ברכת יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ
או"ח · סימן קפג
(ש"ע סעיף ב') יתן לתוכו:
חי וכו', והא דאמרינן בפרק אלו דברים ד"א תיכף לנט"י סעודה והוי (הפסיק המזיגה) [המזיגה הפסק] משמע דהוי הפסק בין נטילה להמוציא, כ"ש דהוי הפסק בבהמ"ז גופה, וצ"ל דבשלמא התם לא שייך המזיגה כלל לברכת המוציא ומכ"ש לשיטת המחבר דפסק כרי"ף דכיון דנטל ידיו גלי דעתי' דריפתא חביבא לי', לכך הוי הפסק כיון דל"ש זה לזה כלל משא"כ כאן גבי בהמ"ז דבהמ"ז טעונה כוס ולא הוי הפסק, ופשוט:
(מג"א סק"ט) אטר יד וצ"ע דבסי' ת"ר ע"א וכו', ולק"מ דבשלמא גבי הלולב הטעם ליטול בימין משום חשיבות ליתן מצוה בימין, לכך צריך ימין דעלמא דבזה ניכר החשיבות לכל העולם, משא"כ כאן גבי כוס בהמ"ז הטעם שמחזיק הכוס בכל כחו ולא משום חשיבות כלל, א"כ אזלינן בתר כחו באיזהו יד שיש לו כח יותר: