ברכת מרדכי (טרייסטמן)· רבי ברוך מרדכי טרייסטמן
מסכת סוכה
דף יד.
במשנה מסככין דברי ר' יהודה ור' מאיר אוסר. ובגמרא שם אמר רב מחלוקת בנסרין שיש בהן ד' דר"מ אית ליה גזירת תקרה ור"י לא חייש לגזירת תקרה אבל בנסריה שאין בהם ארבעה ד"ה כשרה ושמואל אמר בשאין בהן ארבעה מחלוקת אבל יש בהן ארבעה דברי הכל פסולה. פירש"י ז"ל דבאין בהן ד' מחלוקת ר"י מכשיר משום דאין רוב תקרות הבית עשיות מהן לא גזרינן ור"מ חייש למיעוט שיש מיעוט שעושין מהן תקרות ופרכינן שם בגמרא ואפי' פחות משלשה אוסר ר"מ הא קנים בעלמא נינהו אמר ר"פ הכי קאמר יש בהן ד' ד"ה פסולה פחות משלשה ד"ה כשרה כי פליגי משלשה ועד ארבעה מר סבר כיון דליתנייהו שיעור מקום לא גזרינן ומר סבר כיון דנפקי מתורת לבוד גזרינן. ויש לתמוה בזה טובא הלא כל עיקר קושית הגמרא היה רק על פחות משלשה א"כ היה יכול לתרץ בקיצור הא דקאמר אין בהן ארבעה מיירי משלשה עד ארבעה ולא פחות משלשה ולמה צריך הגמ' להאריך כ"כ בתירוצו. ועוד קשה דלפי הלשון הגמרא בתירוצם השתא נראה בפירוש שמפרשים הפלוגתא בסברא אחרת לא כפירוש רש"י ז"ל מקודם אם נחוש למיעוטא אם לאו ומי יכריח לנו לזה הלא יכולים לפרש כמו מקודם ומה לו לר"פ לחדש הפלוגתא בסברא אחרת כמובן,
ולענ"ד נראה ליישב דהנה באמת צריכים להבין מאיזה מקום הוכיח המקשן כשאין בהו ארבעה מיירי ג"כ שהוא פחות משלשה הלא מדקדוק הלשון משמע להיפך כי דבר שהוא פחות משלשה לא יקרא פחות מארבעה רק פחות משלשה וכשאנו אומרים פחות מארבעה נשמע להדיא משלשה ועד ארבעה. ומוכרחין לומר דסברת המקשן כך הוא דכאשר אמר שמואל באין בהן ארבעה מחלוקת וביש ארבעה ד"ה פסולה נשמע להדיא שרק בארבעה שלימות ד"ה פסולה אבל מארבעה ולמטה עד סוף הוא בכלל המחלוקת דבאם נאמר דהמחלוקת הוא רק למטה מן ארבעה עד תחילת שלשה ומשלשה למטה דברי הכל א"כ למה אמר ביש ארבעה ד"ה הלא יש עוד אופן שהוא דברי הכל היינו משלשה ולמטה ע"כ הוכיח המקשן מזה דכונת שמואל הוא דפחות מארבעה עד סוף למטה הוא בכלל המחלוקת ורק בארבעה לחוד ד"ה. וממילא מוכרחין לפרש סברת הפלוגתא בחיישינן למעוטא כי פחות משלשה לא נפקא מתורת לבוד. ועל זה תירץ ר"פ דהלשון פחות מארבעה לא נקרא על פחות משלשה רק מארבעה ולמטה עד שלשה והווי כמו שאמר בפירוש משלשה ועד ארבעה מחלוקת. וממילא נשמע שבפחות משלשה דברי הכל ובארבעה ג"כ דברי הכל רק מה שהזכיר ארבעה הכונה כך הוא דמשלשה ועד ארבעה יש עוד סברא להכשיר כמו עד שלשה. אבל מארבעה ואילך אין שום סברא להכשיר. והשתא ניחא שאין אנו יכולין עוד לפרש סברת הפלוגתא בחיישינן למועטא דזהו שייך אף בפחות משלשה ומוכרחין לפרש הפלוגתא בסברא אחרת ודו"ק: