "והכרתי לירבעם" וגו' והכרתי פי' שהוא וזרעו נכרת לעולם וזהו כאשר יבער הגלל עד תמו וגו' אשר יכרית את בית ירבעם זה היום ומה נם עתה וכפירש"י הנ"ל הנולדים לך היום ואשר יולד לך מעתה וכדאמרינן ביבמות דמשו"ה כתיב ערירים יהיו וערירים ימותו דעד חטאיו ומחטאיו ואילך, והוא נכון בעזרת השי"ת:

תוכן העניינים

ברכת משה (שפירא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה