ברכת יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
או"ח · סימן רד
(ט"ז סק"ג) ונובלות וכו' ורש"ל, יש לתמוה וכו' טפי מן הטור שכ' ג"כ כב"י ונ"ל דודאי על תמרים שדחפו הרוח קודם גמר בישולו מברך שהכל רק מדקתני סתם במתני' על נובלות מברך שהכל ואי אמרת תמרים דוקא דזיקא, ודרך הזיקא לזרוק ג"כ תמרים שנגמר בישולן, וא"כ למה קתני סתם על נובלת מברך שהכל אע"כ דנובלות היינו (בישול) [בושלי] כמרא, ולפ"ז כתב הטור שפיר על נובלות היינו שלא בישלו כ"כ מברך שהכל ולא מיקרי פירי כלל וק"ל:
(מג"א סק"ך) הואיל (ונאכל) [ונאנס] וכו' אך קשה דבסי' תע"ה (פסקוהו) [פסק] אנס ואכל [מצה] יצא וכו' ולק"מ דהרמב"ם פסק בהל' גירושין אם הוא מחויב לגרש אשתו משום דבר ערוה ולא רצה כופין אותו בע"כ דאע"ג דאין גט בע"כ דאיש, כיון דמדינא חייב לגרשה מסתמא דעתו לגרשה רק שיש בידו דבר המעכב הרצון וא"כ כשכופין אותו אזיל לי' דבר המעכב הרצון והוי גט ברצון וא"כ ה"ה הכי נמי גבי מצה כיון שהוא חייב לאכול מצה מסתמא אכל ברצון רק שיש בדעתו דבר המעכב הרצון וא"כ כשאנסוהו אזיל לי' דבר המעכב ונשאר אכילתו ברצון (יז) משא"כ אם ליכא באכילתו שום מצוה ליכא שום רצון כלל וא"צ לברך עליו כלל: