ברכת משה (שפירא)· רבי משה שפירא
ירמיה · פרק ז
[כ] הנה אפי וחמתי נתכת וגו' ועל הבהמה ועל עין השדה ועל פרי האדמה וגו' [כא] כה אמר ד' צבאות עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר:
[כב] כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח:
יש לדקדק א) היאך אמר עולותיכם ספו על זבחיכם, הלא עולות יותר רצוים לד' משלמים דעולות כלו כליל? ב) היאך מכחיש את הידוע שצוה השי"ת לישראל להקריב קרבנות כדכתיב, דבר אל ב"י ואמרת אליהם את קרבני לחמי וגו' תשמרו להקריב וגו'? ולמי צוה כל הקרבנות הכתובים בס' תו"כ אם לא לישראל היוצאים ממצרים? ג) איזה סמיכות וקישור של הנה אפי וחמתי לזה
ויתבאר בטוב טעם ודעת עפ"י דאמרינן בחגיגה (דף ח) מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות, נכסים מרובים ואוכלים מועטים מביא עולות ושלמים מועטים כו' זה וזה מרובים ע"ז נאמר איש כמתנת ידו וכו' וא"כ מי שיש לו נכסים מועטים ואוכלים מרובים מביא שלמים מרובים ועולות מועטים, ומעתה יבואר הכתוב כמין חומר ואמר מקודם הנה אפי וחמתי וגו' פי' שיכלו הנכסים ולכן אמר הנה מעתה עפ"י דין עלתיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר, וכי תימא הרי לכאורה עולה יקרה שכולה לגבוה ושלמים הם להדיוט, דז"א דהנה איתא בחגיגה (דף ו) בש"א הראי' שתי כסף והחגיגה מעה כסף שהראי' עולה כולה לגבוה משא"כ בחגיגה כו' ובה"א הראי' מעה כסף והחגיגה שתי כסף שהחגיגה ישנה לפני הדבור משא"כ בראייה, וזהו שאמר הכתוב עלתיכם ספו על זבחיכם פי' שהזבחים יהי' יותר שוין מעולת ראי' מפני מה ואכלו בשר כמש"כ, וכי תימא הא עולת ראי' היא כלה לגבוה עז"א כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח שיהי' דוקא שניהם היינו עול ראי' ג"כ וא"כ עולותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר, פי' שהזבחים יהיו שוים יותר מעולת ראי', ועולה אינה יקרה כ"כ לפני, והוא נכון מאד: