ברכת המים· רבי יחיאל מיכל טימר
נוסח הגט ונקודתו. · קעה
הגט יהא עדיין ביד הרב ויעמוד באמצע וב' עדי החתימה שיהיו ג"כ עדי מסירה הגדול בימינו והקטן בשמאלו והסופר לפניו גם הבעל והאשה לפניו כולם עומדים ולא יושבים ואם הרב זקן או תשכח יכול לישב והעדים והסופר והבעל והאשה יעמדו לפניו.
הגט יהא וכו' כתבתי כן לאפוקי ממ"ש בס"ג מהר"י מרגליות ובד"מ ובס"ג מהרב משה יפה ורמ"י סכ"ד ונ"ה ומ"ו מהררל"ס דקודם שעומד הרב באמצע וכו' נותן החכם הגט ליד הסופר ואחר שעמד באמצע וכו' חוזר ולוקח הרב הגט בידו ושואל וכו' אבל מדברי רמ"א בהגהת ש"ע לא משמע כן אלא כמו שכתבתי וכן נראה דאפוכי מטרתא למה לן ומה שכתבתי וב' עדי חתימה שיהיו ג"כ עידי מסירה וכו' כן סתמו רמ"א ורמ"י סי' ק"ל ס"א וסי' קל"ג ס"א ורמ"א בס"ג סס"ו שכן נוהגין ורמ"י בס"ג סכ"ז סיים דיש שמיחדין עידי מסירה מחשובי הקהל ולא אותם החתומים על הגט ומ"ו מוהררל"ס כתב לוקחים שני עדים כשרים מחשובי הקהל לעדי מסירה ונהגו ליקח הב' עדי חתימה לעדי מסירה ג"כ עכ"ל ואפשר דמ"ש ג"כ אינו ר"ל שנהגו ליקח אותם לעידי מסירה ג"כ נוסף על השנים שלוקחים מחשובי הקהל אלא ר"ל שנהגו ליקח אותם לעידי מסירה ג"כ נוסף על מה שלקחו אותם לעידי חתימה אבל אין לוקחין כלל שנים מחשובי הקהל וכן ראיתי נוהגין ומ"ש הגדול בימינו והקטן בשמאלו אע"ג דרמ"א כתב סתם א' מימינו וא' משמאלו מ"מ בשאר ס"ג כתב כמ"ש דכה"ג קי"ל בכמה דוכתי, ומ"ש כולם עומדים ולא יושבים בד"מ כתב כן בשם תיקון ישן וא"ז מ' ז"ב משום דהעדים צריכים לעמוד ע"כ נוהגין כל הקהל לעמוד שגם הם עדים שמגורשת ומותרת להנשא וגם שנפסלה לכהונה ומ"ש ואם הרב זקן וכו' היינו מפני שנראה דאף בלאו הכי היה ראוי להרב לישב שהרי הוא שואל לסופר ולעדים כמה שאלות והם מעידים לפניו על מה שהוא שואל אותם א"כ הרי הוא כדיין שצריך לישב בשעת קבלות עדות ואפי' למ"ש שגם הוא בכלל מנין עשרה היינו לענין פרסומי מלתא לחוד אבל בשעת השאלות לסופר ולעדים הוא כדיין וראוי לישב אלא שאין לשנות ממ"ש האחרונים בס"ג ונתפשט כן המנהג, ומ"מ ודאי אם הוא זקן או תש כח יכול לישב.