אור ברסלב
ברכת מרדכי (טרייסטמן) מסכת בבא מציעא › דף פא:

ברכת מרדכי (טרייסטמן)· רבי ברוך מרדכי טרייסטמן

מסכת בבא מציעא · דף פא:

דף עז.

בגמרא אר"ה א"ל הנח לפניך אינו לא ש"ח ולא ש"ש איבעיא להו הנח סתמא מאי ת"ש שמור לי וא"ל הנח לפני שומר חנם הא סתמא ולא כלום ומקשה בגמ' אדרבא מדאמר ר"ה הנח לפניך ולא כלום הא סתמא ש"ח הוי אלא מהא ליכא למשמע מיניה. והנה יש לדקדק בזה מאוד דזה הי' שייך דווקא דא הדיוק מהרישא הי' מוכח כך והדיוק מהסיפא מוכח להיפך אז אמרינן דמהא ליכא למשמע מיניה דחד מהם לאו דוקא. אבל הכא כאשר מוכח ממשנה מפורשת כן היאך שייך משום מימרא דר"ה לדחות דיוק מפורש מהמשנה. ויותר הי' לנו להקשות ולדחות דברי ר"ה משום הדיוק דהמשנה כדרך הגמ' בכל הש"ס.

ולענ"ד ליישב דהנה צריכין להבין למה לא א' מיד אחר המשנה האיבעיא להו והמתין בזה עד אחר דברי ר"ה. ומוכרח' לומר דעל המשנה לחוד לא הי' יכול לסמוך מיד השאלה דהנח סתמא כי מהמתני' מוכח להדי' מדקתני הנח לפני ש"ח ש"מ הנח סתמא ולא כלום. רק כשהביא מקודם מימרא דר"ה הנח לפניך ולא כלום ולא אמר הוא סתמא. ע"כ מוכרח שיש איזה טעם דממתניתין אין שום הוכחה על הנח סתמא. דיוכל להיות דמשום הכי לא תני במתניתין הנה סתמא משום דזה תלוי בפלוגתא דרבי ורבנן בב"ק כמו"ש בגמרא ותני רק מה דפשיטא לכ"ע. ור"ה ג"כ תפס בדבריו מה שהוא לכ"ע. ואין שום הוכחה לדין זה דהנח סתמא לא ממתניתין ולא מר"ה. או י"ל להיפך דהתנא דמתני' אזיל בשיטת רבי ומשום הכי לא דייק ר"ה ממתני' על הנח סתמא משום דהוא סובר כרבנן ותפס בדבריו רק הנח לפניך. זהו היה עיקר סברת האיבעיא אחר שתני במתניתין הנח לפני ש"ח ובדברי ר"ה הנח לפניך נצמח מזה ספק על הנח סתמא האיך הוא הדין כהנ"ל. אבל הפשטן דלא הבין סוף כונתו לכך אמר ת"ש ממתני' דקתני הנח לעני וכו' עד שאח"כ מבאר לו הבעל איבעיא דאדרבא מדברי ר"ה נשמע דממתני' ליכא למשמע מיניה. ועל זה השיב לו הפשטן אם כפי הבנתך משום דברי ר"ה הלא כבר תלוי הדבר בפלוגתא דתנאי ומה אתה שואל. והשיב לו הבעל איבעיא דזה ג"כ תלוי בספק אם תלוי בפלוגתא אם לאו. דיש סברא לומר עד כאן על שני אופנים. ונמצא דזה הדין דהנח סתמא תלוי בספק ואין שום ראי' לא ממתני' ולא מר"ה וק"ל:

תוכן העניינים

ברכת מרדכי (טרייסטמן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה