אור ברסלב
ברכת המים סדר גט רביעי כששליח ראשון עושה שליח שני.

ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר

סדר גט רביעי כששליח ראשון עושה שליח שני.

סדר גט שלישי מיד שליח של הבעל ליד האשה.

א

יכולים לסדר הגט אפי באייר או בר"ח אפי' לא ביום שנכתב. פשוט הוא.

ב

יש ליזהר מלסדר בע"ש ובעי"ט יש לסדר ביום ולא בלילה ואם אמרו הקהל ברכו אפ' אם המגרש והמגורשת והב"ד המסדרי לא אמרו ברכו אין לסדר אז אע"פי שהוא עדין יום. כבר נתבאר בס"ג א' סי' ג' ו"ד.

ג

הרב יקח אצלו שנים חשובים מן הקהל ועכ"פ צריך שלא יהא הרב ושנים שעמו שום אחד מהם חש"ו ולא יהא בהם שום פסול מדברים הפוסלים שאינו ראוי לדון כדאי' בח"מ סי' ז' וסי' ל"ג ל"ד לזה ושלא יצא על א' מהם קול שחשוד על עריות או אפי שחשוד על שאר עבירות מיהו בשעת הדחק אין להקפיד אם יצא עליהם קול שחשודים על שאר עבירות ואם הוא בדרך שהב"ד צריכים בדיקה כדלעיל בס"ג ראשון סי' ח' דינם כדלעיל בס"ג ג' סי' ח'. לא יהא א' מהם בעל מום הרב אומר לשנים שעמו נהרהר בתשובה בלבינו. כבר נתבאר בס"ג ג' ס' ד' ס' ו'.

ד

השליח ראשון לא יאמר לשליח שני שם מקום האשה או מנין הפרסאות. כבר נתבאר כיוצא בזה בדברינו בס"ג שני סי' ג' ד'

ה

הב"ד לא יהא קרובים לעדי הגט ולא לשני השלוחים וכ"ש שלא יהיו קרובים לאיש או לאשה ושלא יהיו קרובים זה לזה וכן השליח שני לא יהיה קרוב לאיש או לאשה ודווקא בקורבא שפוסל מדינא אבל בשאר קורבות אין להחמיר בכל זה מיהו יש להחמיר אפי' בקורבה הפוסל מדינא מדרבנן ובכלל זה תרי בעל' כאשתו אבל הב"ד או שליח שני יכולים להיות קרובים ממש להרב שסידר הגט מיד הבעל לשליח או לעדי הרשאה או לדיינים שקיימו חתימות עדי הרשאה וכן יכול להיות השליח שני קרוב ממש אף לעדי הגט או לשליח ראשון. כבר נתבאר כיוצא בזה בדברינו בס"ג ג' סי' י' ושאר הדברים שלא נתבארו שם כתבתי מסברא.

ו

יש להדר שיהיו הב"ד אותם שניכר חתימת שלהם במקום שהאשה שם. כתבתי כן מסברא וכבר כתבתי כיוצא בזה בס"ג ב' סי' י"ב.

ז

הב"ד ישבו יחד ושני השלוחים יעמדו לפניהם. כ"כ בס"ג מ"ו מהרר יואל ז' וכבר כתבתי כיוצא בזה בס"ג ג' סי' י"ב.

ח

כשיושבים הכ"ד ישב הרב באמצע והגדול מן השנים בימינו והקטן בשמאלו. כ"כ בס"ג מ"ו מהר"י ז"ל וכבר כתבתי גם כיוצא בזה בס"ג ג' סי' י"ג.

ט

א"צ ליקח עשרה נשים להיות אצל נתינת הגט. כן משמע ממה שלא כתוב בשום ס"ג כסדר זה ליקח עשרה נשים וגם מסתבר כן.

י

יראו הב"ד אם יש לשני השלוחים זקן בפניהם או אם יש להם בנים או אם היה להם בנים ואז א"צ בדיקה ואם לאו צריכים בדיקה ודין הבדיקה כתבנו בס"ג הראשון סי' ח' ובמ"ב שני סי' ה' גם יש להם לדקדק בשני השלוחים שאין שום א' מהם חרש או שוטה או סומא בשתי עיניו ובשליח ראשון שלא יהא פסול לעדות מדאורייתא כגון מלוה בריבית קבוצה וגזלן או עובר עבירה שחייב עליה מלקות אבל בשליח שני יש לדקדק שלא יצא עליו קול שחשוד על עבירות שהם מדאורייתא ושלא יהא פסול ודאי בעבירה אפי' שהיא מד"ס אבל אם יצא עליו קול שחשוד על עבירות שהם מד"ס אין לחוש. מובן ע"פ מה שביארנו בס"ג ב' סי' ה' ו' ז' ובס"ג ג' סי' ט"ו.

יא

הרב שואל לשליח ראשון מהו רוצה ויאמר אני פב"פ שליח מן הבעל פב"פ ששולח גט לאשתו פב"פ והרשני למנות שליח אחר במקומי ושליח שליח אפי' עד מאה שלוחים ואפי בלא אונס ויש בידי הגט וגם ההרשאה מקויימת והריני חפץ למנות את פב"פ במקומי להיות שליח להוליך הגט וליתן אותו לפב"פ אשת פב"פ: (ובכל מקום שמכר באן פב"פ יש להזכירם כמו שכתובים בגט ובהרשאה וכן אם יזכיר השליח שני פב"פ ע"ד שנזכר שליח ראשון.) בס"ג מ"ו מהר"י ז"ל ופשוט הוא ומ"ש ובכל מקום וכו' ג"ז פשוט.

יב

אפי' אם ידוע שיש בעיר מי ששמו ושם אביו כשם המגרש ושם אביו אפ"ה א"צ שיהא האחר במעמד דהוא אפי' אם גם האשה באותה עיר אלא שאין השליח ראשון נותן הגט לידה רק שניתן ליד שליח השני ליתן הגט לידה. ג"ז נראה פשוט.

יג

אח"כ יעיינו הב"ד בהרשאה היטב אם נכתבת ונחתמת כדינו ואם יש עליה הנפק יעיינו ג"כ היטב אם נכתב ונחתם כדינו וא"צ לקרות ההרשאה או ההנפק בקול רם כלל. אח"כ יעיינו וכו' עד כדינו כתבתי ע"פי מה שביארתי בס"ג סי' י"ח ומ"ש וא"צ וכו' כתבתי מסברא כי לא כתבו האחרונים לקרות ההרשאה וההנפק בקול רם אלא גבי נתינת שליח את הגט ליד האשה כדי לפרסם אז שנתגרשה כראוי.

יד

אפי אם לא נתקיימו החתימות של עדי ההרשאה וההנפק כלל מ"מ אם חלה או נאנס שאינו יכול להביא הגט בעצמו יבול לעשות שליח אחר אפי' אם לא חלה ולא נאנס אינו יבול לעשות שליח אחר אפי' אם נתקיים חתימה אחת מן עדי הרשאה אבל אם נתקיים חתימה אחת מן ההנפק יכול לעשות שליח אחר אפי' אם לא חלה ולא נאנס ואם הוא שעת הדחק אפי' אם לא נתקיים שום אחד מן החתומים ולא חלה ולא נאנס מ"מ יכול לעשות שליח אחר. כן נראה לפי מה שנתבאר בדברינו בס"ג ג' סי' י"ט.

טו

יש להרב להזהיר לשליח ראשון שלא ישיב הן הן או לאו לאו. כן כתבתי בס"ג ג' סי' כ"א בשם מ"ו מהררל"ס.

טז

ישאל הרב את השליח ראשון אם לא התנה הבעל שום תנאי ויאמר לא: ישאל אותו עוד אם לא שמע שמת הבעל ויאמר לא: ואם ידוע שהיה הבעל חולה בשעשתו שליח יש לשאול אותו אם לא היה גוסס ויאמר לא: ישאל אותו עוד אם בא הבעל אליו כבר או אם שלח אלין שליח תבטל את הגט או את השליחות או אם שמע שביטל הבעל את הגט או את השליחות שלא בפניו ויאמר לא: ישאל אותו עוד אם הוא עצמו לא ביטול השליחות בין בפני הבעל בין שלא בפניו, ויאמר לא: ישאל אותו עוד אם עושה שליחות זה על תנאי או באונס או מכח גדר או שבועה או אם מסר מודעא על השליחות ויאמר איני עושה השליחות על תנאי ולא באונס ולא מכח נדר או שבועה ולא מסרתי מודעא על השליחות רק אני עושה ברצון טוב ואם באולי עשיתי ושכחתי הריני מבטלה בפניכם. ישאל כו' כ"כ רמ"א בס"ג סצ"ח והביאו רמ"י בס"ג סק"י דכששליח ראשון עושה שליח שני נ"ל שיש לשואלי כל השאלות ששואלים אותו כשנותנו הוא בעצמו ליד האשה שהרי השליח שני אינו אומר אח"כ כלום רק שאומר שליח ב"ד אני ולכן יש לב"ד הראשון לחקור הדברים היטב, ומ"ש אך מה שנזכר וכו' כן נראה פשוט דאף שכתב רמ"א שיש לשואלו כל השאלות אין למדין מן הכללות דהא כשהבעל ממנה שליח לא נמצא בשום פוסק ובשום ס"ג שצריך השליח לידע זה כשהבעל נותן לו הגט רק כשנותן השליח הגט ליד האשה כמ"ש הטור ורמ"א ורמ"י סי' קמ"א סל"ו ורמ"א בס"ג שצ"א וה"נ א"צ השליח ראשון לידע זה כשממנה שליח שני רק כששליח שני נותן הגט ליד האשה צריך לידע זה כדי שלא יטעיהו ליתן אותו ליד אשה אחרת ואף שבס"ג מ"ו מהרר"י כתוב גם בזה שיאמר הרב אל השליח ראשון אתה פב"פ מכיר אתה את הבעל פב"פ שהוא בעל האשה הזאת פב"פ ויאמר הן ואם אינו מכיר בעצמו יתברר הדבר ע"פ עדים אחרים עכ"ל אין לחוש לדבריו בזה ועוד כתוב בס"ג שם יאמר הרב אל השליח השני רוצה אתה פב"פ להיות שליח להוליך הגט לפב"פ בכל מקום שתמצאנה ויאמר השליח הן ברצון טוב אני עושה זאת עכ"ל ואני השמטתי כל זה דנראה דכמו דכשהבעל ממנה שליח אין שואל אותו הרב ע"ז רק אחר שממנה אותו הבעל אומר בלב שלם אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה כמ"ש בס"ג שני סי' ל"א ה"נ בסדר זה.

יז

אח"כ יקח הרב את הגט מיד השליח ויקראו אותו הב"ד בדקדוק כדינו וא"צ לקרותו בקול רם.

אח"כ יקח הרב וכו' כ"כ מ"ו מהכר"י ומ"שכ וא"צ גט כתבתי כן מסברא מטעם שכתבתי לעיל סי' י"ג גבי קריאת ההרשאה.

יח

ישאל עוד לשליח ראית שהבעל פב"פ מסר אות הקלף והדיו, והקולמס והקסת ושאר כלי הכתיבה לסופר ואמר לו לכתוב גט זה הן: שמעת מן המגרש שאמר לסופר לכתוב הגט לשמו ולשמה לש"ג הן: שמעת מן המגרש שצוה לעדים לחתום הגט לשמו ולשמה לש"ג הן: שמעת שאמר הסופר הנני כותב גט זה לשם פב"פ לגרש בו אשתו פב"פ ואני כותב אותו לשמו ולשמה לש"ג הן: היית לכל הפחות אצל כתיבת כל שטה ראשונה שנכתב לשמו ולשמה לש"ג הן: ראית ושמעת משני העדים החתומים על הגט שכל א' אמר קודם שחתם הנני חותם גט זה לשם פב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ ואני חותם לשמו ולשמה לש"ג הן: היית אצל העדים בשעה שחתמו מתחילה ועד סוף הן: ראית שחתמו זה בפני זה הן: מכיר אתה בסימן מובהק שזהו הגט שכתב הסופר ושחתמו העדים לשמו ולשמו ולשמה לש"ב ושזהו הגט שמסר לך הבעל פב"פ ועשה אותך שליח להוליך וליתן אותו לאשתו פב"פ הן: ראית שהיה הגט יבש כשחתמו העדים ושהיה יבש ג"כ כשנתן אותו הבעל לידך הן. ישאל עוד לשליח וכו' כ"כ בס"ג מ"ו מהרר"י דישאל הרב את השליח הראשון ככל השאלות ששואלין אותו כשנותן הגט ליד האשה אחר שקרא החכם את הגט עכ"ל וכבר נתבאר בס"ג ג' מסי' ל"א עד סי' מ'.

יט

יש להרב להגיד לשליח שני שאם יהא שליח יהא אסור לישא המגורשת גם יאמר לו שיהרהר תשובה בלבו.

למדתי מע"שכ בס"ג שני סי' ומ"שכ גם להרב וכו' כבר כתבתי בס"ג שני סי' כ"ד שכ"כ מ"ו מהררל"ס.

כ

אח"כ יכפיל הרב את הגט כמו שהיה מקדם ויתנהו ליד השליח הראשון ויגמר לו החזיק הגט בידך עד שאומר לך לתנהו ליד השליח שני. כ"כ מ"ו מהר"י.

כא

יצוה לשליח שני שיסיר הטבעת שבידיו ואל יהא דבר חוצץ בידיו ואל יגע סרבלו או שום דבר בידיו בשעה שמקבל הגט גם יזהר שלא יסייע לו שום אדם בקבלתו ויוציא ידיו ויפתחם ויקרב אותם יחד כדי לקבל הגט ולא יהיו ידיו כמדרון שיוכל הגט ליפול מהם רק יגביה האצבעות ושלא יחיו ידיו תוך ג' טפחים סמוכים לארץ או לשלחן וירחיב הידים למעלה כדי לקבל את הגט גם יזהיר אותו הרב שלא יקפוץ ידיו עד שיאמר לו לקופצה יאמר לשליח ראשון שיגביה ידו למעלה מידי שליח שני. יאמר לשני דיינים שעמו, ראו שהשליח ראשון ימסור הגט לשליח שני יודיע לשליח ראשון פי המלות שיאמר יאמר לו עוד אמור כך כמו שאמר לך מלה במלה. כבר נתבאר בס"ג א' מסי' רכ"א עד סי' ר"ל.

כב

ויאמר הנני פב"פ שליח של הבעל פב"פ ממנה אותך פב"פ להיות שלוחי במקומי להוליך גט כלפב"פ אשת פב"פ וליתן אותו לידה ותהא ידך כידי ועשייתך בעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי ונותן אני לך רשות לעשות שליח במקומך ושליח שליח אפי' עד תשעים ותשעה שלוחים ואפי בלף אונס בכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך אפי' עד תשעים ותשעה שלוחים ואפי בלא אונס בכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך אפי' עד תשעים ותשעה שלוחים ואפי' בלא אונס ותכף שיגע גט זה בידה מידך או מי שלוחך או מיד שליח שלוחך אפי' עד תשעים ותשעה שלוחים ואפי' בלא אונם תהא מגורשת מבעלה פב"פ ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם והנני מקהל' עלי בחרם ובשבועות התורה שלא אבטל את השליח. ויאמר הכני פב"פ וכו' אף שבס"ג מהר"י מינץ סי' י' ובס"ג מ"ו מהרר"י כתוב בפנים שונים וגם בנוסח כתב ההרשאה מן השליח ראשון לשליח שני ראיתי בפנים שונים במהר"י מינץ סי' קכ"ד ובד"מ סי' קמ"א ובמהר"י כהן וברמ"י מ"מ בחרתי הלשון שכתבתי וכבר נתבאר קצת כדברינו בס"ג שני סי' כ"ח ועוד יתבאר קצת בדברינו לקמן סי' ל"א בנוסח כתב ההרשאה אך ראיתי לבאר כאן כי כתוב בס"ג מהר"י מינץ סי' י' שליח הראשון קבל עליו בחרם שלא לבטל את השליח ואז אמר השליח אחרי אלה במלה אתה פב"פ שלוחי הולך גט זה וכו' ובס"ג מ"ו מהרר"י לא כתוב כלל ענין קבלת חרם של שליח הראשון ואני לא כתבתי ענין קבלת חרם קודם שמינה אותי וכתבתי אותו בסוף דבריו שאומר והנני מקבל עלי בחרם וכו' שכן נראה דלא שייך שיקבל עליו בחרם שלא לבטל את השליח קודם שמינה אותו כשמנה הבעל שליח כתוב בכל ס"ג שאומר בסוף והכני מקבל עלי וכו' וכמ"ש בס"ג שני סי' כ"ח.

כג

אם המגרש ש"מ ומגרש על תנאי או מי שמגרש ע"ת שאם יבא קודם זמן פ' לא יהא גט וכבר כתבנו בס"ג ראשון בסי' רל"ג ורל"ד האיך יסיים יש לשליח לומר הסיום קודם ותהא ידך כידי וכו' ויחזור ויאמר הסיום אחר ומותרת לכל אדם ואח"כ יאמר אז תוך כדי דבור בפ"נ ובפ"נ. כבר נתבאר בדברינו קצת מזה בס"ג שני סי' נ"ד וס"ב ובס"ג ג' סי' מ"ח ועיי' לקמן סי' ל"ד.

כד

יאמר השליח השני בלב שלם אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה. כבר נתבאר כיוצא בזה בס"ג שני סי' ל"א.

כה

ומיד יניח השליח ראשון ליפול הגט בנחת לתוך ידי השליח שני ואחר שהניח השליח ראשון הגט בידיו ויסלק ידו ממנו מכל וכל יאמר לו הרב קמוץ ידיך והחזק את הגט ותגביה שתי ידיך למעלה מג' טפחים ותכניסנו תחת הסרבל. כיוצא בזה כתוב בס"ג מ"ו מהרר"י וכבר נתבאר בס"ג א' סי' רי"ב ורל"ה.

כו

אח"כ יחזור הרב ויקח הגט מיד השליח. כ"כ בס"ג מ"ו מהרר"י.

כז

אח"כ יש לו להרב לחזור ולשאול לשליח ראשון השאלות דלעיל סי' י"ח. כן נראה ממ"ש מ"ו מהרר"י ונ"ל שיש להרב לשאל אח"כ השאלות בקיצור.

כח

השליח השני יקח לו סימן מובהק בגט בקלף ובכתב כדי שיכירהו. כתבתי מסברא וכמ"ש בס"ג שני סי' ל"ז

כט

אח"כ יחזור ויכפול דרב הגט כמו שהיה מקדם ויתנהו ליד השליח השני. פשוט הוא.

ל

אח"כ כותבין ההרשאה וכותבין אותה בדקדוק ונזהרין שלא לכתוב בה ראשי תיבות גם שלא לשנות בה בדברים הכתובים בגט כגון אם כתוב בגט זנגביל בבית לא יכתבו בהרשאה בוי"ו וכל כיוצא בזה אם יש איזה שינוי באיזה דבר בגט שנראה לכאורה שיש לפקפק עליו אלא שהיה נראה להרב שאין בו פקפוק מפני טעמו ונימוקי עמו וכתב כתב בפני עצמו מה טעמו והניח הכתב כתב הרשאה כדלעיל בס"ג שני סי' נ"ן אע"פי שנראה לב"ד שסידרו השליחות מן שליח ראשון לשני שהדין עם הרב ההוא מ"מ ישלחו הכתב ההוא ויניחו אותו תוך כתב ההרשאה השנית אם יש שעת הכושר לכתוב ההרשאה השנית בו ביום שנמסר הגט ליד השליח השני יש לכותבה אז ואם לאו יכולים לכתוב אותה למחר או ליומא אחרא. אח"כ כותבין כבר נתבאר בס"ג שני סי' נ"ו נ"ז נ"ח ומ"ש אע"פי וכו' כתבתי מסברא מפני שיש לחוש עדיין שמא הב"ד שיסדרו הגט מיד השליח שני ליד האשה לא ידעו טעמם.

לא

נוסח ההרשאה:

במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בפלונית מתא (ואם נכתב הרשאה זו במקום שנכתב הגט יש לכתוב דיתבא על וכו' כמו שנכתב בגט) ואתא לקדמנא פב"פ ובידו גט ששלח פב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ והביא לפנינו הרשאה מקויימת מתוקנת כתיקון חכמים שעשאו הבעל פב"פ שליח בעדים להוליך גט זה לאשתו פב"פ ונתן לו רשות לעשות שליח במקומו ושליח שליח אפי' עד מאה שלוחים ואפי' בלא אונס ועל פי אותה ההרשאה מנה עי פינו ובפנינו את פב"פ להיות במקומו ובפנינו מסר הגט לפב"פ וכך אמר בפנינו פב"פ לפב"פ הולך גט זה לפב"פ אשת פב"פ ותן אותו לידה ותהא ידך כידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי ונותן אני לך רשות לעשות שליח במקומך ושליח שליח אפי' עד תשעים ותשעה שלוחים ואפילו בלא אונס בכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך אפי' עד תשעים ותשעה שלוחים ואפילו בלא אונס ותכף שיגיע גט זה בידה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך אפי' עד תשעים ותשעה שלוחים ואפי' בלא אונס תהא מגורשת בו מבעלה פב"פ ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם והגט שנעשה עליו פב"פ שליח להולכה ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם בפלונית מתא דיתבא על וכו' (כמו שנכתב בגט) בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פ' שנת כך וכך לבריאת עולם ועדיו החתומים בו פב"פ ופב"פ ובפנינו ביטל פב"פ (דהיינו השליח הראשון) כל מודעות שמסר על שליחות זה גם קבל עליו בפנינו בחרם ובשבועות התורה שלא לבטל את השליח ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו והכל שריר וקים. במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא מ"ש זה בתחילה כ"כ בס"ג מהר"י מינץ סי' קכ"ד ואף דבנוסח הד"מ סי' קמ"א בשם ס"ג ורמ"י ומהר"ר יוסף לא כתוב במותב תלתא כחדא הוינא אלא קודם ואתא לקדמנא וכו' וכן בנוסח הטור סי' קמ"א בהרשאה דשליח קבלה מ"מ נמשכתי אחר סדר מהר"י מינץ כמו שהושוו כל הנוסחאות בהרשאה מן הבעל לשליח שכו שכותבין בתחילה בפנינו עדים ח"מ אך מה שכתוב בסדר מהר"י מינץ אנחנו הח"מ השמטתי זה כי בד"מ סי' קמ"א כתב בשם ס"ג ח"ל הרשאה משליח שני לשליח ג' בפנינו הדיינים הח"מ כך וכך בשבת וכתב עליו הד"מ ונראה שלא לכתוב בהרשאה תחלה ח"מ דהוי לשון עדות רק במותב תלתא וכ"כ ב"י לקמן בשם תשובת הר"ש בן הרשב"ץ עכ"ל ומ"ש ואם נכתב ההרשאה במקום וכו' אע"ג דלא משמע כן מנוסח הד"מ ורמ"י שסתמו וכתבו בזה דיתבא על וכו' מ"מ מאחר שכבר כתבתי בס"ג שני שינוי נוסחאות בזה דבהרבה ס"ג לא כתוב תחלה כלל דיתבא על וכו' לכך נראה לעשות פשר דבר דדווקא בהרשאה מן הבעל לשליח שכותבין ההרשאה במקום שכותבין הגט יש לכתוב גם תחלה בהרשאה דיתבא על וכו' כמו שהכרעתי שם כי שם נראה לכתוב כן אגב שכותבין כן בגט על מקום ההוא אבל בהרשאה מן שליח א' לשני דלפעמים אין כותבין ההרשאה במקום שנכתב הגט שם אז אין לכתוב תחילה דיתבא על וכו' אלא כשכותבין גם אותה ההרשאה במקום שנכתב הגט ועוד ראיתי בד"מ בנוסח הרשאה זו שמיד אחר ובידו גט כתוב נכתב ונחתם בכך וכך בשבת וכו' אבל בשאר נוסחאות שראיתי כתוב כן בסוף והגט שנעשה עליו פב"פ שליח וכו' נכתב בפלונית מתא וכו' וכן כתבתי גם אני מאחר שבהרשאה מן הבעל לשליח כתוב כן בכל הנוסחאות ועוד ראיתי בנוסח הרשאה זו במהר"י מינץ ובד"מ ומהרב יוסף כהן ורמ"י שאחר שכתוב ובפנינו מסר הגט לפב"פ כתוב ובתוך כדי דבור אמר בפ"נ ובפ"נ ואני השמטתי זה דנראה שלא דקדקו בזה כי הטור והש"ע ורמ"י סי' קמ"ב ס"ו והב"י בשם כמה פוסקים כתבו דכשהשליח נותן הגט ליד האשה אומר בפ"נ ובפ"נ בשעה שנותנו ליד האשה או סמוך לו מיד תוך כדי דבור משמע מזה דכשאומר מיד בשעה שנותנו ליד האשה אפי' אם מפסיק בשתיקה בין והרי את מותרת לכל אדם ובין וגט זה בפ"נ ובפ"נ יתר מכדי דיבור ליכא קפידא כלל אלא דאם אומר בפ"נ ובפ"נ אחר הנתינה יש קפידא שצריך לומר סמוך לנתינה מיד תוך שעור כדי דבור וכן סתמו וכתבו הטור והש"ע ורמ"י שם ס"ט דכשהשליח נותן הגט ליד שליח שני אומר בפ"נ ובפ"נ בשעה שנותנו לשליח משמע גם מזה דאז אין קפידא אף אם מפסיק בשתיקה בין ומותרת לכל אדם ובין וגט זה בפ"נ ובפ"נ יתר מכדי דבור וא"כ מאחר שהמנהג פשוט דכשנותן השליח הגט ליד האשה או ליד שליח שני אומר כל זה בשעת נתינה דהיינו קודם שמניח ליפול הגט לתוך ידי האשה או לתוך ידי שליח שני יכול לומר בפ"נ ובפ"נ אחר כדי דבור מן והרי את מותרת לכל אדם ומה"ט לא נכתב בשום ס"ג שיש להזהיר לשליח שיאמר בפ"נ ובפ"נ תוך כדי דבור אחר והרי את מותרת לכל אדם ואע"פי שכבר כתבתי לעיל סי' מ"ח דבס"ג מהר"י מינץ סי' י"א כתב בשם סדר מהרי"ק גבי שליח שמביא גט לאשה על תנאי שיאמר השליח בפ"נ ובפ"נ תוך כדי דבור בסיום התנאי נראה דשאני התם שהפסיק בדבור אחר והרי את מותרת לכל אדם לומר שאם יקיים התנאי מסתבר קצת שיש לומר עכ"פ בפ"נ ובפ"נ תוך כדי דבור אחר סיים התנאי כמו אם הפסיק בנתינת גט אבל כל שלא הפסיק בנתינת גט ולא בדבר אחר אין קפידא בזה ואם ה"ל ובתוך כדי דבור אחר מסירת הגט ליד השליח השני אמר בפ"נ ובפ"נ כ"ש דלא אתי שפיר שהרי נוהגין לומר כן קודם מסירת הגט לידו כמו שכתבתי ועוד כתוב בנוסח הרשאה זו בד"מ ישאלנו אותו אם נכתב לשם פב"פ הבעל ולשם אשתו פב"פ ואמר הן ומשמע שטעמו משום דבהא דאמרינן ריש גיטין דצ"ל בפ"נ ובפ"נ לפי שאין בקיאין לשמה פרש"י הלכך אומר השליח בפ"נ ובפ"נ וממילא שיילין ליה אם נכתב לשמה והוא אומר הן ואני השמטתי זה כי בשאר הנוסחאות שראיתי ליתא ונראה שהדין עמהם כי התו' הקשו שם על פרש"י וכתבו ואר"י דסתמא לשמה קמסהיד כדפי' בקונטרס נמי בסמוך וכו' ואע"פי שנוהגין שהב"ד שואלין אותו בפי' אם נכתב לשמה כמ"ש לעיל סי' י"ח מ"מ ליכא קפידא בזה ולכך א"צ לכתוב כן בהרשאה ומ"ש ובפנינו ביטל פב"פ כל המודעות וכו' כ"כ בנוסח הרשאה דבמהר"י מינץ ואף דבשאר הנוסחאות שראיתי לא כתוב כן מ"מ כראה שיש לכתוב כן מאחר שהוא מענין גוף השליחות כמו שהושוו כל הנוסחאות לכתוב ובפנינו קבל עליו בחרם וכו' ועיי' מה שביארנו עוד בלשון מינוי השליחות של השליח ראשון לשני ובלשון מינוי השליחות של הבעל לשליח ובנוסח הרשאה שמן הבעל לשליח ועוד ראיתי קצת שינויים בין הנוסחאות של ההרשאות ולא ראיתי להזכירם מאחר דליכא בהן נפקותא כ"כ ואני בארתי כפי מה שהיה נלפענ"ד יותר מדוקדק.

לב

יש לסיים והכל שריר וקים אפי' אם אין מקיימים שום דבר בהרשאה אם יש בה איזה מחק או גרר או טשטוש או ריוח או תיבות בינו חיטו כיוצא בזה יש לקיים אחר כתבנו וחתמנו ולכתוב אח"כ והכל שריר וקים אם שכחו מלקיים קודם והכל שריר וקים יש לקיים אח"כ ולחזור ולכתוב והכל שריר וקים ואם שכחו מלקיים עד אחר שחתמו הב"ד או א' מהם אין לקיים עוד. כבר נתבאר בס"ג ב' סי' ס'.

לג

אם המגרש משומד אזי בכל מקום שנכתב בו פב"פ יש לכתוב פ' וכל שום וחניכה דאית ליה בן פ' ואחר כתיקון חכמים יש לכתוב והיה כתוב בה שמסר הבעל פ' וכל שום וחניכה דאית ליה ב"פ גט כריתות ביד פב"פ ואמר בפנינו הבעל פ' וכל שום וחניכה דאית ליה ב"פ לפב"פ זכה בגט זה לאשתי פב"פ והרי היא מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם ואח"כ אמר הרב להבעל פ' וכל שום וחניכה דאית ליה בן פ' כבר אשתך מותרת לכל אדם ולרווחא דמלתא תקח הגט מיד השליח ותחזיר למוסרו לו וכן עשה וחזר ועשאו הבעל פ' וכל שום וחניכה דאית ליה ב"פ שליח בעדים להוליך נט זה לאשתו פב"פ ונתן לו רשות לעשות שליח במקומו ושליח שליח אפי' עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס גם ביטל בפנינו הבעל פ' וכל שום וחניכה דאית ליה ב"פ כל מודעות שמסר על גט זה וגם קבל עליו בפנינו בשבועות התורה ובחלקו עולם הבא שלא לבטל את השליח ועל פי אותה ההרשאה מנה וכו'. כתבתי מן הסברא לפי מה שביארנו בס"ג שני סי' ס"א.

לד

אם המגרש ש"מ ומגרש על תנאי או מי שמגרש ע"ת שאם יבא קודם זמן פ' לא יהא גט במ"ש בס"ג הראשון סי' רל"ג ורל"ד יש לכתוב בהרשאה סיום התנאי אחר להוליך גט לאשתו פב"פ וגם אחר ותן אותה לידה קודם ותהא ידך כידי וכו וגם אחר ומותרת לכל אדם ואח"כ יכתוב וגט זה בפ"ג ובפ"ג ואומר בפ"ג ובפ"ג תוך כדי דבור אחר סיום התנאי והגט שנעשה עליו וכו'. עיי' לעיל סי' ס"ג.

לה

הב"ד יש להם לחתום כמו שדרכם לחתום בשאר שטרות רק יסיים כל א' דיין. כבר נתבאר בס"ג ב' סי' ס"ו.

לו

אם יש לחוש שלא יהא ניכר חתימות של הב"ד במקום שהאשה שם ויש במקום שהב"ד שם עוד ב"ד אחר שניכר חתימות שלהם במקום שהאשה שם יש לב"ד האחר קיים חתימות הב"ד החתומים על ההרשאה באחד משני דרכים בס"ג שני סי' ס"ד. כתבתי כן מסברא.

לז

יש ליתן ליד שליח השני גם ההרשאה שהביא השליח הראשון. יש ליתן וכו' כ"כ בס"ג מהר"י מינץ סי' קכ"ד שכן עשה הגאון מהר"ר מאיר מפדווא ז"ל ואולי טעמו היה שמא ירצה שליח זה למנות שליח אחר במקומו בפני ב"ד אחר ולא יחלה ולא יתקיים שם החתימות של הב"ד החתומים על ההרשאה שבידו ויתקיימו שני החתימות של עדי ההרשאה הראשונה או חתימה אחת מן ההנפק שעל אותה ההרשאה ויוכל למנות עי"כ שליח אחר במקומו שהרי כתבו רמ"א ורמ"י סי' קמ"ב קמ"ב ס"ט דאין שליח ב"ד צריך הרשאה כמו שליח הראשון אלא שנוהגין בהרשאה כמו בשליח ראשון ואע"ג דמשמע דא"צ הרשאה אפי' אין בידו הרשאה הראשונה מ"מ נראה דאם אין בידו ההרשאה ראשונה לא יוכל למנות שליח אחר במקומו אם לא יאנוס, אבל אם יש בידו ההרשאה הראשונה מקויימת כנ"ל יוכל למנות שליח אחר במקומו אפי' אם לא יאנוס שהרי מבואר בה שנותן הבעל רשות לשליח ראשון לעשות שליח ושליח שליח וכו' ואפי' בלא אונס. ונראה משום דכששליח שני עושה שליח שלישי בב"ד אין כותבין בהרשאה שם השליח הראשון רק שם השליח השני ושם השליח השלישי כמ"ש בס"ג ה' סי' י"ח וכשבא אח"כ השליח השלישי אל הב"ד ושואלין אותו מהו רוצה צריך שיזכיר גם שם שליח הראשון כמ"ש בס"ג ו' סי' ה' ע"כ יש ליתן ליד שליח השני גם הרשאה הראשונה כדי שאם יעשה שליח שלישי יתן לידו גם הרשאה הראשונה כדי שכשיבא אח"כ אל הב"ד ידע האיך יזכיר שם השליח הראשון כמו שנזכר בהרשאה ראשונה.

לח

יזכיר הרב את השליח על נשמתו דלא יוציא הגט מידו ורשותו אך אם יתנו מידו במלון וכה"ג יקח סימן מובהק בכלי שהגט בו מונח וכן יזהירנו על הסימן מובהק שיש לו בגט. כבר נתבאר בס"ג שני סי' ס"ח.

לט

אם יש ביד השליח ראשון שני גיטין ושני הרשאות מספק כמ"ש בס"ג שני סי' ע' אז כששואל אותו מהו רוצה כדלעיל סי' י"א יאמר אני שליח מאיש א' ששולח לאשתו שני גיטין מספק והרשני למנות שליח במקומו ושליח שליח אפי' עד מאה שלוחים ואפי' בלא אונם ויש בידי שני גיטין ושני הרשאות מקויימת והריני חפץ למנות את פב"פ במקומי להיות שליח להולך השני גיטין וליתן אותם אשתו של המשלח אותו וינהוג בשני הרשאות רצופין כדלעיל סי' י"ג י"ד ואח"כ ינהגו כדלעיל מסי' ט"ו עד סי' כ"ט וכשמזכיר שם הבעל פב"פ ושם האשה פב"פ יזכיר אותם כמו שנזכרו בגט ראשון וכן מה שנזכר בסימנים הנז' מסי' י"ז והלאה האיך ינהגו בגט ינהוג הכלל בגט ראשון ואח"כ יחזור וינהוג כדלעיל מסי' י"ז והלאה וכשמזכיר אז שם הבעל פב"פ ושם האשה פב"פ יזכיר אותם כמו שנזכרו בגט שני וכן מה שנזכר בסימנים הנמכרים מסי' י"ז והלאה האיך ינהוג בגט ינהוג הכל בגט שני ואח"כ ינהוג כדלעיל מסי ל' והלאה וכותבין אז עוד שני הרשאות כדלעיל סי' ל"א בראשונה יכתוב שם הבעל פב"פ ושם האשה פב"פ כמ"ש בגט ראשון ובשניה יכתוב אותם כמ"ש בגט שני ויש ליתן ביד שליח השני שני הרשאות השניים וגם שני הרשאות שהביא השליח הראשון סליק. כתבתי ע"פ מה שנתבאר בס"ג א' סי' ר"ן ובס"ג ג' סי' נ"ב.

תוכן העניינים

ברכת המים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה