אור ברסלב
ברכת המים סדר גט שני הניתן מיד הבעל ליד השליח. › סט

ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר

סדר גט שני הניתן מיד הבעל ליד השליח. · סט

סח

אם הבעל נחפז ללכת ואינו יכול להמתין עד שיכתב הגט ויחתם או אחר שביטל שבועות ומודעות יעשה שליח את הסופר או אחד מעידי הגט או איש אחר בפני עדי ההרשאה ליתן את הגט במקומו ליד שליח הולכה ויאמר לו שאלך לדרכי תהא אתה במקומי ליתן הגט לפב"פ וכנ"ל שיהא שלוחי להוליך את הגט לאשתי פב"פ (כנ"ל) ויאמר שליח זה בלב שלם בדעתי גמרתי ואמרתי לעשות דבר זה ואח"כ יגיד הרב להשליח להולכה שאם יהא שליח יהא אסור לישא המגורשת וכו' כדלעיל מסי' כ"ד והלאה ואם מי שהתרצה כנגדו להיות שליח להולכה אינו עומד אז בפני המגרש ואינו יכול להמתין עד שיבא יכול למנותו אפי' שלא בפניו ויאמר אז לעידי הרשאה בזה הלשון הנני פב"פ וכנ"ל ממנה בפניכם אות פב"פ (כנ"ל) להוליך גט כריתות לאשתי פב"פ (כנ"ל) בכל מקום שימצאנה וכו' עד ולא את השליח כדלעיל סי' כ"ו אך יאמר הכל בלשון נסתר גם יכול אז הסופר ליתן לו בלי הכתיבה ויחזור ויאמר לסופר לכתוב ולעדים לחתום אפי' כשהשליח עדיין איננו שם ואח"כ ילך לדרכו אך קודם שילך לדרכו יבקש הסופר מן הבעל וכו' כדלעיל בס"ג הראשון סי' קע"ג וצריך שיהא עכ"פ השליח שם קודם שאומר הסופר הנני כותב וכו' וכשבא לשם יודיע לו הרב כדלעיל סי' כ"ד וגם יודיעו לו עדי ההרשאה שהבעל עשה במקומו שליח אחר ליתן לידו הגט ומינה אותן להיות שליח להוליך גט לאשתו פב"פ ושנתן לו רשות לעשות שליח בחריקאו וכו ויאמר אז השליח בלב שלם וכו' כדלעיל ואז כשלוקחים עשרה אנשים להיות אצל נתינת הגט אם שליח הנתינה אינו הסופר או א' מעדי הגט יכול להיות גם הוא מן המגין וכשעומדים אז עדי הגט והסופר ועדי הרשאה והשליח לפני הרב יעמוד גם השליח זה לפני חרב ואחר שכופל הרב את הגט כדלעיל סי' מ"ג יתנהו ליד השליח זה ויאמר לו תחזיק וכו' כדלעיל שם ואחר שאמר הרב לכל העומדים שם כדלעיל סי' מ"ד יזהיר לשליח זה שיגבה למעלה מיד שליח להולכה ידו ויאמר לעדי הרשאה ראו ששליח זה ימסור הגט ליד שליח להולכה ושמעו וכו' ויודיע הרב לשליח זה פי' המלות שיאמר ויאמר לו עוד אמור וכו' כדלעיל סי' מ"ה מ"ו מ"ז ויאמר אתה פב"פ כנ"ל הולך גט זה לפב"פ (כנ"ל) אשת פב"פ (כנ"ל) ותהא ידך כידו ועשייתך כעשייתו ופיך כפיו ודבורך כדבורו ונתן לך רשות לעשות שליח במקומך וכו' כדלעיל סי' מ"ח עד תהא מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם ומיד יניח השליח הנתינה ליפול הגט בנחת לתוך ידו שליח להולכה ואח"כ יאמר לו הרב קמון וכו' כדלעיל מסי' נ"ג והלאה ואז יהא נוסח ההרשאה בפנינו עדים חתומי מטה בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פ' שנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בפלונית מתא דיתבא על וכו' עשה הבעל פב"פ וכב לזאת פב"פ וכמו שכותבין בשליח להולכה להיות שלוחו ליתן גט כריתות ביד פב"פ וכנ"ל להוליכו למב"פ וכנ"ל אשת פב"פ וכנ"ל) וליתן אותו לידה וכן עשה פב"פ (כנ"ל) ונתן הגט ביד פב"פ (כנ"ל) להוליכו למב"פ וכנ"ל) אשת פב"פ (כנ"ל) ואם היה שליח להולכה בפני הבעל כשעשה אותו שליח להולכה יסיים וכך אמר בפנינו הבעל פב"פ (כנ"ל) הולך גט זה וכו' כדלעיל ואם לא היה שליח להולכה בפני הבעל כשעשה אותו שליח להולכה יסיים וכך אמר בפנינו הבעל פב"פ (כנ"ל) הנני פב"פ (כנ"ל) ממנה בפניכם את פב"פ (כנ"ל) להוליך גט כריתות לאשתי פב"פ (כנ"ל) וליתן אותו לידה ותהא ידו כידי ועשייתו כעשייתי ופיו כפי ודבורו כדבורי ונותן אני לו רשות לעשות שליח במקומו ושליח שליח אפי עד מאה שלוחים ואפי' בלא אונס בכל מקום שימצאנה הוא או שלוחו או שליח שלוחו אפי עד מאה שלוחים ואפי בלא אונם ותיכף כשיגיע גט זה בידה מידו או מיד שלוחו או מיד שליח שלוחו אפי' עד מאה שלוחים תהא מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם והגט שנעשה וכו' כדלעיל ומי שמצוה לגרש בענין זה אינו יכול לגרש על תנאי ואם אינו רוצה שיתן השליח להולכה את הגט לאשתו אלא אחר זמן פלוני והוא נחפז ללכת (כנ"ל) יאמר לו שיתן לה הגט ושלא יתנהו לה אלא אחר זמן פלוני ואם המגרש משומד והוא נחפז ללכת (כנ"ל) אינו יכול לגרש בענין הנ"ל כלל. אם הבעל נחפז וכו' כתבתי ע"פ מ"ש הש"ע בס"ג ס"ל ורמ"י ספ"ט וז"ל אם הבעל נחפז ללכת ואיני יכול להמתין עד שיכתב הגט ויחתם אומר לסופר כתוב גט לאשתי וכו' כדלעיל ואומר לעדים אתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הנזכר וגו' כדלעיל והריני ממנה את פב"פ שליח להוליך הגט הנזכר לאשתי פב"פ בכל מקום שימצאנה ותהא ידו כידו וכו' עכ"ל אלא שנראה שקיצרו במקום שהי' להם להאריך ע"כ באתי אחריהם ומלאתי את דבריהם כי ה"ל לבאר דאם הוא ממנה את השליח והולך לדרכו מי יתן הגט ליד השליח ע"כ כתבתי מה שנ"ל שיעשה שליח אחר במקומו שיתן הגט ליד השליח להולכה ומה שכתבתי שיעשה שליח את הסופר וכו' היינו מפני שנראה פשוט דכי היכא שיכול לעשות שליח לסופר ולעדים שיתנו ג"כ הגט לאשתו ה"נ יכול לעשותם שליח ליתן הגט ליד שלוחו להולכה, ומ"ש דאחר שביטל שביטל שבועות ומודעות יעשה שליח זה אע"פי שהש"ע ורמ"י הזכירו מינוי שליח להולכה אחר שמצוה לסופר לכתוב ולעדים לחתום מ"מ לא נמשכתי אחריהם מטעם שכתבתי בסי' כ"ד. ומ"ש ויאמר לו כשאלך לדרכי וכו' כתבתי מסברא ופשוט הוא ומ"ש ואם מי שהתרצה וכו' למדתי ממ"ש הש"ע ורמ"י בלשון נסתר הריני ממנה את פב"פ וכו' משמע שבאו להשמיעינו עוד כמו שכתבתי וכן מבואר עוד בדברי הש"ע סל"ג ורמ"י סי' צ"ב א"צ שהשליח יהא עומד בפני המגרש אלא אפי' שלא בפניו יכול למנותו וכו' ומ"ש גם יכול אז הסופר וכו' הכל נראה פשוט ומ"ש ומי שמצוה לגרש וכו' כ"כ עוד הש"ע ורמ"י וביאורו הטעם מפני שכבר נתבאר בסי' קמ"ב שאין להזכיר שום תנאי קודם נתינת הגט ומ"ש ואם אינו רוצה וכו' כתבתי ע"פ מ"ש עוד הש"ע ורמ"י ואם אינו רוצה לגרש אלא לזמן והוא נחפז ללכת וא"א לכותבו קודם שילך יאמר לשליח שיתן הגט לאשתו ולא תתגרש בו אלא לאחר זמן פלוני עכ"ל ואני שניתי מלשונם כי מ"ש ואם אינו רוצה לגרש אלא לזמן וכן מה דסיים ולא תתגרש בו אלא לאחר זמן פלוני אפשר לפרש דר"ל שיתן לה הגט תיכף אלא שיתנה עמה שלא תתגרש בו אלא לאחר זמן פלוני והא ודאי ליתא שהרי אסור להזכיר שום תנאי קודם נתינת הגט אלא ר"ל כמו שכתבתי דהשתא אין זה תנאי רק שקובע זמן מתי יתן הגט לידה להתגרש בו ועיי' מ"ש בס"ג ג' סי' כ"ה ומ"ש ואם המגרש משומד וכו' כתבתי מסברא שהרי כבר נתבאר לעיל סי' כ' שאין יכול לגרש ע"י שליח להולכה אם לא כשמזכה כשמזכה לה תחלה הגט ע"י השליח ומסקי רמ"א ורמ"י וכל זה כשהבעל נחפז ללכת ואינו מוסר הגט לשליח והוא שעת הדחק אבל בלאו הכי אין עושין שליח בכה"ג ומשמע מסתימת דבריהם דהיינו אפי' אם השליח עומד בפני המגרש בשעה שמוסר לסופר כלי הכתיבה ואומר לו לכתוב ולעדים לחתום ונראה דה"ה אם מוסר הגט לשליח אלא שאין השליח עומד בפני המגרש בשעה שמוסר לסופר כלי הכתיבה וכו' אין לגרש היכא שאין שעת הדחק אלא צריך להמתין עד שיהא אז השליח שם כמ"ש לעיל סי' ס"ד.

תוכן העניינים

ברכת המים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה