ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
נוסח הגט ונקודתו. · רלא
יאמר הרי זה גיטך והתקבלי גיטך זה ובו תיהיי מגורשת ממני מעכשיו והרי את מותרת לכל אדם. יאמר הרי וכו' לשון רמ"א ריש סי' קל"ו ולכתחלה יאמר לה הרי זה גיטך והרי את מגורשת ממני והרי את מותרת לכל אדם וגם רמ"י שם סתם וכתב שאנו נוהגין לומר כמ"ש רמ"א וכ"כ בס"ג מ"ו מהררל"ס ובס"ג כתב הש"ע הנוסח קצת בלשון אחר הרי זה גיטך והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם וכ"כ רמ"י שם סעי' קי"ב ואני לא כתבתי כאחד מהנוסחאות הללו אלא כמו שמצאתי עוד ברוב הנוסחאות דהיינו במהרי"ל ובס"ג מהר"י מרגליות ומהרב משה יפה ובד"מ וכמ"י ס"א ועד"ז כתבו גם כשנותן השליח גט ליד האשה גם מ"ו מהררל"ס כתב עד"ז גבי כשנותן השליח הגט ליד האשה אך מה שכתבתי ובו תהיי מגורשת ממני לשון זה לא ראיתי אלא בס"ג מהר"י מרגליות ומהרב משה יפה אבל בדברי שאר הגדולים הנז' תהא במקום תהיי ומ"מ כתבתי תהיי כי בס"ג מהרר משה יפה כתוב הגה' פ' נערה שנינו את תהא יתבא בביתי וכו' משם נראה דא"צ לומר תהיי ואולי דשאני התם דאמר את כופל עליו לשון תהא אבל כאן יותר טוב לומר ובו תהיי עכ"ל ונראה דר"ל משום דלשון תהא אפשר לפרש לשון נוכח או לשון נסתר וא"כ כשאומר קודם לכן ואת מוכח הוא לשון נוכח ועדיף לומר כן שהוא קצת לשון קצרה אבל כשאינו אומר קודם לכן את אפשר לפרש בטעות לשון נסתר ע"כ עדיף לומר תהיי שהוא ודאי לשון נוכח, מיהו כשנותן הבעל הגט ליד שלוחו ודאי יש לו לומר תהא מגורשת וכו' כמ"ש שם בכל הנוסחאות מאחר שהוא עכ"פ גם לשון נסתר.