ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
סדר גט חמישי כששליח שני עושה שליח שלישי.
א
יכולים לסדר אפי' באייר או בר"ח ואפי' שלא ביום שנכתב. יש לזהר מלסדר בע"ש ובעי"ט יש לסדר ביום ולא בלילה ואם אמרו הקהל ברכו אפי' אם המגרש והמגורשת והב"ד המסדרים לא אמרו ברבו אין לסדר אז אע"פי שהוא עדיין יוסי הרב יקח אצלו שנים חשובים מן הקהל ועכ"פ צריך שלא יהא הרב ושנים שעמו שום א' מהם חש"ו ולא יהא בהם שום פסול מדברים הפוסלים שאינו ראוי לדין כדאיתא בח"מ סי' ז' וסי' ל"ג ל"ד ל"ה ושלא יצאו על שום א' מהם קול שחשוד על עריות או אפי' שחשוד על שאר עבירות מיהו בשעת הדחק אין להקפיד אם יצא עליהם קול שחשודים על שאר עבירות ואם הוא בדרך שהב"ד צריכים בדיקה כדלעיל בס"ג ראשון סי' ב"ז דינם כדלעיל בס"ג ג' סי' ח' ולא יהא א' מהם בעל מום הרב אומר לשנים שמעו נהרהר בתשובה בלבינו. השליח שני לא יאמר לשליח שלישי שם מקום האשה ולא מנין הפרסאות. כבר נתבאר בס"ג ד' סי' א' ב' ג' ד'.
ב
הב"ד לא יהיו קרובים לעדי הגט ולא לשליח שני ולא לשלישי וב"ש שלא יהיו קרובים לאיש או לאשה ושלא יחיו קרובים זה לזה וכן השליח שלישי לא יהא קרוב לאיש או לאשה ודווקא בקורבה הפוסל מדינא אבל בשאר קורבות אין להחמיר בכל זה מיהו יש להחמיר אפי' בקורבה הפוסל מדינא מדרבנן ובכלל זה תרי בעל כאשתו אבל הב"ד והשליח שלישי יכולים להיות קרובים ממש להרב שסידר הגט מן הבעל לשליח ולעדי הרשאה ולדיינים שקיימו חתימות עדי הרשאה ולב"ד שסידרו הגט מן השליח ראשון לשני וכן יכול להיות השליח שלישי קרוב ממש לעדי הגט ולשליח ראשון ולשני. קצת מזה כתבתי ע"פ מה שנתבאר בדברינו בס"ג ג' סי' ו' וקצת כתבתי מסברא.
ג
יש להדר שיהיו הב"ד אותם שניכר חתימות שלהם במקום שהאשה שם הב"ד ישב יחד ושני השלוחים יעמדו לפניהם. כשיושבים הב"ד ישב הרב באמצע והגדול מן השנים בימינו והקטן בשמאלו א"צ ליקח עשרה אנשים להיות אצל נתינת הגט. כבר נתבאר בס"ג ד' סי' ו' ז' ח' ט' י'
ד
יראו אב"ד אם יש לשליח השלישי זקן בפניו או אם יש לו בנים או אם היו לו בנים ואז א"צ בדיקה ואם לאו צריך בדיקה. ודין הבדיקה כתבנו בס"ג הראשון סי' ח' וכס"ג שני סי' ה' אבל שליח שני אף אם אין לו זקן בפניו ולא היו לו בנים א"צ בדיקה גם יש להם לדקדק בשני השלוחים שאין שום א' מהם חרש או שוטה או סומא בשתי עיניו ובשליח שני שלא יהא פסול לעדות מדאורייתא כגון גזלן ומלוה בריבית קצוצה או עובר עבירה שחייב עליה מלקות אבל בשליח שלישי יש לדקדק שלא יצא עליו קול שחשוד על עבירות שהם מדאורייתא ושלא יהא פסול ודאי בעבירה אפי שהיא מד"ס אבל אם יצא עליו קול שחשוד על עבירות שהם מד"ס אין לחוש. יראו הב"ד וכו' כבר נתבאר בס"ג א' סי' ח' ובס"ג שני סי' ה' ו' ז' ומ"ש אבל שליח שני וכו' כתבתי כן משום דנראה דכיון ששליח שני נעשה בב"ד אין לחוש כולי האי שכל ה"ג שבב"ד לא הוו בקיאים כדאמרינן בכמה דוכתי ב"ד בתר ב"ד לא דייקי אבל ודאי נראה שידקדקו בשליח השני שלא יהא בו א' משאר דברים הנזכרים בס"ג השלישי סי' ט"ו גבי שליח ראשון משום דיש לחוש שמא כשנעשה שליח בב"ד לא היה בו דברים הפוסלים ואח"כ נשתנה לגריעותא ובשליח שלישי יש לדקדק שלא יהא בו א' משאר דברים הפוסלים הנזכרים בס"ג שני גבי שליח מטעם שכתבנו שם ובס"ג השלישי סי' ט"ו
ה
הרב שואל לשליח שני מהו רוצה ויאמר אני פב"פ שלוח מן פב"פ ששלח אותו הבעל פב"פ ליתן גט לאשתו פב"פ. ופב"פ הנזכר עשה אותי שליח בב"ד ליתן גט לאשה הנזכרת וגם הרשני למנות שליח אחר במקומי ושליח שליח אפי' עד תשעים ותשעה שלוחים ואפי' בלא אונס ויש בידי הגט וגם ההרשאה (ואם יש על ההרשאה הנפק יאמר מקויימת) והריני חפץ למנות את פב"פ להיות שליח להוליך הגט וליתן אותו לאשה הנזכרת (ובכל מקום שנזכר לכאן פב"פ יש להזכירם כמו שכתובים בגט ובשני הרשאות וכן יזכיר את השליח שלישי פב"פ ע"ד שמכרים השליח ראשון ושני). פשוט הוא
ו
אפי' אם ידוע שיש בעיר מי ששמו ושם אביו כשם המגרש ושם אביו א"צ שיהא האחר במעמד ההוא אפי' אם גם האשה באותה עיר אלא שאין השליח שני נותן גט לידה רק שנותן ליד השליח שלישי ליתן הגט לידה. פשוט הוא.
ז
הרב עם השני דיינים יקראו ההרשאה וא"צ לעיין אם נכתבת ונחתמת כדינו ואם יש עליה הנפק יקראו גם ההנפק ויש להם לעיין אם נכתב ונחתם כדינו וא"צ לקרות ההרשאה או ההנפק בקול רם. הרב עם שני דיינים וכו' פשוט הוא, ומ"ש וא"צ וכו' ג"כ נראה פשוט משום דב"ד בתר ב"ד לא דייקי ודלא כמ"ש מ"ו מהררל"ס בס"ג מן השליח השני לאשה שיעיינו היטב בהרשאה אם נכתבת ונחתמת כדינו וממילא משמע דס"ל הכי גם בסדר הזה ומ"ש ואם יש עלי' וכו' ויש להם וכו' היינו מפני שלפעמי' חתומים על ההנפק ב"ב הדיוטת שאינם בקיאים בטיב גיטן וקדושין ומ"ש וא"צ לקרות וכו' כבר ביארנו בס"ג ד' סי' י"ג.
ח
אפי' אם לא נתקיים כלל חתימות של הב"ד החתומים על ההרשאה ושל ההנפק אם יש עליה הנפק וגם לא נתקיים כלל ההרשאה הראשונה ולא ההנפק שעליה מ"מ אם חלה השליח השני או נאנס יכול לעשות שליח אחר אבל אם לא חלה ולא נאנס אינו יכול לעשות אחר אפי אם נתקיים חתימת א' מן עדי הרשאה ואם נתקיים חתימה אחת מן ההנפק שבהרשאה ראשונה או מן ההנפק שבהר שאה שניה אם יש עליה הנפק או חתימה אחת מן הב"ד החתומים על ההרשאה השנית יכול לעשות שליח אחר אפי אם לא חלה ולא נאנס ואם הוא שעת הדחק יכול לעשות שליח אחר אפי' אם לא נתקיים שום א' מן החתימות ואפי' אין בידו אלא הרשאה ראשונה שיש עליה הנפק או שאין בידו אלא הרשאה שניה מן הב"ד אפי אין עליה הנפק. כתבתי ע"פ מה שנתבאר בדברינו בס"ג ג' סי' י"ט.
ט
יש להרב להזהיר שליח שני שלא ישיב הן הן או לאו לאו:
ישאל אותו הרב אם לא ביטל השליחות הן בפני השליח ראשון או שלא בפניו לא:
ישאל אותו עוד אם לא עשה שליח אחר ואח"כ חזר אותו שליח ועשה אותו שליח במקומו לא:
ישאל אותו עוד אם עושה שליחות זה על תנאי או באונס או מכח גדר או שבועה או אם מסר מודעא על השליחות ויאמר איני עושה השליחות על תנאי ולא באונס ולא מכח נדר או שבועה ולא מסרתי מודעא על השליחות רק אני עושה ברצון טוב ואם באולי עשיתי ושכחתי הרי אני מבטלה בפניכם. יש להרב להזהיר וכו כבר נתבאר בס"ג סי' כ"א כ"ה כ"ו כ"ז ומה שהשמטתי השאלות דשם סי' כ"ב כ"ג כ"ד היינו מפני שכן נראה מאחר שלא היה לו עסק עם הבעל ודלא כמ"ש מ"ו מהררל"ס בס"ג מן השליח השני לאשה דהרב ישאל את השליח השני אם בא אליו הבעל או שלח לו שליח או אם שמע שביטל הבעל את הגט או את השליחות וכו' וממילא משמע דס"ל הכי גם בסדר זה ומה שהשמטתי השאלה דשם סי' כ"ח היינו מטעם שנתבאר בדברינו שם.
י
אח"כ יקח הרב הגט מיד השליח שני ויקראו אותו הב"ד בדקדוק כדינו וא"צ לקרותו בקול רם. כבר נתבאר בס"ג ד' סי' י"ז.
יא
ישאל אותו עוד מכיר אתה בסי' מובהק שזהו הגט שמסר לך מב"פ ועשה אותך שליח להוליך וליתן אותו לפב"פ אשת פב"פ הן. ישאל וכו' פשוט הוא ומה שהשמטתי שאר השאלות דבס"ג ג' מסי' ל"א עד סי' מ' היינו משום דאותם השאלות לא שייכי בשליח שני.
יב
יש להרב להגיד להשליח שלישי שאם יהיה שליח יהא אסור לישא המגורשת גם יאמר לו שיהרהר בתשובה בלבו, אח"כ יכפול הרב הגט כמו שהיה מקדם ויתנהו ליד השליח שני ויאמר לו החזק הגט בידך עד שאומר לך לתנהו ליד השליח שלישי יצוה לשליח שלישי שיסיר הטבעת שבידיו גם יזהיר שלא יסייע לו שום אדם בקבלתו: יוציא ידיו ויפתחם ויקרב אותם יחד כדי לקבל הגט ולא יהיו ידיו כמדרון שיוכל הגט ליפול מהם רק יגביה האצבעות ושלא יהיו ידיו תוך ג' טפחים סמוכים לארץ או לשלחן וירחיב הידים למעלה כדי לקבל הגט: מהיר אותו הרב שלא יקפוץ ידיו עד שיאמר לו לקופצם יאמר לשליח שני שיגבה ידו למעלה מידו השליח שלישי יאמר לב' הדייני' שעמו דאו שהשליח שני ימסור הגט לשליח שלישי יודיע לשליח שני פירוש המלות שיאמר יאמר לו עוד אמור כך כמו שאומר לך מלה במלה. כבר נתבאר בס"ג ד' סי' י"ט כ' כ"א.
יג
ויאמר הנני פב"פ שלוחו של פב"פ שהיה שלוחו של הבעל פב"פ ממנה אותך פב"פ להיות שלוחי במקומי להוליך לפב"פ אשת פב"פ וליתן אותו לידה ותהא ידך בידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי ונותן אני לך רשות לעשות שליח במקומך ושליח שליח אפי' עד תשעים ושמנה שלוחים ואפי' בלא אונם בכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך אפי' עד תשעים ושמונה שלוחים ואפי' בלא אונס ותכף שיגיע גט זה בידה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך אפי' עד תשעים ושמנה שלוחים ואפי בלא אונס תהא מגורשת בו מבעלה פב"פ ומותרת לכל אדם ושליח ב"ד אני והנני מקבל עלי בחרם ובשבועות התורה שלא אבטל את השליח. ויאמר הנני וכו' פשוט הוא לפי מה שנתבאר בס"ג ד' סי' כ"ב וע"פ מה דקי"ל סי' קמ"ב ס"ט דשליח שני שעושה שליח שלישי וכן אחר לאחר עד מאה כל א' אומר בפני ב"ד בשעת נתינה או תוך כדי דבור שליח ב"ד אני.
יד
אם המגרש ש"מ ומגרש ע"ת או מי שמגרש ע"ת שאם יבא קודם זמן פלוני לא יהא גט וכבר כתבנו בס"ג הראשון סי' רל"ג ורל"ד האיך יסיים יש לשליח לומר הסיום קודם ותהא ידך כידו וכו' ויחזור ויאמר הסיום אחר ומותרת לכל אדם ואח"כ יאמר אז תוך כדי דבור ושליח ב"ד אני. כבר נתבאר בס"ג ד' סי' כ"ג.
טו
יאמר השליח שלישי בלב שלם אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה ומיד יניח השליח שני ליפול הגט בנחת לתוך ידי שליח שלישי ואחר שהניח השליח שני חנט בידיו ויסלק ידו ממנו מכל וכל יאמר לו הרב קמוץ ידיך והחזק את הגט ותגביה שתי ידיך למעלה מג' טפחים ותכניסנו תחת הסרבל. אח"כ יחזור הרב ויקח הגט מיד השליח. כבר נתבאר בס"ג ד' סי' כ"ד כ"ה כ"ו.
טז
אח"כ ישאל להרב לחזור ולשאול לשליח שני מכיר אתה בסימן מובהק שזהו הגט שמסר לך פב"פ ועשה אותך שליח להוליך וליתן אותו לפב"פ אשת פב"פ הן. כבר נתבאר בס"ג ג' סי' כ' ומה שהשמטתי שאר השאלות דלשם מפני שלא שייכי כאן.
יז
השליח שלישי יקח לו סימן מובהק בגט בקלף ובכתב כדי שיכירהו אח"כ יחזור ויכפול הרב הגט כמו שהיה מקדם ויתנהו ליד השליח שלישי אח"כ כותבין ההרשאה וכותבין אותה בדקדוק ונזהרין שלא לכתוב בה ראשי תיבות גם שלא לשנות בה בדברים הכתובים בגט כגון אם היה כתוב בגט זנביל בבית לא יכתוב בהרשאה בוי"ו וכל כיוצא בזה אם יש איזה שינוי באיזה דבר בגט שנראה לכאורה שיש לפקפק עליו אלא שהי' נראה להרב שאין בו פקפוק מפני טעמו ונימוקי עמו וכתב כתב בפני עמו מה טעמו והניח הכתב תוך כתב ההרשאה כדלעיל בס"ג שני סי' נ"ו אע"פי שהיה נראה לב"ד שסידרו השליחות מן שליח ראשון לשני וגם לב"ד שסידרו השליחות מן שליח שני לשלישי שהדין עם הרב ההוא מ"מ ישלחו הכתב ההוא ויניחו אותו בתוך ההרשאה השלישית. אם יש שעות הכושר לכתוב ההרשאה השלישית בו ביום שנמסר הגט ליד השליח שלישי יש לכותבה אז ואם לאו יכולים לכתוב אותה למחר או ליומא אחרא. כבר נתבאר בס"ג ד' סי' כ"ח כ"ט ל'.
יח
נוסח ההרשאה במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא. בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בפלונית מתא (ואם נכתב ההרשאה במקום שנכתב הגט יש לכתוב דיתבא על כו' כמו שנכתוב בגט) ואתא לקדמנא פב"פ ובידו גט ששלח פב"פ לגרש בו את אשתו פב"פ והביא לפנינו הרשאה מתוקנת (ואם יש על ההרשאה הנפק יכתוב עוד מקויימת) כתיקון חכמים שנתמנה שליח על פי ב"ד ובפני בית דין להוליך גט לפב"פ אשת פב"פ ופב"פ השליח השני מנה על פינו ובפנינו להיות שליח במקומו את פב"פ ובפנינו מסר הגט לפב"פ להוליך אותו לפב"פ אשת פב"פ וכך אמר בפנינו פב"פ לפב"פ הולך גט זה לפב"פ אשת פב"פ ותן אותו לידה ותהא ידך כידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי ונותן אני לך רשות לעשות שליח במקומך ושליח שליח אפילו עד תשעים ושמנה שלוחים ואפילו בלא אונס בכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך אפילו עד תשעים ושמנה שלוחים ואפילו בלא אונם ותכף שיגיע גט זה בידה מידך או מיד שלוחך או מיך שליח שלוחך אפילו עד תשעים ושמנה שלוחים ואפילו בלא אונס תהא מגורשת בו מבעלה פב"פ ומותרת לכל אדם ושליח ב"ד אני והגט שנעשו עליו פב"פ שליח להולכה ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם בפלונית מתא דיתבא על כו' (כמו שנכתב בגט) בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם ועדיו החתומים בו פב"פ ופב"פ ובפנינו ביטל פב"פ (דהיינו השליח השני) כל מודעות שמסר על שליחות זה גם קבל עליו בפנינו בחרם ובשבועות התורה שלא לבטל את השליח ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו והכל שריר וקיים. במותב כו' אף שבד"מ סי' קמ"א בשם ס"ג וברמ"י בס"ג כתוב בנוסחאות אחרות בפנים שונים כבר נתבאר בדברינו בס"ג ד' סי' ל"א טעמים מה ששניתי מדבריהם ואותם הטעמים שייכים גם בהרשאה זו ועוד שניתי ממ"ש בד"מ שאמר שליח ב"ד אני אחר להוליך אותו ליד פב"פ אשת פב"פ ולא כתוב שם בסוף אחר ומותרת לכל אדם ואני כתבתי אותו בסוף אחר ומותרת לכל אדם ולא בתחילה אחר להוליך וכו' שכן נראה כמו שהושוו כל ס"ג בהרשאה מן שליח ראשון לשני שנכתב שם בסוף שאמר בפ"נ ובפ"נ ולא בתחלה.
יט
יש לסיים והכל שריר וקיים אפי' אם מקיימין שום דבר בהרשאה ואם יש בה איזה מחק או גרד או טשטוש או אותיות או תיבות ביני חיטי וכיוצא בזה יש לקיים אחר כתבנו וחתמנו ולכתוב אח"כ והכל שריר וקים ואם שכחו מלקיים קודם והכל שריר וקים יש לקיים אח"כ ולחזור ולכתוב והכל שריר וקים ואם שכחו מלקיים עד אחר שחתמו הב"ד או א' מהם אין לקיים עוד. כבר נתבאר בס"ג שני סי' ס'.
כ
אם המגרש משומד אזי בכל מקום שנכתב בו פב"פ יש לכתוב פלוני וכל שום וחניכה דאית ליה בן פ' ואחר כתיקון חכמים יש לכתוב והיה כתוב בה שבהרשאה ראשונה מן הבעל לשלוחו היה כתוב שמסר הבעל פלוני ובל שום וחניכה דאית ליה בן פלוני גט כריתות ביד פב"פ ואמר בפנינו הבעל פ' וכל שום וחניכה דאית ליה ב"פ לפב"פ זכה בגט זה לאשתי פלונית ב"פ והרי היא מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם ואח"כ אמר הרב להבעל פ' ובל שום וחניכה דאית ליה בן פלוני כבר אשתך מותרת לבל אדם ולרווחא דמלתא תקח הגט מיד השליח ותחזור למוסרו לו וכן עשה וחזר ועשאו הבעל פ' ובל שום וחניכה דאית ליה ב"פ שליח בעדים להוליך גט זה לאשתו פב"פ ונתן לו רשות לעשות שליח במקומו ושליח שליח אפי' עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס גם ביטל בפנינו הבעל פ' וכל שום וחניכה דאית ליה ב"פ כל מודעות שמסר על גט זה וגם קבל עליו בפנינו בשבועות התורה ובחלקו לעולם הבא שלא לבטל את השליח ועל פי אותה ההרשאה מנה פב"פ השליח ראשון על פי ב"ד ובפני בית דין את פב"פ להוליך גט זה לפב"פ אשת פב"פ ונתן לו רשות לעשות שליח במקומו ושליח שליח אפילו עד תשעים ותשעה שלוחים ואפילו בלא אונס כמבואר בהרשאה השנית שהביא לפנינו ועל פי אותה הרשאה מנה פב"פ השליח השני על פינו וכו' כדלעיל. אם המגרש משומד וכו' פשוט הוא ומ"ש וגם צריך לכתוב וכו' אע"ג דב"ד בתר ב"ד לא דייקי מכל מקום נראה דיש לכתוב כן משום דאין דין זה פשוט שהב"ד יש להם לחוש שמא הרב שסידר הגט מן הבעל לשלוחו לא עשה תקנה הנזכר ולכך אם לא יכתבו הב"ד השני כן יש לב"ד השלישי לחוש שמא הרב הראשון לא עשה תקנה הנזכר והב"ד הראשון סמכו על הרב ההוא לומר דמסתמא עשה תקנה הנזכר אלא שלא חש לכתוב כן בהרשאה וכן הב"ד השני סמכו על הב"ד הראשון משום דבי דינא בתר ב"ד לא דייקי.
כא
אם המגרש ש"מ ומגרש על תנאי או מי שמגרש ע"ת שאם יבא קודם זמן פ' לא ידא גם כמ"ש בס"ג הראשון סי' רל"ג ורל"ד יש לכתוב בהרשאה סיום התנאי אחר להוליך גט לאשתו פב"פ וגם אחר ותן אותי לידה קודם ותהא ידך בידי וכו' וגם אחר ומותרת לכל אדם ואח"כ יכתוב ושליח ב"ד אני ואמר ושליח ב"ד אני תוך כדי דבור אחר סיום התנאי והגט שנעשה עליו וכו'. פשוט הוא לפי מה שנתבאר בס"ג ד' סי' ל"ד
כב
הב"ד יש להם לחתום כמו שדרכם לחתום בשאר שטרות רק יסיים כל א' דיין ואם יש לחוש שלא יהא ניכר חתימות של הב"ד במקום שהאשה שם ויש במקום שהב"ד שם עוד ב"ד אחר שמכר חתימות שלהם במקום שהאשה שם יש לב"ד האחר לקיים חתימות הב"ד החתומים על ההרשאה באחד משני דרכים שבס"ג השני סי' ס"ד: יש ליתן ליד השליח שלישי גם השני הרשאות שהביא השליח השני: יזהיר הרב את השליח על נשמתו שלא יוציא הגט מידו ומרשותו אך אם יחנו מידו במלון וכה"ג יקח סימן מובהק בכלי שהגט מונח בו וכן יזהירנו על הסימן מובהק שיש לו בגט אם יש ביד השליח השני שני הרשאות שהביא השליח ראשון מספק ושכתבו הב"ד לשליח שני עוד שני הרשאות מספק אז כששואל הרב לשליח שני מהו רוצה כדלעיל סי' ה' יאמר אני שלוח מאיש אחד ששלח אותו איש אחר ששולח לאשתו שני גיטין מספק והרשני השליח למנות שליח במקומי ושליח שליח אפילו עד תשעים ותשעה שלוחים ואפילו בלא אונם ויש בידי שני גיטין ושני הרשאות בעדים מקויימת שהיו ביד השליח הראשון ושני הרשאות בב"ד (ואם יש עליהם הנפק יאמר גם בהם מקויימת) והריני חפץ למנות את פב"פ במקומי להיות שליח להוליך השני גיטין וליתן אותם לאשת המשלח הראשון וינהגו בשני הרשאות שכתבו הב"ד לשליח שני רצופין כדלעיל סי' ז' ח' ואח"כ ינהגו כדלעיל מסי' ט' עד כתיבת הרשאות של הב"ד השני וכשמזכיר שם הבעל פב"פ ושם האשה פב"פ יזכיר אותם כמו שנזכרו בגט ראשון וכן מה שנזכר בסימנים הנז' מסי' י' והלאה האיך ינהוג בגט ינהוג הכל בגט ראשון ואח"כ יחזור וינהוג כדלעיל מסי' י' והלאה וכשמזכיר אז שם הבעל פב"פ ושם האשה פב"פ יזכיר אותם כמו שנזכרו בגט שני וכן מה שנזכר בסימנים הנז' מסי' ו' והלאה האיך ינהוג בגט ינהוג הכל בגט שני ואח"כ ינהוג כדלעיל מכתיבות ההרשאה של הב"ד שני והלאה וכותבין אז שני הרשאות כדלעיל סי' י"ח בראשונה יכתב שם הבעל פב"פ ושם האשה פב"פ כמ"ש בגט ראשון ובשנייה יכתוב אותם כמ"ש בגט שני ויש ליתן ביד השליח השלישי שני הרשאות השלישיים ושני הרשאות שהביא השליח הראשון ושני הרשאות שהביא השליח השני. הב"ד יש להם וכו' פשוט הוא לפי מה שנתבאר בס"ג ד' סי' ל"ה ל"ו ל"ח ל"ט ומ"ש יש ליתן ליד השליח שלישי גם השני הרשאות שהביא השליח ב' אע"ג דלפי הטעם הראשון שכתבתי בס"ג ד' סי' ל"ז לא היה צורך ליתן ליד השליח ג' רק ההרשאה הראשונה שהביא השליח ב' מ"מ לפי טעם שני שכתבתי שם יש ליתן לידו גם הרשאה השנית משום דשמא יעשה שליח רביעי וק"ל סליק תם.